אחד הדברים המרתקים במשבר הנוכחי הוא העובדה שבעוד שכלל המדינות מתמודדות עם מגיפה עולמית, כל אחת מהן מתמודדת עם המצב באופן שונה ובנקודה שונה על ציר הזמן. המצב הזה מאפשר, במידה מסוימת, להציץ על מעין מציאות מקבילה במדינות האחרות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

הנתונים העדכניים מראים שישראל הצליחה להתמודד בהצלחה לא מבוטלת עם המכה הבריאותית הפוטנציאלית של המגיפה, אך היא עשתה זאת - כמו כל מדינה שהטילה הסגר - במחיר כלכלי כבד. יכול מאוד להיות שבעבורנו זו הייתה הדרך היחידה להימנע מעוד קורבנות, מחיר שהוא כבד מנשוא. אבל כאן כדאי להכניס לדיון את דרום קוריאה: מדינה שהצליחה לעמוד בכל המשימות – ובלי להטיל הסגר.

בצל הקורונה: המסעדות והברים בדרום קוריאה נפתחים
המסעדות והברים פתוחים, והבירה זורמת | צילום: ניר רויטר

אבל, ממש כמו בכל סיפור טוב, גם כאן יש לקחים ונורות אזהרה. הנשיא מון ג‘יה-אין אמנם נמנע מהסגר בכל מחיר, אבל ביום שבת האחרון – ארבעה ימים לאחר הכניסה לשלב המתקדם ביותר בחזרה לשגרה שהובילה הממשלה - נאלץ הנשיא לסגור זמנית את כל מקומות הבילוי הליליים בסיאול, לאחר שהם הפכו למוקד התפרצות חדש. מומחים טוענים כי התפרצויות מקומיות כמו זו, שגם הפכה מזוהה עם מועדוני הקהילה הגאה שבאזור, הן כנראה חלק מהנורמה החדשה. ככל שמדינות ברחבי העולם מתקדמות לעבר חיי שגרה ולעבר החייאת הכלכלה בצל הקורונה - כך גם עולה הסיכוי למקרים כאלו כחלק מהשגרה.

זה קו המחשבה שהנחה את מקבלי ההחלטות בקוריאה כבר מההתחלה. במקום לסגור בבתים את התושבים, הם החליטו שלא להגביל את התנועה ולא להטיל עוצר טיסות, אפילו לא על אלה שמגיעות מסין. "כבר מההתחלה הגישה הייתה שהשגרה היא מטרת העל", סיפר ניר רויטר, ישראלי שחי בסיאול ב-6 השנים האחרונות.

נתוני ההדבקה בדרום קוריאה חשופים ברשת
נתוני ההדבקה המלאים בדרום קוריאה זמינים ברשת | צילום: צילום מסך

"לכן מראש ההתמודדות עם התפרצות הקורונה הולידה פתרונות שאפשרו שגרה", הסביר. "לכן אין אצלנו פער כמו בישראל בין תקופת ההתפרצות ושלב החזרה לשגרה, כי מהרגע הראשון נלחמנו לא לאבד את השגרה, ופשוט לנהל אותה אחרת. כרגע הדברים היחידים שעדיין סגורים הם מערכת החינוך ואירועים המוניים כמו ליגות הספורט והופעות".

"אנשים מופתעים ונלחצים בעיקר מהפרטים שעולים על מה שמתרחש במועדונים של הקהילה הגאה, כי קוריאה רחוקה מישראל שנות אור בקבלת השונה", סיפר רויטר. "לכן גופים דתיים קיצוניים מנצלים את המקרה כדי להציף שיח של שנאה כלפי הקהילה הגאה". כדי להתמודד גם עם המבוכה האפשרית סביב מקור ההידבקות, הנשיא עצמו קרא לאנשים להיבדק תוך הבטחה שהמידע יישאר חסוי. קנסות מיוחדים כבר הוגדרו למי שיימנע מבידוד או בדיקה ויימצא ששהה במקומות שסומנו, והקוריאנים משתמשים בכל האמצעים שיש להם: מצלמות מעקב, איכון סלולרי, נתוני שימוש בכרטיסי אשראי - הכל כדי לאתר במהירות את אשכולות ההדבקה.

