בביתו של כמעט כל אירני מתנגד-משטר ניתן למצוא דגל בצבעי ירוק-לבן-אדום, שבמרכזו שמש ולפניה אריה אוחז בחרב – דגל אירן בזמן שלטון השאה, שהוחלף בדגל הרפובליקה האיסלמית בשנת 1979. "אני בטוח שיום אחד הדגל הזה יונף על ידי הצעירים באירן", מצהיר עלי חסן, מתנגד משטר המתגורר כיום בברלין. "אני יודע שהם יאחזו בדגל הזה בידם כשיתקוממו נגד המשטר".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

 עד לאחרונה חסן היה שוטר, איש מודיעין מאיספהאן. "בהפגנות בשנת 2007 היכו והרגו הרבה צעירים באירן", הוא נזכר. "אני שיחררתי 15 סטודנטים שהיו עצורים במרתפים של משמרות המהפכה, ולכן העבירו אותי מתפקידי ושלחו אותי לעירק". הוא ניצל את ההזדמנות ונמלא מעירק למערב, שם החל לפעול ככל יכולתו נגד דיקטטורת האייתולות.

לווית הענק לא מרשימה את חסן וחברו, ניק ג'אהפזאדה, גם הוא מתנגד משטר. "משלמים לכל האנשים האלה, מכריחים אותם לצאת לרחוב", הוא מסביר. "אומרים להם: 'או שתעשה זאת, או שתאבד את מקום עבודתך'. לצערי, האירנים כיום זקוקים לדולר ביום כדי לחיות – אם תיתן להם חמישה, כולם ייצאו".

דגל השאה באירן
דגל השאה | צילום: חדשות 12

חלק גדול מהאירנים שחיים מחוץ לאירן הם מתנגדים אקטיביסטים לדיקטטורה התיאוקרטית שמונהגת בה. הם שומעים את קולות הייאוש של האזרחים, בעיקר בשל המצב הכלכלי הקשה של מדינה הכורעת תחת נטל סנקציות. זו גם אחת הסיבות לכך שבשנים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולות מחוץ לאירן – אבל גם בתוכה – שמתגעגעים לתקופת השלטון המלוכני-חילוני של השאה הפרסי.  בנו, רזא, המתגורר כיום בארה"ב, נתפס היום בעיני רבים כמנהיג אלטרנטיבי למשטר הדתי.

חברו הטוב של רזא, עלי דזא גוליפור, מתגורר ביום בדיסלדורף, גרמניה. הוא נחשב לבכיר באופוזיציה האירנית, ואביו היה גנרל בצבא השאה. "בשנה העשירית למותו של השאה הוא הופיע לי בחלום ואמר לי 'אני בודד מאוד, בוא למצרים'", הוא משתף. "מאז, ב-30 השנים האחרונות, נסעתי כבר שלוש פעמים למצרים ושמתי פרחים על קברו של השאה".

בינתייים, בקלן, התכנסו אירנים גולים רבים להפגנה נגד המשטר - אנשי המוג'הידין הגיעו למקום מכל רחבי גרמניה. כבר שנים שהארגון פועל נגד משטר האייתולות הקיצוני, אבל נחשב בעצמו קיצוני לא פחות: פעיליו נקטו בשיטות פעולה אכזריות, ולא בחלו בפגיעה באזרחים חפים מפשע. למעשה, ישנם דיווחים שהמוסד הישראלי עצמו הכשיר חלק מאנשיו, והם שעומדים מאחורי חיסול מדעני גרעין. בגלל פעילויות כאלה, ארה"ב וחלק ממדינות אירופה הוציאו אותו בעבר אל מחוץ לחוק והוא הוכרז כארגון טרור.  

אוהד חמו עם מתנגדי משטר אירני‎
אוהד חמו עם מתנגדי משטר אירני‎ | צילום: חדשות 12

ואי אפשר בלי הזווית הישראלית, "השטן הקטן" שכל אירני מחונך מגיל צעיר לשנוא. "הממשל החדיר את הרעיון הזה למוחם של כל מי שסביבם – שכולם צריכים להיות מוכנים להשמיד את ישראל", מצהיר דריוש, מתנגד משטר. "אם הם היו יכולים לפתוח במלחמה נגד ישראל היום, הם היו עושים את זה כבר אתמול".

אלא שלמרות החינוך ושטיפת המוח, דברים משתנים אפילו באירן עצמה: רק לאחרונה סירבו סטודנטים לדרוך על דגל ישראל שנפרש על רצפת אוניברסיטת טהרן, ובסרטון שצילמה צעירה אירנית היא נשמעת מבקשת לשלוח דרישת שלום לישראל מלב הרפובליקה האיסלמית – למרות שהיא יודעת שבמידה שתיתפס, היא עלולה להיות מוצאת להורג.

"לנו, לעם האירני, אין בעיה עם ישראל – זו מכונת תעמולה משומנת", מתעקש ד"ר בנאי, גולה אירני. "רוב האירנים יגידו שהבעיה היא של ישראל והפלסטינים, זה לא קשור אלינו. יש לנו מספיק בעיות במדינה שלנו, אותן אנחנו צריכים לפתור".