אישה רוסיה בת 33 ששמה מריה פביצ'ק, ביצעה ב-13 באוגוסט סביב השעה 9 בבוקר צ'ק אין לטיסה ממוסקבה לעיר בסיביר, במרחק 4 שעות טיסה. היא לא הייתה שם לבדה. חבר ביחידת עילית של שירותי הביטחון הרוסיים, ה-FSB, נשאר בשדה שפביצ'ק עזבה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
פביצ'ק, מובילת הקמפיין נגד השחיתות של מנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני, הייתה בדרכה לסיביר לקראת ביקורו של נבלני שם. אנשי הצוות של מנהיג האופוזציה נמצאים במעקב קבוע על ידי שירותי ה-FSB - יורשם של הק.ג.ב, המשטרה החשאית בברית המועצות. הסוכן שעקב אחרי פביצ'ק, אולג טייקין שמו, הוא לא סוכן רגיל; הוא שייך לקבוצה קטנה ב-FSB המתמחה ברעלים ובגזי עצבים.
באותו הבוקר, כמה סוכנים מאותה היחידה עשו את דרכם לסיביר גם כן, לאותה העיר שאליה נסעה פבצ'יק. הם הגיעו לשם שעתיים לפניה, כשהם יודעים שנבלני – עצם בגרון של הנשיא פוטין כבר כמעט עשור – יגיע לעיר למוחרת.
בדיוק שבוע לאחר מכן, נבלני יילחם על חייו אחרי שגופו נפגע מגז העצבים נוביצ'וק. הוא קרס במהלך טיסה אחרי שהמריא מטומסק, התחנה האחרונה במסעו בסיביר. CNN ואתר החדשות Bellingcat, מפרסמים פרטים חדשים על המקרה, חושפים את יחידת הרעלים של FSB, ומתארים כיצד אנשיה עקבו אחרי נבלני במשך 3 שנים לפחות. צוות של CNN גם שוחח עם נבלני במקום המסתור שלו בברלין, ושמע ממנו את גרסתו לאירוע.
המעקבים, המחלה המסתורית של בת הזוג - וההרעלה
יחידת הרעלים של FSB ממוקמת בפרברי מוסקבה. היא כוללת בין 6 ל-10 סוכנים, כולל רופאים בעלי הכשרה, מומחי רעלים ופרמדיקים. הסוכנים שעקבו אחרי נבלני, כולם בשנות ה-30 וה-40 לחייהם, נסעו בדרך כלל בקבוצות של שלושה, ועלו על טיסות מקבילות כשעקבו אחריו. לאחרונה הם גם התחילו להשתמש בטלפונים זמניים ומתחלפים.
בתחילת יולי שהו נבלני ורעייתו יוליה בחופשה קצרה במלון באזור קלינינגרד, מחוז רוסי הנמצא בין ליטא לבין פולין לחופי הים הבלטי. רישומי טיסות שאותרו במהלך החקירה העלו ש-3 חברים ביחידת הרעלים של FSB טסו לקלינינגרד באותו הזמן. מצלמות האבטחה במלון שבו שהו בני הזוג לא פעלו בימי שהותם בו.
ב-6 ביולי, כמה שעות אחרי שצוות ה-FSB שב למוסקבה, יוליה החלה לחוש ברע. נבלני אמר ל-CNN כי היא תיארה תחושה של תשישות פתאומית ובלבול. יוליה החלימה לבסוף, אך המקור למחלתה לא נקבע. מומחים אמרו ל-CNN שתסמינים דומים קשורים בדרך כלל להרעלה ברמה נמוכה. במבט לאחור, נבלני העריך שהתסמינים היו "לחלוטין זהים" לאלו שחווה בעצמו שבועות אחר כך.
"לא יכולתי לחבר את הנקודות הללו. עכשיו אני מבין כמה רע זה היה, מה זה היה, ואת התחושות הנוראיות שהיא חוותה באותו זמן".
איכוני טלפון של אנשים מיחידת הרעלים הראו כי הם שהו בסמוך למלון שבו נמצאו נבלני וצוותו בימים שבהם הורעל. נבלני לא יודע איך הורעל באותו לילה שבו התרחש האירוע. הוא סיפר ל-CNN כי הוא ישב בבר בבית המלון סביב השעה 11 בלילה, וטעם מקוקטייל "שהיה ממש, ממש רע. לקחתי כמה לגימות ופשוט הנחתי אותו על השולחן והלכתי חזרה לחדר", סיפר.
זה יכול להיות המקור להרעלה. באותה מידה, המקור יכול היה להיות דבר שצורף לכביסה שעשה נבלני במלון, או להיות מונח על מגבת או על ציפית של כרית, או להיות מוזרק לתוך בקבוק שמפו.
"הורעלתי, אני עומד למות"
מוקדם בבוקר למוחרת, נבלני עלה לטיסה של 4 שעות למוסקבה. הוא שתה תה בבית הקפה בנמל התעופה, והתחיל לצפות ב"ריק ומורטי", הסדרה האהובה עליו, זמן קצר אחרי ההמראה.
לאחר זמן קצר, הוא התחיל להרגיש חולה מאוד. הוא ניגש אל השירותים במטוס כשהוא מזיע כולו. "ניגשתי אל הדייל ואמרתי לו 'הורעלתי, אני עומד למות', ואז נשכבתי לרגליו והתכוננתי למות. אתה יודע ברגע הזה שזה הגרוע מכול", שיחזר נבלני.
הוא עדיין חי תודות לפעולה המהירה של הטייס – שהסיט את המטוס לעיר אומסק וביקש טיפול רפואי במקום להמשיך למוסקבה. "הם הצילו את חיי", אמר נבלני. "בזכותם קיבלתי זריקה של אתרופין או תרופה אחרת. והייתה לי גישה למכונת הנשמה".
כשנבלני שכב בתרדמת בבית החולים באומסק נודע לצוותו על מה שאירע. הצוות שעדיין שהה בטומסק, כולל פביצ'ק, ניסה לשמור על כל ראיה אפשרית מחדר המלון של נבלני: מגבת, בקבוקי מים או שמפו, מברשת שיניים.
באותו זמן, פעמוני אזהרה נשמעו במוסקבה. נתוני טלפונים מעידים על תקשורת אינטנסיבית בין בכירים ב-FSB לבין שניים מהיחידה שעקבה אחרי נבלני.
למרות הסיכון, נבלני מתכוון לחזור לרוסיה בהקדם, בהתאם לאישור מרופאיו. "אני אחזור, ואני אחזור משום שאני פוליטיקאי רוסי. אני שייך למדינה הזו. אני מבין מה כרוך בכך. לעולם לא אתן לפוטין את הפרס הזה".