חשיפת מחדל קיימברידג' אנליטיקה הפכה לאחת מפרשיות העשור. מאז פייסבוק מקפידה להבהיר שהיא מחויבת לעתיד שבו יוכלו משתמשיה לשמור על פרטיותם. בפועל, לעומת זאת, היא  עושה לא מעט דווקא כדי לעכב את ניסיונות שנועדו לייצר שקיפות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

מאז פרוץ הפרשה, פייסבוק אכן השיקה כלים חדשים המסייעים לשלוט במידת החשיפה שלנו, וכאלה שנועדו להגביל את כוחם של גופים פוליטיים שמנהלים קמפיינים בתקופות בחירות. היא גם פרסמה חוקים חדשים, מגבילים יותר, למפתחי אפליקציות צד שלישי.

בספטמבר פייסבוק אף סיפקה עדכון לגבי החקירה שהיא מנהלת נגד מי שחשודים כמפרים את החוקים הללו. אולם, מעבר למספר שמותיהן של אפליקציות בודדות שהוזכרו באותה הצהרה מספטמבר, פייסבוק לא פרסמה את הממצאים המלאים ואת זהותן של עשרות אלפי האפליקציות שנחסמו על ידיה.

כך, מנסה פייסבוק למנוע את הישנותה של פרשה מביכה, אך בו בזמן – מונעת מאיתנו לדעת מה בדיוק קרה למידע שכבר היה קיים בשרתים שלה, בתקופה שלפני השינויים - אבל, נדמה שלא לאורך זמן.

אמש החליט בית המשפט במסצ'וסטס לחייב אותה לחשוף את פרטי האפליקציות שהושעו, תוך 90 יום. התובעת הכללית שמפקחת על החקירה הממשלתית, מורה הילי, טענה: "לצרכנים יש את הזכות לדעת מה קורה למידע האישי שלהם". 

בניגוד למה שטענו עורכי הדין מטעמה של פייסבוק, ציין השופט שהחברה לא הצליחה לשכנע כי רוב החומר שביקשה הילי לחשוף מוגן כחלק מחיסיון עורך דין-לקוח, או נופל תחת דוקטרינת "תוצר עבודה" – ועל כן היא חייבת למוסרו. כעת פייסבוק שוקלת את צעדיה, וייתכן שתגיש ערעור.

עדיין לא ברור מה תוליד החקירה שמתנהלת בבוסטון כבר למעלה משנה וחצי, והאם בסופה פרשייה שתשתווה לממדיה של קיימברידג' אנליטיקה. מה שבטוח – פייסבוק מגלה אט אט שגם היא, בתור אחת מענקיות התעשייה, צריכה להתיישר מול דרישותיהם של הציבור ושל המחוקק.