דוח שהוכן עבור משרד הבריאות מזהיר מכך שעובדי מערכת הבריאות שמטפלים בחולי קורונה סובלים ברובם ממתח, חרדה, דיכאון, נדודי שינה והפרעות נוספות, שנגרמות בשל "עומסים פיזיים ונפשיים משמעותיים". יתרה מכך, מהדוח עולה כי הטיפול המקיף בכל הקשור למגפה לא משפיע רק על הצוותים הרפואיים עצמם אלא גם על חולי הקורונה בהם הם מטפלים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

משרד הבריאות פנה לחברת המודיעין הרפואי MEDINT בבקשה לכתוב דוח שיבהיר מהן ההשפעות של מגפת הקורונה על הצוותים הרפואיים. החברה, אשר מגבשת המלצות ואסטרטגיה למערכת הבריאות על בסיס ניתוח מחקרים, נתונים ומאמרים מהעולם, מצאה בין היתר כי בסין 51% מאנשי הצוותים הרפואיים סובלים מדיכאון, ובאיטליה 49% מהצוותים סובלים מפוסט טראומה ו-72% סובלים מ"חוסר מנוחה".

"הכישלון בתמיכה בעובדים עלול לגרום לשחיקה שבסופו של דבר עלולה לגרום לחלקם לנטוש את המקצוע, להיעדר מהעבודה, לפתח פוסט-טראומה ולהחמיר מצבים נפשיים קיימים"

אוניברסיטת ג'ון הופקינס

הדוח הסופי שהוגש למשרד הבריאות מתבסס על עשרות מחקרים שבוצעו על מערכות הבריאות בסין, ארה"ב, איטליה וסינגפור. בנוסף, הדוח התבסס גם על מחקרי עבר שבוצעו במגפות קודמות, דוגמת הסארס, ונערכו השוואות בין מצב הצוותים במגפות השונות.

אחד המחקרים הבולטים עליו הסתמך הדוח בחן 1,257 עובדי מערכת בריאות מ-34 בתי חולים בסין. הממצאים מעידים שלא רק הנגיף התפשט במהירות: 44.6% מאנשי הצוותים הרפואיים התגלו כסובלים מחרדה ו-34% מהם כסובלים מנדודי שינה. על פי נתוני הדוח, בווהאן, מוקד ההתפרצות, המצב חמור בהרבה. גם באיטליה, הבולטת שבנפגעות הגל הראשון, גילו החוקרים שכמעט חצי מהצוותים הרפואיים סובלים מתסמיני פוסט-טראומה והדחקה. אפילו בסינגפור, שהצליחה להתמודד עם התפרצות מצומצמת יחסית של המגפה, 15% מהצוותים הרפואיים התגלו כסובלים מחרדה ו-9% כסובלים מדיכאון.

צוות רפואי לטיפול בחולי קורונה (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
רגשות אשם על חוסר היכולת לטפל כראוי בחולים | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

במחקר אחר שנערך עבור כתב העת האמריקני TIME, מדווחים על אכזבה מהמוסדות הרפואיים עצמם, אשר גורמת לתהפוכות נפש. בקרב מוסדות רפואיים שלא טיפלו כראוי בצוותים שלהם, המחקר מתאר התפתחות חמורה של רגשות אשם כלפי המשפחה שנשארה סגורה בבית, ובשל החשש להדביקה. בנוסף רגשות האשם מופנים כלפי החולים שלא היה קיים טיפול יעיל דיו עבורם, ולעיתים מתו לבדם, רחוק מיקיריהם. רופאים ואחיות בארה"ב דיווחו על סיוטים ונדודי שינה של ממש.

"הכישלון בתמיכה בעובדי מערכות הבריאות בזמן המשבר עלול לגרום לשחיקה שבסופו של דבר עלולה לגרום לחלקם לנטוש את המקצוע, להיעדר מהעבודה, לפתח פוסט-טראומה ולהחמיר מצבים נפשיים קיימים", נטען במחקר של אוניברסיטת ג'ון הופקינס. "לחץ קיצוני עלול להגביר את הסיכויים לבצע טעויות ובסופו של דבר לפגוע במטופלים". הדברים נכתבו כחלק ממחקר על מגפת הסארס, אבל רלוונטיים מתמיד כעת.

תניה אטיאס, מנכ״לית ומייסדת MEDINT, מסרה: "עובדי מערכת הבריאות ניצבים בחזית המאבק בקורונה ושמירה על החוסן הנפשי שלהם הוא אינטרס לאומי ראשון בחשיבותו. מקבלי ההחלטות מבינים שיש צורך לתת מענה למצוקות נפשיות כדי לשמור את הרופאים והאחיות חזקים להתמודדות ממושכת עם הנגיף. המצוקה העולמית של צוותי הרפואה מעידה על כך שמדובר בתופעה שצריכה להטריד את הדרג המדיני ואותנו כאזרחים המקבלים מהם שירות ולחתור לפתרונות יצירתיים בהקדם".

תניה אטיאס (צילום: נועה שטרן)
תניה אטיאס | צילום: נועה שטרן