צוות חוקרים גרמנים פרסם השבוע כי האפיפיור השנוי במחלוקת פיוס ה-12 קיבל מידע על הזוועות המתרחשות ליהודים באירופה ממקורות רבים ושונים. הוא בחר להסתיר את המידע לאחר שנטען באוזניו כי אי אפשר לסמוך על היהודים והאוקראינים. החוקרים גילו כי הוותיקן הסתיר מסמכים רגישים כאלה ואחרים, ככל הנראה כדי להגן על דמותו של האפיפיור פיוס מממצאים שיביכו את הכנסייה הקתולית. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

במשך שנים רבות חיכו חוקרים מגרמניה לנבור בארכיון הוותיקן, שהיה עד לפני זמן קצר סגור, על מנת לחקור את מעשיו של האפיפיור בזמן מלחמת העולם השנייה. הארכיון היה פתוח לצוות החוקרים לשבוע אחד בלבד לפני שנגיף הקורונה סגר אותו שוב, אך המידע שהתגלה מספיק כדי להציג באור עגמומי את מי שנקרא פעמים רבות "האפיפיור של היטלר".

צוות החוקרים מורכב משבעה היסטוריונים מאוניברסיטת מינסטר, שנסעו לרומא בתחילת מרץ לפתיחה ההיסטורית של מסמכי המלחמה. בראש הצוות עומד הוברט וולף, היסטוריון של הכנסייה הקתולית שחוקר את הארכיון הסודי של הוותיקן. "עלינו לבדוק תחילה את המקורות החדשים הללו", אמר בשבוע שעבר לשבועון הקתולי בעיר מינסטר. "אם פיוס יוצא מהמחקר הזה טוב יותר, זה נפלא. אם הוא ייראה גרוע יותר, עלינו לקבל את זה גם". השבוע הוא כבר התבטא יותר בחריפות ואמר: "האפיפיור פיוס ה-12, שהואשם בשתיקה במהלך השואה, ידע כי יהודים נהרגים".

הקתדרלה בסנט פיטר, רומא צילום (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
צילום: אימג'בנק / Thinkstock

פיוס ה-12, שעמד בראש הכנסייה הקתולית בין השנים 1939-1958 היה האפיפיור השנוי ביותר במחלוקת במאה העשרים, ומבקריו ביקשו במשך עשרות שנים גישה לארכיונים שלו מימי המלחמה כדי להוכיח את הטענות נגדו. מגיני האפיפיור טענו לאורך השנים שהוא לא יכול היה לבקר את הנעשה מחשש מהתגובה הנאצית. הם ציינו את החלטתו להחביא יהודים בוותיקן, בכנסיות ובמנזרים כהוכחה למעשיו הטובים. 

כמו כן, הוותיקן פירסם בעבר סדרה בת 11 כרכים של מסמכים שנבחרו מארכיון האפיפיור להוכחת חפותו. אולם ועדה יהודית-קתולית שהוקמה בשנת 1999 במטרה לחקור את ההתנהלות התפרקה כעבור שנתיים מכיוון שהוותיקן סירב לפתוח את הארכיון עד שנת 2028.

היהודים "מגזימים בקלות" ו"המזרח אירופאים הם לא דוגמא ליושר"

צוות החוקרים ממינסטר החל לפרסם את ממצאיו הראשונים, ומסקנותיו ברורות - האפיפיור ידע על הזוועות המתרחשות באירופה: עיתון הוושינגטון פוסט האמריקני פירסם השבוע כי עוד בספטמבר 1942 דיפלומט אמריקני העביר לוותיקן דיווח סודי המבוסס על דו"ח שהגיע מהסוכנות היהודית בז'נבה. בדיווח סופר על רצח המוני של יהודים מגטו ורשה. צויין בו כי כ-100 אלף יהודים נטבחו בוורשה וסביבתה וכי 50 אלף נוספים נהרגו בעיר לבוב באוקראינה הכבושה. בנוסף אותר בארכיון פתק המאשר כי האפיפיור קרא את הדו"ח האמריקני. שני מכתבים נוספים המאשרים את הדיווח על הטבח נמצאו גם הם על ידי צוות החוקרים.

בין הררי המסמכים בארכיון נמצא מכתב ששלח הארכיבישוף האוקראיני היווני-קתולי של העיר לבוב, ובו הוא מספר לאפיפיור על 200,000 יהודים שנרצחו באוקראינה תחת הכיבוש הגרמני "השטני". במסמך נוסף שאותר, סיפר אדם בשם מלווצי למונסיניור ג'ובאני בטיסטה מונטיני (שהפך מאוחר יותר לאפיפיור) על "הקצביה המדהימה" של היהודים שראה במהלך ביקורו האחרון בוורשה. 

צוות המחקר מצא גם שלוש תצלומים קטנים המראים אסירים במחנות הריכוז וגוויות שנזרקו לקבר אחים. יהודי אלמוני מסר אותם לשגריר הוותיקן, בשוויץ הנייטרלית כדי לשלוח לוותיקן, והכס הקדוש אישר את קבלתם במכתב שבועיים לאחר מכן.

לפי דבריו של ראש צוות החוקרים וולף, אחת הסיבות שהוותיקן לא התייחס לדיווחים ברצינות היא תזכיר של עובד במזכירות המדינה לפיו יש להיזהר מלהאמין בדו"ח של הסוכנות היהודית מכיוון שהיהודים "מגזימים בקלות" ו"המזרח אירופאים הם באמת לא דוגמה ליושר"

תזכיר זה נמצא בארכיון אך לא נכלל בסדרת 11 הכרכים של מסמכי המלחמה שפרסם הוותיקן כדי להגן על המוניטין של פיוס. "זהו מסמך מפתח שהוסתר מאיתנו מכיוון שהוא אנטישמי בעליל ומראה מדוע פיוס ה -12 לא דיבר נגד השואה", אמר וולף.

וולף אמר לסוכנות הידיעות הגרמנית קתולית KNA כי סוגיה נוספת מביכה היא "קו העכברושים", רשת לא פורמלית שעזרה לצמרת הנאצים לשעבר לברוח ממרכז אירופה לאיטליה ומשם לדרום אמריקה. ידוע שהכנסיה הקתולית - אולי בסיוע סמוי של ארה"ב - עזרה לנאצים לשעבר, כמו אדולף אייכמן, יוזף מנגלה או קצין הגסטפו קלאוס בארבי, לברוח לדרום אמריקה. 

דיווחים מהשגריר האפיפיורי בבואנוס איירס עשויים להצביע על תפקיד האפיפיור בקו ההברחות, אמר וולף ל- KNA.

וולף רוצה תשובות לשאלות האלה ואחרות בין היתר יכול למתן את הדחף של קתולים שמרנים להכריז על פיוס כקדוש נוצרי. הארכיון יישאר סגור לפחות עד הקיץ הקרוב בשל נגיף הקורונה, דבר שמעכב מאוד את מחקרו של וולף. "יש מספיק שאלות כדי להעסיק אותנו במשך 10 שנים!", אמר וולף.