מאז שהצליחה להתגבר על הגל הראשון של הקורונה, סין נחושה להימנע מגל נוסף כמו זה שנראה ברחבי העולם, ולא חוסכים במאמצים במטרה להכיל את נגיף הקורונה או, לדעת רבים, לנהל את המידע כך שיראה מצב שכזה. חבל חובאי שבצפון סין למשל, נכנס למה שהוגדר כ"מצב מלחמה"; התקשורת הרשמית בסין הכריזה על מצב החירום לאחר שהמחוז סביב הבירה בייג'ין ראה מקרי קורונה ראשונים בחצי השנה האחרונה. חובאי דיווחה על 19 נדבקים מקומיים ועל 40 מקרים ללא תסמינים שנמצאו בין ה-2 לינואר ל-4 בינואר. על פי נתוני רשויות הבריאות הסיניות, הפעם האחרונה שבה רשם המחוז מקרי הדבקה מקומיים הייתה ביוני 2020.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ברמה הלאומית, סין כולה דיווחה על 33 מקרי קורונה חדשים ב-4 בינואר, כך הודיעה נציבות הבריאות הלאומית. 14 מתוך 17 המקרים המקומיים נרשמו בחביי ו-16 מקרים יובאו מחו"ל. ממשלת המחוז שיגרה צוותי חקירה שיוקמו ברמת המחוז והעיר כדי להתחקות אחר המגעים הקרובים של מי שנמצא חיובי, תוך יישום אמצעי בידוד וביצוע בדיקות. במחוז גאוצ'נג, בירת המחוז שיג'יאז'ואנג, מתבצעות בדיקות לכל תושבי הקבע ואחד מהכפרים אף נכנס להסגר.
הכלכלה הסינית לא עוצרת
שוק המניות בסין מזנק לרמה הגבוהה ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008, והכלכלה השנייה בגודלה בעולם מתאוששת במהירות ממגפת הקורונה - התאוששות מהירה מהצפוי. נראה שבתקופה שבה מדינות אחרות בעולם עדיין מתמודדות עם התפרצויות נרחבות והגבלות שמזיקות, בין השאר, לחיים העסקיים, האומה שנמצאת במרכז ההתפרצות הראשונית של הקורונה נראית בעולם אחר - העולם שאחרי המגפה.
על פי מומחים רבים הפיקוח הנוקשה, החדירה לפרטיות וצעדים קיצוניים נוספים שנועדו להכיל את התפשטות המחלה סייעו לצמיחה ולחזרה סינית מהירה יותר לחיים נורמליים, יחסית. אבל אם הווירוס צץ לפתע ובכל פעם במחוז אחר, השגרה שכוללת כינוסים המוניים וצפיפות רבה - נפסקת מיד; לעיתים בישובים או בקהילות שלמות. בגלל המחסור בשקיפות, התקשורת העולמית מנחשת ומגששת אחר נתונים מהימנים על הכלכלה, החיסונים, החברה והחירויות בסין.
חזרה למקור נגיף הקורונה
צוות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) התכוון לבקר בסין על מנת לחקור את מקור נגיף הקורונה - אך סין חסמה את הגעתו של הצוות, בטענה שאשרות חבריו טרם אושרו בזמן שחלק מחברי הקבוצה כבר יצאו לדרך. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גריבריסוס, הביע חרדה וקרא לסין לאפשר לקבוצה להיכנס. "אני מאוד מאוכזב מהחדשות האלה, בהתחשב בכך ששני חברים כבר יצאו למסע שלהם, אחרים לא הצליחו לנסוע ברגע האחרון", אמר. "אני בקשר עם בכירים סינים. ושוב הבהרתי שהמשימה היא בראש סדר העדיפויות של ארגון הבריאות העולמי והצוות הבינלאומי".
סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה שבייג'ין הגבירה את המאמצים, לא רק במטרה למנוע התפרצויות חדשות, אלא גם במטרה לעצב את הנרטיב לגבי מתי ואיפה התחילה המגפה. סין דוחה את הביקורת על הטיפול המוקדם שלה בנגיף, שזוהה לראשונה בעיר ווהאן בסוף 2019.
על רקע המתיחות הגיאו-פוליטית, מומחים טוענים כי סביר להניח שהחוקרים, אם יגיעו, לא יורשו לבחון כמה מההיבטים הרגישים ביותר של ההתפרצות, כאשר בייג'ין דוחה כל סימנים לאחריות על התפרצות הנגיף שהרג יותר מ-1.8 מיליון בני אדם ברחבי העולם. "עוד לפני החקירה הזו, בכירים משני הצדדים מקוטבים מאוד בדעותיהם לגבי מקורות ההתפרצות", אמר ינשונג הואנג, עמית בכיר במועצה ליחסי חוץ בארה"ב.
בשבוע שעבר דיווחנו כי בית המשפט בסין גזר ארבע שנות מאסר על פעילה שדיווחה ותיעדה את השלב המוקדם של התפרצות הקורונה. לג'אנג ג'אן נשלחה לכלא באשמת הפצת מידע כוזב, בגלל שהעניקה ראיונות לתקשורת זרה ושיבשה את הסדר הציבורי - כשסיפרה על הסתרת מידע על הקורונה בתחילת המגפה.
החיסון הסיני: "רווח מסחרי ודיפלומטי"
המרוץ העולמי לייצור החיסון לקורונה נמשך ועל פי הפרסומים מבייג'ין סין עשתה צעדים עצומים קדימה, כאשר חיסונים מסינובאק וסינופרם כבר עושים את דרכם למדינות שונות בעולם. החיסונים הסיניים עובדים באמצעות חלקיקים נגיפיים שמעוררים את מערכת החיסון של הגוף להילחם בנגיף, מבלי להסתכן בתגובת מחלה חמורה.
לשם השוואה, החיסונים Moderna ו-Pfizer שמפותחים במערב הם חיסוני mRNA, כלומר חלק מהקוד הגנטי של נגיף הקורונה מוזרק לגוף, מה שגורם לגוף להתחיל לייצר חלבונים נגיפיים, אך לא את כל הנגיף, משמספיק כדי לאמן את המערכת החיסונית להתקיף.
סינובאק תוכל לייצר 300 מיליון מנות חיסון בשנה במפעל הייצור החדש שנבנה. כמו כל שאר החיסונים, גם החיסון הזה דורש שתי מנות; כיום הוא מסוגל לחסן רק 150 מיליון בני אדם בשנה - קצת יותר מעשירית מאוכלוסיית סין. אולם בסין נחושים לזכות במרוץ הדיפלומטי של החיסונים, ועל פי הדיווחים נשיא סין שי ג'ינפינג התחייב להפריש 2 מיליארד דולר ליבשת אפריקה, תוך שהוא מציע גם למדינות אמריקה הלטינית והקאריבית הלוואה של מיליארד דולר לרכישת חיסונים סיניים.
"בייג'ין בוודאי תמנף את אספקת הטכנולוגיה מצילה החיים הזו לרווח מסחרי ודיפלומטי", אמר ג'ייקוב מרדל, אנליסט מ-MERICS, לחדשות ABC האמריקנית. "סין מחזיקה משהו שמדינות זקוקות לו מאוד והממשל בבייג'ין יבקש לצייר את מתן החיסון כמעשה צדקה".