כמעט כל ישראלי שמטייל בחו"ל כבר ביקר באחד מאלפי בתי חב"ד ברחבי העולם, המספקים שירותי דת, עורכים ארוחות חג לתרמילאים ומספקים סיוע נוסף לתיירים הישראלים שזקוקים לכך. כמו בערים רבות, גם בטקסס פועל בית חב"ד, המופעל על ידי השליחה רחל גרינברג ובעלה. שם מתחיל הסיפור שלנו על 7 האחיות שמפוזרות ברחבי העולם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בימים האחרונים השתוללה בטקסס סופה חריגה ביותר. כשני מיליון בני אדם נותרו ללא חשמל, כמה עשרות מתו מקור ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן הכריז על מצב חירום. זוג השליחים, שחיים בטקסס עם 8 ילדיהם קרוב ל-40 שנה, פתחו מיד חמ"ל מיוחד.
"הגיע לפה זוג מניו יורק ליום אחד, ונתקע לשבוע", מספרת רחל. "הם היו בבעיה, לא היו תרופות מסוימות שהבעל היה צריך ולא היה אוכל, הם נתקעו בבית המלון. ברוך השם, הצלחנו להעביר אוכל אליהם". העבודה של השליחים נמשכת כל כעת, כשהסיפורים והטלפונים מגיעים. חלוקת המזון הזו לא פוסקת וכך גם המסרונים שמודים לה על העזרה, על הצלת החיים.
רחל, האחות הבכורה במשפחת גרינברג, הייתה הראשונה שיצאה לחו"ל כדי להיות שליחת חב"ד. באותן שעות שבהן היא סייעה לאנשים בטקסס, אחותה רבקה אזימוב מתמודדת עם אתגר אחר, ביבשת אחרת לגמרי: היא, בעלה ועשרת ילדיהם נמצאים בנואי, פרבר ליד פריז.
בצרפת חווים דה ז'ה וו בכל הנוגע לקורונה - מספר הנדבקים מזנק, וביום שישי האחרון נרשם שיא חדש של כמעט 9,000 נדבקים ביום אחד. "גם אנחנו חלינו", מספרת רבקה. "בעלי היה מאושפז, ותודה לאל הבריא".
עם כמעט 90 אלף קורבנות קורונה בצרפת, רבקה הבינה שפורים חייב להיות שונה השנה, אבל לא ויתרה על העיקר: "מדי שנה 700 יהודים היו משתתפים במסיבת פורים, אך השנה נשנה את הקונספט".
וכך היה: הבן הלל בן ה-14 קרא מגילה בבית הספר היהודי, בעוד הבן מאיר בן ה-16 קרא את מגילת אסתר בבית ספר אחר. החתן של רבקה קרא בשגרירות הישראלית, הבן ארי בבניין משרדים, עוד בן קרא בבית הכנסת הגדול בעיר, ובן אחר הגיע לקריאות מגילה אישיות למשפחות שביקשו לקיים את המצווה בסלון ביתן.
במקביל, אחות נוספת, חיה וולף, נמצאת בשליחות באודסה, אוקראינה, יחד עם בעלה ו-8 ילדיהם: "אנחנו פה בשביל העם היהודי".
האתגר כאן הוא שונה. אחרי שואת יהודי אוקראינה ואחרי שנים של קומוניזם, הניצוץ היהודי פה כמעט כבה. אבל רק כמעט. משפחת וולף אחראית להרבה מההתחדשות וההתחזקות הזו.
"כשהיטלר טבח פה בכל כך הרבה יהודים, ואחרי סטלין, אנחנו השלוחים שנבחרנו והגענו לפה כדי להחזיר עטרה ליושנה", מספרת חיה. "הדמעות שהם שפכו פה, בתקופה ההיא, זה מה שמביא לנו היום את השמחה ואת האנשים שכל כך צמאים".
בהרצאה של הרבנית שניתנה בקהילת הנשים, מרגישים את הכבוד הגדול שרוחשים לרב: הרבי מליובאוויטש, מנחם מנדל שניאורסון.
מלבד הריאיון לחדשות בישראל, וולף התראיינה גם לטלוויזיה המקומית וסיפרה לאוקראינים על מנהג "הפרשת החלה": "מילולית 'חלוקת החלה', שהיא הבצק שאותו אנחנו מכינים".
כמי שמפעילה עם בעלה גם בית יתומים בעיר וגם בית אבות לקשישים יהודים עריריים, היא החליטה לאחד אותם למסיבה משותפת בפורים .
