המדידות השנתיות של שכבת הקרח באוקיינוס הארקטי גילו היום (שלישי) כי כמות הקרח הצטמצמה השנה משמעותית ובכך הפכה למדידה השנייה הכי נמוכה מאז החל המעקב ב-1978. המדענים, שעובדים מטעם מרכז השלג והקרח הלאומי של ארצות הברית, טענו בדוח שתוצאותיו מדאיגות: "זה סימן נוסף לאופן שבו שינויי האקלים משנים את האזור במהירות".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בכל שנה מודדים מדעני המרכז את כמות הקרח לאורך עונות השנה, זאת במטרה להבין ולעקוב אחר השינויים האקלימיים של האזורים הללו, שינויים להם השפעות דרסטיות על שאר המערכות האקולוגיות של כדור הארץ. מעל לים הארקטי מצטברת שכבת קרח שבכל עשור מאז החלו המדידות, מצטמצמת בממוצע ב-12%.

המדידה השנתית שהתרחשה לפני שבוע, העלתה כי כמות הקרח הצטמצמה באופן ניכר. הלוויינים תיעדו את הצמצום ומדדו 3.74 מיליון קמ"ר של קרח, 350 אלף קמ"ר יותר מהמדידה הנמוכה ביותר שנרשמה ב-2012. "זו רק הפעם השנייה שבה כמות הקרח שנמדדת יורדת מתחת ל-4 מיליון קמ"ר בארבעים שנה", אמרו חוקרים במרכז הנתונים הלאומי לשלג וקרח.

הקוטב הצפוני מתכווץ (צילום: גרינפיס‎)
הקוטב הצפוני מתכווץ | צילום: גרינפיס‎
הקוטב הצפוני מתכווץ (צילום: גרינפיס‎)
הקוטב הצפוני מתכווץ | צילום: גרינפיס‎

"הפשרת הקרח בים באופן עקבי היא די הרסנית, אך למרבה הצער, זה לא מפתיע", אמרה טווילה מון, מומחית אקלים של הקוטב ממרכז המחקר בבולדר, קולורדו. השיא של 3.41 מיליון קמ"ר שנמדד ב-2012, נגרם כתוצאה מסופה מאוחרת ששברה והמיסה את הקרח. השנה - ללא סופה כזו, המצב אינו חמור בהרבה.

קצב ההפשרה השנה היה מהיר במיוחד בין 31 באוגוסט ל-5 בספטמבר, הודות לזרמי אוויר חם שנוצרו בעקבות גל חום בסיביר, כך על פי מרכז הנתונים. קצב אובדן הקרח באותם ששת הימים, היה מהיר יותר מאשר בכל שנה אחרת שרשומה במחקרים. סוכנות רויטרס מדווחת שצוות מדענים אחר, נוסף, מצא שגל החום הסיבירי שהתרחש בחודש יולי, היה כמעט בלתי אפשרי ללא שינויי האקלים שנגרמו על ידי בני אדם.

הקוטב הצפוני מתכווץ (צילום: גרינפיס‎)
הקוטב הצפוני מתכווץ | צילום: גרינפיס‎

כאשר קרח הים הארקטי נעלם, הוא משאיר כתמי מים כהים. אותם מים כהים סופגים קרינת שמש ולא משחררים אותה אל מחוץ לאטמוספירה, התהליך הזה מגביר את ההתחממות ומסביר מדוע הטמפרטורות הארקטיות עלו ביותר מפי שניים מיתר העולם בשלושים השנים האחרונות. "אובדן קרח הים מאיים גם על חיות הבר הארקטיות, מדובי קוטב ועד הפלנקטון והאצות" אמר טום פורמן, מומחה לחיות בר קוטביות ומדריך תיירים באזור הארקטי.

אותה התחממות במימי הקוטב בקיץ, מעלה את מפלס המים ובכך "אוכלת" גם את לוחות הקרח בקנדה ובגרינלנד. בהתחשב בכך שקוטב חם יותר עלול להשפיע על דפוסי מזג האוויר ברחבי העולם, המומחים טוענים שמנהיגי העולם לא צריכים לחכות לעוד שיא בהפשרת הקרח באוקיינוס הארקטי לפני שהם נוקטים בפעולה. "עלינו לעבוד קשה מאוד כדי לאזן את פליטת הגזים המזהמים שלנו"  אמרה החוקרת טווילה מון שמזהירה מעוד ועוד אסונות טבע שבדרך.