טלטלה במדינה האסייתית: מנהיגת מיאנמר אונג סן סו צ'י, הנשיא וין מיין ובכירים נוספים במפלגת השלטון נעצרו בפשיטה צבאית שנערכה הלילה (בין ראשון לשני) במדינה. המעצרים הגיעו לאחר ימים של מתח לקראת פתיחת מושב הפרלמנט, בשל טענות הצבא לזיופים בבחירות והחשש מהפיכה בעקבות זאת. שידורי הטלוויזיה המקומית והרשתות הסלולריות בעיר הגדולה נותקו, חיילים פוזרו ברחובות והצבא הכריז על מצב חירום והעברת השליטה לגנרל העליון. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש: "יש לגנות את המעצר של מנהיגי מיאנמר".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כמה שעות לאחר המעצרים, המנהיגה אונג סן סו צ'י קראה לציבור לצאת להפגנות נגד ההפיכה הצבאית. בהצהרה שפורסמה בשמה, אמרה סו צ'י כי הצבא מנסה להטיל מחדש דיקטטורה: "אני קוראת לאנשים לא לקבל את זה, להגיב בלב שלם ולמחות נגד ההפיכה של הצבא".
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן עודכן לגבי מעצרה של אונג סן סו צ'י, והבית הלבן הוציא הודעה הקוראת למיאנמר לבטל את גל המעצרים בהקדם: "ארה"ב מתנגדת לכל ניסיון לשנות את תוצאות הבחירות או לעכב את המעבר הדמוקרטי של מיאנמר, ותנקוט אמצעים נגד האחראים למעצרים אם הם לא יבוטלו".
שר החוץ של ארה"ב, טוני בלינקן, מיהר לגנות את הפעולות של צבא מיאנמר. "ארה"ב מביעה דאגה רבה עקב הדיווחים שצבא מיאנמר ביצע מעצרים רבים של מנהיגים במדינה", כתב, "על הצבא לחזור בו מפעולות אלו מיד".
The United States expresses grave concern regarding reports the Burmese military has detained multiple civilian government and civil society leaders. The military must reverse these actions immediately.
— Secretary Antony Blinken (@SecBlinken) February 1, 2021
בצבא מיאנמר ניצלו את הודעת הממשל האמריקני וקיבלו אחריות למעצרי הבכירים. "ביצענו את המעצרים בתגובה על הונאת בחירות", הודיעו באמצעות הטלוויזיה המקומית עליה השתלטו. נציגי הצבא הכריזו על מצב חירום זמני במדינה. מיד לאחר מכן הכריזו: "כוח השליטה עבר לגנרל מין אונג הלאינג". בתגובה, שר החוץ של ארה"ב בלינקן קרא לצבא מיאנמר לשחרר מיד את כל הבכירים שנעצרו.
לאחר מעצרם של מנהיגי השלטון האזרחי, שידורי הטלוויזיה במדינה הופסקו. בפרסום בפייסבוק נמסר כי מערכת הטלוויזיה נתקלת בקשיים טכנים שאינם מאפשרים שידור. כעבור זמן קצר תושבים דיווחו כי הרשתות הסלולריות נותקו בעיר הגדולה במדינה, יאנגון. הצעד הבא שכבר ביסס את החשש להפיכה צבאית במיאנמר היה פיזור חיילים מסביב לבניין העירייה ביאנגון.
בארגון זכויות האדם "אמנסטי" קראו לשחרורם המיידי של העצורים, "אלא אם ניתן להאשים אותם בעבירות פליליות שמוכרות על ידי החוק הבין-לאומי". סגנית מנהלת תחום הקמפיינים באזור דרום מזרח אסיה והפסיפיק בארגון, מינג יו הא, הדגישה כי מדובר ב"רגע מאיים במיוחד עבור תושבי מיאנמר, אשר מאיים להחמיר באופן קיצוני את הדיכוי הצבאי ואת חסינות הצבא מעונש. המעצר המקביל של פעילים פוליטיים בולטים ושל מגיני זכויות אדם מהווה מסר מצמרר שהצבא לא יסבול כל התנגדות לאירועי היום". לדבריה, "בעבר הפיכות צבאיות במיאנמר ופשיטות נרחבות שכאלה התאפיינו גם באלימות נרחבת ובהוצאות להורג ללא משפט שביצעו כוחות צבאיים".
השלטון הצבאי הסכים לדמוקרטיה, עכשיו הוא מתחרט
מיאנמר, הידועה בשמה הקודם בורמה, מהווה דוגמה למקרה בוחן נדיר שבו גנרלים צבאיים העבירו ברצון כוח כלשהו לאזרחים. כך קרה כאשר ראשי הצבא כיבדו את תוצאות הבחירות ב-2015 והעבירו את השלטון על המדינה למפלגת הליגה הלאומית לדמוקרטיה, שאנשיה ריצו שנים ארוכות בכלא על התנגדותם הפוליטית לשלטון הצבאי. מנהיגת המפלגה, אונג סן סו צ'י בת ה-75, הוגדרה כיועצת מדינה אך עם סמכויות של ראש ממשלה.
