העולם המערבי כולו מסכים שקאסם סולימאני היווה איום על האינטרסים המשותפים של מדינות המערב, אך רבים תוהים כיצד ישפיע חיסולו של מפקד "כוח קודס" על פעילותה של אירן בתקופה הקרובה. בפרט, נשאלת השאלה כיצד תגיב אירן בתחום פיתוח הגרעין. אז מה ההתפתחויות האחרונות בטהרן, מה עמדת המשטר האירני לגבי הגרעין בימים אלו - וכמה מהר תוכל לפתח פצצה? כל התשובות.

מה קרה ביום ראשון?

מאות אלפי אנשים יצאו לרחובות אירן לקבל את ארונו של סולימאני, לקראת הלוויתו שתיערך ביום שלישי. במקביל, ראש ממשלת עירק קרא לכוחות הזרים לצאת ממדינתו בעקבות פעולת החיסול של ארה"ב, סמוך לשדה התעופה בבגדד. הקריאה מופנית בפרט לכ-5,000 חיילים אמריקנים, שהוצבו בעירק כחלק מהמלחמה של הקואליציה הבינלאומית בדאע"ש.

מסע הלווייתו של קאסם סולימאני בטהרן (צילום: AP)
עשרות אלפים במסע ההלוויה של סולימאני בטהרן | צילום: AP

איפה אירן עומדת כרגע בנושא הסכם הגרעין?

משנת 2010 הוטלו על אירן סנקציות כלכליות (בפרט בנושא ייצוא הנפט) בכדי למנוע ממנה לפתח את תכנית הגרעין האירנית. בשנת 2015 הסנקציות הוסרו, כחלק מהסכם הגרעין שנחתם במהלך ממשל אובמה. אירן הסכימה להגביל את פעולותיה בתחום הגרעין ולאפשר למפקחים בינלאומיים לוודא את יישום ההחלטות, כל זאת על מנת לנסות ולשקם את הכלכלה הקורסת במדינה.

בשנת 2018 נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, נסוג מההסכם בניסיון לכפות על אירן משא ומתן להסכם חדש, שבמסגרתו אירן תשבית את תכנית הגרעין לתקופה בלתי מוגבלת ותעצור את פיתוח הטילים הבליסטיים. משטר האייתוללות באירן סירב למאמצי טראמפ והחל לסגת אף הוא מהמחויבויות שקיבל על עצמו ב-2015.

טראמפ חותם על סנקציות נגד אירן (צילום: רויטרס, חדשות)
טראמפ חותם על סנקציות נגד אירן. ארכיון | צילום: רויטרס, חדשות

ביום ראשון, לאחר חיסולו של סולימאני, הודיעה אירן כי לא תכבד יותר את ההגבלות שהוטלו עליה בהסכם. "אירן תמשיך בהעשרת הגרעין שלה ללא מגבלות ועל פי צרכיה", נכתב בהצהרה שפרסם המשטר. עם זאת, בהצהרה גם נאמר שאירן תמשיך לשתף פעולה עם המפקחים הבינלאומיים ושהיא תסכים לשוב אל המגבלות אם תקבל את ההטבות שהיו בהסכם. ההסתייגות של אירן נובעת מהסנקציות האמריקניות שהוטלו עליה, אשר מונעות ממנה לייצא נפט.

כמה מהר תוכל אירן לפתח פצצה גרעינית?

ההסכם שנחתם בשנת 2015 נועד להגביל את העשרת האורניום האירנית ל-3.67%, על מנת למנוע ייצור נשק גרעיני. אירן גם נדרשה לתכנן מחדש את המתקן לייצור מים כבדים ולאפשר להפעיל פיקוח בינלאומי על כל אלו. לפני החתימה על ההסכם לאירן כבר היה מלאי גדול למדי של אורניום מועשר וכמעט 20 אלף צנטריפוגות – מספיק כדי לייצר עשר פצצות גרעיניות, כך על פי הבית הלבן.

על פי ההערכות האמריקניות, אם אירן תחליט לפתח במהירות נשק גרעיני ייקח לה בין שניים לשלושה חודשים להגיע לרמת אורניום מועשר של 90% ממה שנדרש לפיתוח פצצה. בקצב העשרת האורניום הנוכחי של אירן, אם היא תבקש לייצר נשק גרעיני זה ייקח לה כשנה, אך פרק הזמן הזה יירד משמעותית אם היא תגביר את קצב ההעשרה ל-20%.

עמנואל מקרון, בוריס ג'ונסון, אנגלה מרקל (צילום: רויטרס_)
פרסמו הודעה משותפת. ג'ונסון, מרקל ומקרון | צילום: רויטרס_

איך הגיבה הקהילה הבינלאומית לחיסול?

בריטניה, צרפת, גרמניה, סין ורוסיה, המדינות הנוספות שחתמו על הסכם הגרעין בשנת 2015, ניסו להבטיח את קיומו של ההסכם על אף נסיגתה של ארה"ב. ביום ראשון, לאחר חיסול סולימאני, פרסמו קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, נשיא צרפת, עמנואל מקרון וראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, הצהרה משותפת ובה הפצירו באירן שלא לפעול נגד ההסכם. ג'ונסון גם פרסם הצהרה מוקדמת יותר ובה אמר כי "אנו לא נתאבל" על סולימאני, אותו תיאר כ"איום על כל האינטרסים שלנו".

מזכ"ל המדיניות הבינלאומית באיחוד האירופי, ג'וזף בורל, הזמין את מוחמד זריף, שר החוץ האירני, לפגישה בבריסל, שבה ידונו הן על הסכם הגרעין והן על דרכי התמודדות עם המשבר ביחסים בעקבות חיסול סולימאני.