ההכרזה על נרמול היחסים בין ישראל לבחריין אמש (שישי), בתמיכת הנשיא טראמפ, לא נחתה עלינו בהפתעה גמורה. בעקבות שובל ארוך של איתותים ומחוות מדיניות שהופיעו בשנתיים האחרונות, נוצר הרושם שבממלכה כבר נפל הפור - בעד כינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל, תחת חסות דיפלומטית של ממשל טראמפ. עם זאת, שאלת העיתוי נותרה פתוחה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
קשרים ביטחוניים וכלכליים עם ארצות הברית
בסופו של דבר, העיתוי נבחר אחרי סבב התייעצויות שהתקיים בימים האחרונים בין ממשל טראמפ לבית המלוכה הבחרייני, וכן בית המלוכה הסעודי, הפורס על מלך בחריין את חסותו המדינית. מקורות דיפלומטיים מספרים כי הבחריינים ציפו בחודש שעבר להכרזה משותפת, של בחריין ושל איחוד האמירויות יחד, על כינון היחסים עם ישראל וכן חתימה במשותף על הסכמים עמה. אולם הבחירה המועדפת על ממשל טראמפ הייתה השקת הנורמליזציה בין איחוד האמירויות לישראל תחילה. בכל אופן, הטקס שייערך ביום שלישי בבית הלבן יתקיים כפי שציפו בבחריין.
בין ניצני תהליך הנורמליזציה אפשר למנות כמה אירועים: הסדנה הכלכלית בבירה מנאמה - שבה הושקה ״עסקת המאה״ בנוכחות אורחים מישראל, שר החוץ הבחרייני פיזר הצהרות שלום, וכן משלחת של עיתונאים בחריינים הגיעה לביקור רשמי בישראל במסגרת יוזמה לדיאלוג ולסובלנות בין-דתית.
בדומה לאיחוד האמירויות, גם לבחריין יש קשרים אסטרטגיים-צבאיים עם ארצות הברית. לראייה, לצי האמריקני יש שם בסיס קבוע. זאת, בנוסף לקשרי הכלכלה והמסחר שישמשו גם כדלק להתנעת שיתוף הפעולה הרשמי עם ישראל.
לבחריין, מדינת אי, יש מוצא ליבשה דרך גשר המחבר אותה לסעודיה - וזו רק המחשה אחת לקשר ההדוק בין שתי הממלכות. כאשר פרצו מהומות בבחריין בתחילת העשור הקודם, ראשית האביב הערבי, היו אלה כוחות הביטחון של סעודיה שנשלחו להגן על המשטר.
רק כמיליון וחצי תושבים הם אזרחים, היתר - עובדים זרים
בבחריין שולטת שושלת אל ח׳ליפה שהעומד בראשה מאז 1999, חמד בן עיסא, הכריז על עצמו כמלך בשנת 2002. קודם לכן הסתפק השליט בתואר "אמיר". השלטון משתייך לאסלאם הסוני, בעוד שכ-70% מתושבי המדינה הם מוסלמים שיעים. רק כמחצית ממיליון וחצי התושבים הם אזרחי הממלכה. היתר עובדים זרים, בעיקר ממדינות אסיה.
באשר לכלכלה - מלבד נפט וגז, בחריין משקיעה בשנים האחרונות במיוחד בפיתוח מגזר הבנקאות והפיננסים ובתיירות. כממלכה קטנה אך עשירה, יש לבחריין עניין רב בחיזוק היציבות והערובות לביטחון מדינות המפרץ והמדינות הערביות, במיוחד בעידן של מים סוערים שהאזור הזה חווה, בשל המתיחות עם אירן.
יריבות ארוכת שנים עם אירן
אירן כבר איימה מוקדם יותר השבוע, שאם בחריין תכריז על נורמליזציה - העם הבחרייני (כלומר, השיעים) ייצא להפגנות סוערות, ואין זה איום סרק. בראשית האביב הערבי וגם בשנים האחרונות, היו שם פעולות מחאה של השיעים - ואלו מוצגות בתקשורת המקומית כחתרנות אירנית. זאת מלבד היריבות ההיסטורית, על רקע טענה שמושמעת ברפובליקה האסלאמית, מאז המהפכה, ולפיה בחריין היא בכלל אחד ממחוזותיה האבודים של אירן ההיסטורית.
בבחריין יש גם קהילה יהודית ששורשיה הקדומים מגיעים לתקופת גלות בבל. הקהילה התרחבה ושגשגה אחרי שסוחרים ואנשי עסקים מעירק היגרו לבחריין עם משפחותיהם החל מסוף המאה ה-19. בעקבות פרעות והצקות ליהודים שליוו את הקמתה של מדינת ישראל, עזבו רוב היהודים בתחילת שנות ה-50. הקהילה שנותרה מונה כיום, לפי נתונים מהשנים האחרונות, כמה עשרות בני אדם. אחת מבנות הקהילה, הודא נונו, כיהנה כחברת פרלמנט וכשגרירת בחרין בארצות הברית בין השנים 2008 ל-2013.