היא שהתה 15 שנים במעצר בית וזכתה בפרס נובל לשלום בשנת 1991 על התנגדותה הלא אלימה לחונטה הצבאית שכפתה עליה מעצר בית. אולם, הצבא בראשות הגנרל מין אונג הלאינג, שמר לעצמו את מנופי הכוח חשובים במדינה, ונראה כי מעצרם של הבכירים בממשלה האזרחית מוכיח את השקר של מחויבות צבא מיאנמר לדמוקרטיה.
"הדלתות נפתחו לעבר עתיד שונה מאוד", אמר לניו יורק טיימס ההיסטוריון המתמחה במיאנמר תאנט מינט-יו. "מחלחלת בי התחושה שאף אחד לא באמת יוכל לשלוט במה שיקרה בהמשך". הוא הזכיר כי מיאנמר היא מדינה שמלאה בנשק, עם שסעים עמוקים בנושאי תרבות ודת, ומיליונים מתושביה בקושי יכולים להאכיל את עצמם. ארגון זכויות האדם "אמנסטי" הצטרף לחשש וטען כי הדיווחים על ניתוקים של אזורים שלמים במדינה מתקשורת מהווים איום חמור וקיצוני על האוכלוסייה, במיוחד בתקופה נפיצה זו שמיאנמר נאבקת במגפת קורונה וקבוצות חמושות עודן נלחמות זו בזו.
האזהרה מהפיכה והטענות לזיופים בבחירות
האירועים החריגים התרחשו בעקבות טענות לזיופי תוצאות הבחירות שהתקיימו בנובמבר וביססו את שלטון מפלגת הליגה הלאומית, עם עלייה במספר המושבים שבהן זכתה בפרלמנט חמש שנים קודם לכן. נציגי המפלגה זכו ב-396 מתוך 476 מושבים בפרלמנט, ואילו המפלגה שנשלטת לכאורה על ידי הצבא, מפלגת האיחוד לפיתוח וסולידריות, השיגה רק 33 מושבים וטענה להונאת בחירות.
כך פעלו גם מפלגות המייצגות מיעוטים שטענו כי נמנע מהמיעוטים האתניים להצביע בבחירות, מפני שזמן קצר לפני כן הוחלט שלא להציב קלפיות באזוריהן בשל סכסוכים ומחשש לאלימות. גם חברי המיעוט המוסלמי ברוהינגיה, שהיו קורבנות למה שתובעים בין-לאומיים מכנים - "רצח עם מצד הצבא" - לא יכלו להצביע.
מעצרם של בכירי הממשלה האזרחית התרחש שעות ספורות לפני פתיחת מושב הפרלמנט אחרי הבחירות שהתקיימו כאמור בנובמבר, ויומיים בלבד לאחר שמזכ"ל האו"ם הזהיר מפני פרובוקציות באזור וקרא לכל הצדדים בסכסוך "להקפיד על נורמות דמוקרטיות" ולכבד את תוצאות הבחירות. השמועות על הפיכה ריחפו במיאנמר במשך ימים ארוכים. מה שגרם למאמצים דיפלומטים רבים, כולל זה של ממשל ארה"ב שקרא ביום שישי "לדחוק בצבא ובכל שאר המפלגות במדינה לדבוק בנורמות הדמוקרטיות".
בשנים האחרונות אונג סן סו צ'י שידועה כלוחמת זכויות אדם על הקמפיין הלא אלים שניהלה נגד החונטה בעת שהייתה במעצר בית, התגלתה בתור אחת המגנות הציבוריות הגדולות של הצבא. למרות הרבה מאוד עדויות נגד הצבא, היא דחתה בפומבי את ההאשמות כי כוחות הביטחון ביצעו רצח עם ברוהינגיה. אבל עם עליית הפופולריות של המנהיגה, החלו הגנרלים לאבד את סבלנותם כלפי חזית השלטון האזרחי שהם עצמם אישרו.
בשבוע שעבר סירב דובר הצבא זאו מין טון לשלול אפשרות להפיכה, והגנרל מין אונג הלינג אמר כי ניתן יהיה לעבור על החוק אם עקרונות החוקה הופרו. לאחר מכן, כלי רכב משוריינים הופיעו ברחובות שתי ערים, והפחידו את התושבים. אך ביום שבת נראה כי הצבא נסוג לאחור והוציא הודעה לפיה כארגון חמוש הוא מחויב לחוק ולחוקה. בהצהרה נוספת אתמול נאמר: "זו הקפדה על הנורמות הדמוקרטיות".
"אנו מתנגדים לכל ניסיון לשנות את תוצאות הבחירות או לעכב את ההמשכיות הדמוקרטית של מיאנמר", נאמר בהצהרה מדינית משותפת. הצבא השיב בהצהרה משלו אתמול ובה נמסר: "לא להניח הנחות לא מוצדקות לגבי המצב". הצהרה שכאמור לא התממשה.