לא סביר שזה מה שיכריע את דרום קוריאה שהפגינה מוכנות שיא, אבל היא תצטרך, בדרך כזו או אחרת, להתגבר על ההיסוס של רבים להזדהות בשמם. ניר רויטר מציין, ברקע ההתפרצות הקשורה במועדוני הקהילה הגאה בסיאול: "הקורונה הציפה דעות שעד עכשיו לא מצאו ביטוי בשיח המרכזי. עכשיו הן חלק ממה שהתקשורת מדברת עליו מדי יום".

ההיסטוריה חוזרת

דרום קוריאה כבר הייתה מוכנה למגפה – למזלה, או לרוע מזלה, תחליטו לבד. ב-2015 הגיע לדרום קוריאה המרס (MERS), סינדרום נשימתי שדומה לקודמו, הסארס. שניהם, אגב, מקורם בנגיף מסוג קורונה. התפרצות המרס בדרום קוריאה, שהייתה הגדולה ביותר מחוץ למזרח התיכון - משם הגיע המרס - גבתה את חייהם של 38 איש. "זה נמשך פחות מחודשיים, אבל הייתה פאניקה גדולה", מספר ד"ר קים וו ג'ו מאוניברסיטת קוריאה. כבר באותה השנה הכריזו הקוריאנים על סופה של המגפה, אבל מאותו הרגע הם לא הפסיקו להתכונן.

לילה אחד ב-2017 הגיע ניר רויטר לבית החולים עם חום גבוה, ועבר בדיוק את התהליך שבו הורגלו הקוריאנים אחרי המרס. הוא בודד מיד והבירור החל: ”התחקיר האפידמיולוגי היה יסודי מאין כמותו. שאלו אותי האם התקרבתי לגמלים בביקור האחרון שלי בישראל, כי הסברה היא שמקור הנגיף הזה הוא בגמלים. חברי הצוות הרפואי הגיעו בחליפות מלאות, ומבעד לדלת הכפולה - לפני שיצאו מהתא שלי - הם הקפידו לזרוק את ציוד המיגון כדי לא להעביר חלילה את המיקרוב החוצה".

עסקים כרגיל בדרום קוריאה בצל הקורונה
במקומות הבילוי קשה להבחין בהשלכות המשבר | צילום: ניר רויטר

לשמחתו של ניר הבדיקה יצאה שלילית והוא הורשה לשוב לביתו: "מהמרס למדנו על החשיבות של בדיקות האבחון, ועל חשיבות צעדי המניעה הבסיסיים שיש לנקוט בהם", סיפר ד"ר וו. "הבנו שבדיקות שיאפשרו אבחון הן דבר חיוני ביותר, אז פרשנו אותם בבתי החולים ברחבי המדינה".

הקוריאנים היו מוכנים

עם חולה הקורונה הראשון שאובחן במדינה, החלו הקוריאנים להיכנס למצב התמודדות, ממש כפי שלמדו לעשות כמה שנים קודם לכן. כשהגיעה ההתפרצות המשמעותית ביותר שחוותה קוריאה, בעיר דאיגו, עם החולה ה-31 הבינו גם האזרחים שהגיעה העת להישמר. בסוף פברואר כבר היו בדרום קוריאה יותר מ-5,000 איש שנדבקו, והיא הפכה למדינה עם מספר החולים הגדול ביותר מחוץ לסין.

אז איך הצליחו שם להימנע מהסגר? הקוריאנים היו מוכנים עם שני כלים עיקריים בידם: בדיקות אבחון, ויכולת איסוף מידע יוצאת דופן - שני אלה אפשרו לה לנקוט בשיטת ה-"contact tracing" באופן שעדיין מרתק רבים בעולם; השיטה היא זו שמאפשרת לה את ניהול השגרה מעוררת הקנאה שלה אנחנו עדים כיום.

