רופאה בכירה שטיפלה בחולי קורונה בניו יורק התאבדה

משבר הקורונה פגע קשות באוכלוסיות שונות, אחת מהן היא הצוותים הרפואיים שבאופן פתאומי נאלצו להיכנס למתכונת של מצב חירום שמצריכה מהם לעבוד קשה יותר ובתנאים מורכבים יותר. אנשים שעובדים בכל קצוות השירותים הרפואיים נאלצים לעבוד תחת עומס גבוה מהרגיל, במיוחד בבתי חולים שקיבלו הרבה חולי קורונה. וההשלכות של זה יכולות להיות קשות, הן פיזיות והן נפשיות. רופאה בכירה שטיפלה בחולי קורונה באחד מבתי החולים הכי עמוסים במנהטן מתה כתוצאה מהתאבדות – וזה רק מוכיח כמה המצב מורכב עבור צוותים רפואיים.

ד"ר לורנה ברין הייתה המנהלת של המחלקה לרפואה דחופה בבית חולים במנהטן. חדרי המיון של בית חולים זה היו מלאים בעקבות מגפת הקורונה והעומס היה רב. לפי ד"ר פיליפ סי. ברין, אביה של לורנה, היא תיארה מראות קשים במיוחד של מטופליה שנפגעו מנגיף הקורונה. "היא ניסתה לעשות את העבודה שלה וזה הרג אותה", אמר לניו יורק טיימס. לפי אביה, לורנה נדבקה גם היא בנגיף, אך הצליחה לשוב לעבודה במהרה לאחר שהחלימה.

 >> לייק בפייסבוק כבר עשיתם? 

לפי הדיווחים, ללורנה לא היה רקע של מחלות נפשיות. אך אביה סיפר שבפעם האחרונה שהוא דיבר איתה היא נשמעה מנותקת והוא הבחין שמשהו לא בסדר איתה. לורנה סיפרה למשפחתה שנאלצה לחזות במספר רב של מטופלים שמתו מהנגיף עוד לפני שהספיקו לצאת מרכב האמבולנס.

לדבריהם של חבריה, מלבד המסירות שלה למקצוע שלה, לורנה אהבה לבלות עם חברים ומשפחה ונהנתה מתחביבים רבים, ביניהם סקי וסנובורד. היא גם נהגה להתנדב אחת לשבוע בדיור מוגן. היא מתוארת כאדם שאהב את החיים, מאוד חברותית ופופולרית בקרב קולגות לעבודה וחברים.

בית החולים שבו עבדה לורנה במנהטן נפגע קשה מנגיף הקורונה. יש בו 200 מיטות וברגעי השיא הוא הגיע לתפוסה של 170 מטופלים. לפי הניו יורק טיימס, מספר המתים בבית החולים כתוצאה מנגיף הקורונה הגיע ל-59, נכון לתחילת חודש אפריל.

עוד על נגיף הקורונה:

>> אז מה הבידוד החברתי הזה יכול לעשות לנו?
>> מצוקה נפשית בזמן קורונה
>> חרדה או קורונה? כך תבדילו 

ד"ר לורנס מלניקר, רופא בכיר בבית החולים שבו עבדה לורנה, מספר כי מגפת הקורונה הובילה לאתגרים נפשיים יוצאי דופן בקרב רופאים שעוסקים ברפואה דחופה בניו יורק, מוקד ההתפרצות של המגפה בארה"ב. רופאים אמנם רגילים להתמודד עם מצבים מורכבים וטרגדיות קשות, אבל לעתים נדירות הם צריכים לדאוג לכך שהם יחלו בעצמם או לכך שהם עלולים להדביק בני משפחה וחברים. מצב זה גם מאלץ רופאים רבים לטפל בקולגות שלהם. כל אלה הם לא דברים שרופאים צריכים להתמודד איתם בשגרה וזה בהחלט עלול להשפיע על מצבם הנפשי.