וולף מספרת: "ילד מבית היתומים שרק לפני שנתיים הגיע אלינו, הולך היום ומשמח ניצול שואה שהגיע אלינו על ידי עזרה משכנה, ששמעה את הצעקות שלו בבית, והוא נמצא כיום בבית אבות שלנו. ילד מבית היתומים מגיע לשמח אותו, זה דבר שנותן כוחות".
למשפחת השליחות יש גם נציגות במדינה קטנה ושמה ישראל. אתי היא מורה בכפר חב"ד, וחווי מנהלת בית ספר וירטואלי בעברית לילדי השליחים שאין להם בית ספר מקומי - ממש כמו אחותה בתיה, שליחה בניו יורק שמנהלת שם אימפריה חינוכית לילדי השליחים בכל העולם. שנים לפני הקורונה, מתברר, חב"ד הקדימה את הזום.
"פתחנו SCHOOL ONLINE, בית ספר שמתנהל באינטרנט, כמו שכולם עכשיו בזום מהקורונה", מספרת בתיה. "אצלנו זה מתנהל כבר 15 שנה. יש לנו לילדים דוברי עברית, לילדים דוברי אנגלית, בכמה אזורי זמן".
אחותה חווי קסטל, סיפרה: "בתקופה הזו שמחנו להיות לעזר להרבה מפקחים, מנהלים, וצוותי הוראה שהגיעו ללמוד ולהבין מאיתנו איך באמת הדבר הזה פועל, איך קורה שילד מצליח לשבת וללמוד בצורה איכותית למשך יום שלם".
משם, עברנו לבני ברק, למקום הצנוע שבו צמחו שבע האחיות לבית גרינברג. חינכו אותן לעשייה, לאחריות, לאכפתיות, התוצאה: 17 ילדים, 7 בנות ו-10 בנים, שפרוסים כך בשליחות בכל רחבי העולם. הן חלק מאימפריית השליחות של הרבי מליובאוויטש, ששיגר אלפי שליחים לרחבי העולם. מדי שנה נערך בניו יורק כנס לשליחים וגם כנס לשליחות, אבל הקורונה ביטלה את האירועים האלה וכך גם האחיות גרינברג לא נפגשו.
חווי אמרה: "המתנה הכי טובה שההורים יכולים לתת לילדים שלהם זה אחים ואחיות, וכמה שיותר, מניסיון. גם לפני עידן הוואטסאפ וגם לפני עידן הזום היינו בקשר משפחתי צפוף וחם, אם זה בשיחות ועידה טלפוניות ואם זה בפקסים משפחתיים כלליים. הקבוצה פועלת 24 שעות סביב השעון, כך שאני יודעת שאני אקום בבוקר ויחכו שם לפחות מאה הודעות".
גם האחות השביעית, סטרני, התחתנה ויצאה לשליחות בגרמניה. אחרי 15 שנים שבהן בנתה שם עם בעלה קהילה, הוא נפטר במפתיע: "לצערי בשנה שעברה, שבועיים אחרי פסח, בעלי, חזק ובריא, נפטר בשיא כוחו מחיידק בדם והשאיר אותי המומה עם שמונה ילדים וקהילה מפוארת".
"ההחלטה התקבלה מיד: אנחנו ממשיכים ביחד. הוא מלמעלה ואני מלמטה", סיפרה סטרני. "המשימה עוד לא הושלמה".
ואכן, קשה להקיף את כל הפעילות המגוונת שסטרני ממשיכה להפעיל עם ילדיה במלוא המרץ. עם זאת, באמצע כל מבצע פורים האינטנסיבי הזה, מקבלים תזכורת כואבת: בניה הצעירים אומרים קדיש על אביהם גם בפורים.
"עד היום אני האישה הראשונה בחב"ד שבונה בית חב"ד לבד", טענה סטרני. "לא קל ללכת לישון בלילה, לא קל לקום בבוקר, אבל כל יום אני משתדלת לבחור בחיים".
בחזרה לטקסס - בנה הצעיר של רחל חוגג בר מצווה. בעבר הייתה מגיעה לכאן רכבת אווירית, אבל היום זה כמובן אסור. צריך רק לתאם שעה שבה כולן ערות, והאולם הוא הזום. רחל אומרת לאחיותיה: "אני חייבת להגיד - כל הכבוד, התלבשתן והתאפרתן. וואלה, אין, אין".
חווי: "בסוף, כולנו נשים רגילות וכולנו מנצחות כל רגע מחדש, כמו שכל אישה אחרת יכולה. אנחנו לא יותר ממנה. כל אישה בבית שלה היא מנהיגה והיא מנצחת".
"אנשים חושבים שהרבה זמן "לא פגשתי את המשפחה שלי," אמרה לנו חיה לסיום. "אבל מי שמבין יודע שאני פוגשת את המשפחה שלי, את עם ישראל, כל יום, במקום שליחותי".