הודות לייצור מיידי של ערכות בדיקה נפרשו כ-6,000 תחנות ברחבי המדינה, שבדקו עד 20 אלף איש ביום. תחקור אפידמיולוגי קפדני של החולים אפשר לקוריאנים להגיע למעגלים של אלפי אנשים סביב מי שנדבקו, וכך לבידוד נקודתי בלבד של נשאי הנגיף. בנוסף, כל מקרה קורונה שאושר בבדיקה, החל להניע גם תגובת שרשרת דיגיטלית: התראות נשלחו למכשירים הסלולריים של כל מי שבא במגע או היה בקרבת החולים, ובחסותו של חוק שהועבר בתקופת המרס - הממשלה גם שיתפה עם הציבור הרחב כל פיסת מידע לגבי הנדבקים.

בזכות האתר הממשלתי כל אחד יכול לדעת היכן בדיוק ביקרו החולים, שמזוהים שם על פי מספר ולא בשמם. "הרזולוציה בהקשר הזה היא מדהימה" סיפר רויטר. "הרשויות יודעות לומר היכן בדיוק היה אותו נדבק, ובאיזה שלב הוא הוריד את המסכה שלו, אם הייתה לו כזו, עד לרמה של חדרים בתוך מבנה ציבורי כלשהו". בזכות ההתראות האזרחים יודעים אם עליהם להיבדק בעצמם, וכך להיכנס לבידוד. מי שלא פועל על פי ההנחיות מבצע עבירה פלילית ומסתכן במאסר.

העתיד על פי הנוסחה הקוריאנית: תקווה למסעדנים?

ההתפרצות האחרונה היא, אם כן, מכה קטנה בכנף של דרום קוריאה. היא רחוקה מלהוות נסיגה, ובטח שהיא לא שוברת את השגרה שהצליחו לתחזק שם האזרחים והממשלה - כבר מתחילתו של המשבר. קוריאה הייתה זו שהעיניים נישאו אליה בזכות הצלחתה בהכלת המגפה - ולמעשה גם היום טוב יעשו ראשי מדינות ומקבלי החלטות ברחבי העולם אם ימשיכו ללמוד ממנה.

רויטר, שעובד עם מסעדות וברים רבים בקוריאה מטעם חברת וייסבירגר, מספר שגם היום, פרט ללבישת מסכה, כשמסתובבים בעיר קשה מאוד להבחין באותותיו של המשבר. המשק בדרום קוריאה המשיך לפעול גם אם במתכונת מצומצמת, והכסף של הצרכנים המשיך לזרום כמו חמצן שמציל את בעלי העסקים מההשלכות המחניקות של הסגר טוטאלי. זה כמובן לא אומר שהכלכלה לא ספגה מכה; רבים עדיין זהירים ובאופן טבעי מבזבזים פחות מבעבר. שגרת הקורונה כפתה הרגלים חדשים על הצרכנים, ובהתאם הכריחה גם את העסקים להסתגל.

מצביעים עם מסכות בדרום קוריאה
בדרום קוריאה מצביעים עם מסכות | צילום: Kim Hong-Ji, רויטרס

אבל לא הכל שלילי. עובדי ענף המסעדנות בישראל יופתעו לנוכח הנתונים שמגיעים מהמדינה שמעולם לא נסגרה, ואולי אפילו ישאבו אופטימיות זהירה מהם. חברת וייסבירגר הישראלית שאוספת מידע על הרגלי הצריכה בעסקים שונים, מציעה את "מדד הבירה", שמבוסס על נתונים ממוצר החברה Trayz. המדד מאפשר לקבל מושג מסוים על העתיד של ענף המסעדנות בדרום קוריאה, וגם על זה הישראלי.

בשיאו של המשבר נרשמה צניחה של 33% בצריכת הבירה בישיבה בברים ובמסעדות בדרום קוריאה. הנתונים החיים שאוספת וייסבירגר מאלפי נקודות ברחבי העולם בהן מותקנת המערכת שלה, מצביעים על כך שבדרום קוריאה המכה שספג ענף המסעדנות היא מהקלות בעולם. כפי שניתן לראות בתמונות שמגיעות מקוריאה של היום - התושבים אכן מגיעים למסעדות ולמקומות הבילוי, ממש כמו פעם.