קבוצה של כלכלנים מאוניברסיטת סטנפורד הצליחו לבנות מודל ממנו עולה כי לפחות 30 אלף בני אדם נדבקו בנגיף הקורונה ו-700 מתו לאחר שהשתתפו בעצרות תמיכה של טראמפ. המודל המורכב, לא מבוסס על חקירות אפידמיולוגיות של חולים מאומתים ששהו בעצרות התמיכה, אלא על רגרסיה סטטיסטית המעריכה קשרים בין משתנים. דובר הבית הלבן, דחה את המחקר על הסף: "מודל שמונע מטעמים פוליטיים ומבוסס על הנחות פגומות".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

החוקרים השוו את נתוני תחלואת הקורונה של 18 מחוזות שונים בהם ביקר טראמפ וביצע בהם את העצרות השונות שלו לבין 200 מחוזות אחרים עם אותה הדמוגרפיה ונתוני התפשטות נגיף דומים. ההשוואה התבצעה לפני ואחרי העצרות שהתקיימו בין התאריכים 20.6-12.9, ובסופו של המחקר - טראמפ קיים לא פחות מ-36 עצרות נוספות.

בהתבסס על המודל שהם בנו, הכלכלנים הגיעו למסקנה כי בממוצע, 18 האירועים שטראמפ קיים גרמו לעלייה של יותר מ-250 מקרים חיוביים לכל מאה אלף בני אדם. כשמשליכים את הנתון הזה על מספר העצרות שקיים בתאריכים שנבדקו, עולה שיותר מ-30 אלף בני אדם נדבקו בקורונה כתוצאה מהשתתפות בעצרות. עוד עולה שלפחות 700 נפטרו כתוצאה מהן, ובחלק מהמקרים מבלי שהשתתפו בעצרות כלל, אלא בשל המעבר של הנגיף אליהם מאנשים שכן שהו באירועים.

עצירת תמיכה של טראמפ שהתקיימה בפנסילבניה (צילום: רויטרס_)
עצירת תמיכה של טראמפ שהתקיימה אתמול בפנסילבניה | צילום: רויטרס_
עצירת תמיכה של טראמפ שהתקיימה אתמול בפנסילבניה (צילום: רויטרס_)
עצירת תמיכה של טראמפ שהתקיימה אתמול בפנסילבניה | צילום: רויטרס_

גורמים בכירים במערכות הבריאות של המחוזות שבהן טראמפ קיים את העצרות, ביטלו את תוצאות המחקר ואמרו בין היתר כי לא ניתן לקשר את הגידול במספרי החולים לעצרות. הסיבות לכך הן: מספר המקרים עולה במדינה באופן שוטף, המשתתפים מגיעים לעצרות לעיתים ממקומות אחרים, החקירות האפידמיולוגיות לא תמיד נשלמות וגם אם הן נשלמות לעיתים החקירות לא יודעות לאתר היכן המאומתים שהו.

ג'וד דיר, אחד מדוברי הבית הלבן, ביטל גם הוא את המחקר על הסף והסביר כי "זה מחקר שמונע מטעמים פוליטיים ומבוסס על הנחות פגומות. המטרה שלו זה להשפיל ולבייש את תומכיו של טראמפ. כמו שהנשיא אמר – 'התרופה לא יכולה להיות גרועה יותר מהמחלה'". חשוב לציין כי המחקר טרם פורסם באופן האקדמי המקובל, אולם זוהי תופעה נפוצה בקרב חוקרים לפרסם את מחקרם בקרב רבים במטרה לשמוע דעות של קולגות.