110 אנשים בלבד נדרשים כדי לעזור להקים ציוויליזציה חדשה שתתקיים על מאדים, כך פורסם בשבוע שעבר בכתב העת היוקרתי "Nature". במאמרו החדש של הפרופסור הצרפתי ז'אן-מארק סאלוטי, הוא מסביר כיצד הקהילה הקטנה תצטרך לחיות בתוך כיפת זכוכית מלאה בחמצן ומה האתגרים שיעמדו בפניה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בעזרת מודל מתמטי, פרופסור סאלוטי הצליח להגיע למספר מדוייק כד להגדיר את ה"היתכנות ההישרדותית על כוכב לכת אחר" ונתן כדוגמה את מאדים. אחד האתגרים שעמדו בפני החוקר הצרפתי היה פתרון השאלה כיצד תצליח הקהילה החדשה להתקיים בזכות עצמה לאורך זמן.
המחקר מפורסם שבועות בודדים אחרי ששלח המליארדר והיזם האמריקני, אילון מאסק, שני בני אדם לחלל, אחרי שנים שמדינתו לא עשתה זאת. מאסק הצהיר כי הוא מתכוון להשקיע בחברה שלו "SpaceX", בתקווה שיום אחד היא תגיע למאדים ותיישב את הכוכב.
על פי המחקר החדשני, כדי למלא את כיפת הזכוכית בחמצן ולאפשר את החיים על הכוכב האדום, ייצטרכו אנשי הקהילה לגדל ולטפח מערך חקלאי שלם. סאלוטי מעריך כי הבעיות המרכזיות שיעמדו בפני הקהילה יהיו בין היתר ארגונם של המשתתפים בקבוצות וחששות מפני כשלים הנדסיים. לבסוף, הגיע החוקר ל-110 כמספר המינימאלי של אנשים הדרושים להקים את הקהילה החדשה.
הישרדותה של הקהילה תלויה בגישה שלה למשאבים טבעיים, טוען החוקר. בנוסף, סאלוטי המציא סיטואציות והנחות בהן אספקה מכדור הארץ נפסקת בשל סיבות כאלו ואחרות, כמו מלחמה למשל. עוד לקח בחשבון כי ייתכן שיקרו דברים שונים כמו מחסור במשאבים או החלטה של הקהילה להכריז על עצמה כרפובליקה עצמאית על מאדים.
אם המספרים והחישובים שלו אכן נכונים, טוען הפרופסור הצרפתי כי סיכויי ההישרדות של קהילה על כוכב לכת אחר הם פחות מסובכים ממה שנטו לחשוב. כל עוד הארגון של החברים בתוך הקהילה שומר על סדר, סאלוטי מעריך כי הישרדות על מאדים הוא אפשרי בהחלט.