מעורבות המוסד במשבר הקורונה נחשפת: העיתונאי הישראלי רונן ברגמן פרסם בניו יורק טיימס תחקיר שמציג את האופן שבו נרתם ארגון הביון למאמצים להשתלט על התפרצות הנגיף בישראל וכיצד ניהל בפועל את כל נושא רכש הציוד הרפואי החסר. לפי התחקיר, ההחלטה לגייס את המוסד לסייע במשבר התקבלה בעקבות הערכה מודיעינית שלפיה אירן מתמודדת עם התפרצות חמורה של המגפה ובשלב זה האיום הנשקף ממנה אינו מיידי ואפשר להקצות משאבים למלחמה בקורונה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

המעורבות של המוסד התחילה, לפי הדיווח, כבר בחודש פברואר בעקבות פגישה אקראית של ראש המוסד יוסי כהן עם מנכ"ל בית החולים שיבא תל השומר פרופסור יצחק קרייס באירוע פרטי של חבר משותף. באותה תקופה, בבית החולים הגדול בישראל כבר הבינו שהם יזדקקו לציוד רפואי נוסף כדי להתמודד עם המגפה.

"רק בישראל בית חולים יכול לגייס את המוסד"

לאחר אותה פגישה החל כהן להעריך כיצד המוסד יכול לסייע למערכת הבריאות בישראל להתמודד עם האירוע חסר התקדים. פרופסור קרייס אמר שהוא מנה באוזניו של כהן את הציוד הדחוף ביותר הדרוש, וכהן בתורו השיג רשימות נוספות ממשרד הבריאות. בשלב זה המוסד החל להפעיל את הרשת הבין-לאומית שלו כדי לאתר ברחבי העולם את הציוד הדרוש.

רכבת אווירית של ציוד רפואי מסין
משלוח של ציוד רפואי מסין שנחת בישראל | צילום: אל על

בתחילת חודש מרץ הוקם חמ"ל הרכש המיוחד של משרד הביטחון ושל המוסד, בראשות כהן. המפקדה של אותו חמ"ל הוקמה בבית החולים שיבא ותחת מעקב צמוד של ראש המוסד. מנכ"ל בית החולים פרופסור קרייס, תת-אלוף (במיל') בצבא ששימש גם כקצין הרפואה הראשי של צה"ל, אמר לעיתון האמריקני שתפקידו של המוסד היה חיוני ביותר בהשגת הציוד הרפואי הנדרש מחו"ל.

"רק בישראל בית החולים שיבא היה יכול לגייס את עזרת המוסד", סיפר פרופסור קרייס. "אתם יכולים לדמיין את בית החולים הר סיני (מרכז רפואי בניו יורק - י"ג) פונה ל-CIA לעזרה? חלק מהאתוס שלהם (של המוסד) הוא לבצע את המשימה בכל מחיר".

המרוץ להשגת הציוד הרפואי

פרופסור קרייס סירב לספר לעיתון איך בדיוק סייעו אנשי המוסד למערכת הבריאות, או מאיפה הגיע הציוד הרפואי שהצליחו להביא ארצה. אלא שלדברי שישה גורמים רשמיים בהווה ובעבר בישראל, קשריו של המוסד הם אלה שאפשרו לישראל לרכוש מכשירי הנשמה וציוד שמשמש לבדיקות להימצאות הנגיף. בריאיון בלעדי לאילנה דיין בתוכנית "עובדה", סיפר כהן בעצמו שחלק מהציוד שהמוסד הצליח להביא כבר נרכש על ידי מדינות אחרות. אותם גורמים סירבו לאשר את הדיווחים הזרים שלפיהם חלק מהציוד הובא ממדינות ערב שלישראל אין יחסים רשמיים עמן.

בסוף השבוע הראשון של אפריל כהן היה בטוח שסוכני המוסד הצליחו להבטיח שיהיו בישראל מספיק מכונות הנשמה וציוד רפואי נוסף כדי להתמודד עם התחזיות הקודרות ביותר על התפשטות המגפה. לדברי גורם בכיר בישראל, המוסד ידע שעליו לפעול בדחיפות מתוך הבנה שהביקוש העולמי לציוד רפואי כזה יעלה - דבר שיגרום למדינות לסרב בסופו של דבר לייצא מוצרים רפואיים חיוניים למדינות אחרות.

גורם בישראל: היה למוסד קל יותר לעבוד מול מדינות לא דמוקרטיות

המשלוח הראשון שנרכש בחו"ל על ידי המוסד נחת בישראל בטיסה מיוחדת ב-19 במרץ וכלל 100 אלף ערכות בדיקה. גורם שבקיא בפרטי המבצע של המוסד אמר שהמשלוחים שנחתו בארץ מאוחר יותר כללו ערכות בדיקה נוספות כמו גם 1.5 מיליון מסכות כירורגיות, עשרות אלפי מסכות N-95, סרבלי מגן לצוותים שמספקים עזרה ראשונה, משקפי מגן ומגוון של תרופות. אנשי המוסד סיפקו את הידע הדרוש לייצור מכשירי הנשמה בישראל ולפי גורם ביטחוני בכיר, באמצעות טכנולוגיות שונות שהביאו הוקמו בישראל קווי ייצור מקומיים שבהם יוצרו מדי חודש כ-25 מיליון מסכות.

גורם רשמי בישראל סיפר שמאמצי המוסד היו קלים יותר במדינות לא-דמוקרטיות שבהן סוכנויות הביון משפיעות יותר על השליטים. המאמצים האלה התבססו על היכרות מוקדמת ואמון הדדי בין המוסד לאותן סוכנויות זרות במדינות אחרות.

הציוד שהביא המוסד נכנס במשאיות למחסנים בצריפין. לק
ציוד רפואי שהביא המוסד בסוף מרץ

הפעולות שנכשלו

במקרים מסוימים, אמר אותו גורם, פנה כהן באופן אישי למקביליו. במקרים אחרים, תיאר הפקיד, כהן דיבר ישירות עם שליטים של מדינות. ואכן, כשהמרוץ העולמי לציוד הרפואי הזה החל, הקרב בין המדינות על אותו ציוד התלהט. כל הגורמים ששוחחו עם העיתון לא הודו מפורשות באפשרות שהמוסד "שיחק מלוכלך". אבל הם גם לא שללו זאת.

לא כל פעולות המוסד הצליחו. גורם שמעורב בפרטים סיפר שאנשי המוסד פעלו לפחות פעם בגרמניה, שם תפסו שליחי ממשל סחורה ממפעל שהסוכנים עמדו לשלוח לישראל. בפעם אחרת, בפעולה בהודו, אנשי המכס עכבו משלוח ובסופו של דבר הסוכנים נאלצו לנטוש אותו.

בכיר במערכת הבריאות בישראל שדיבר בעילום שם אמר באופן מפורש לעיתון שהעובדה שהמוסד נכנס לתמונה מהווה עדות לכך שמשרד הבריאות לא היה ערוך לטיפול במשבר. בעשור האחרון השקיע המוסד רבות בפיתוח יחסים עם מדינות במזרח התיכון ואסיה שנותרו, לפחות באופן מוצהר, עוינות לישראל. כלי תקשורת זרים דיווחו כמה וכמה פעמים על כך שכהן נפגש לעתים קרובות עם שליטי וראשי סוכנויות הביון של איחוד האמירויות, מצרים, סעודיה, ירדן וקטר.