לאחר פרסום "הרשימה השחורה" של מועצת זכויות האדם של האו"ם, השאלה היא כיצד פרסומה ישפיע על החברות והעסקים עצמם? הרשימה כוללת כמה מהחברות הגדולות ביותר בישראל שפועלות מעבר לקו הירוק – גם במזרח ירושלים ורמת הגולן, וביניהן: שופרסל, בנק הפועלים, רכבת ישראל, בזק ורמי לוי.

"הרשימה שהתפרסמה כרגע לא מחייבת מישהו לעשות משהו", מסביר ד"ר ישראל פרידר, מרצה במחלקה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל. "היא רשימה שעלולה להתפתח לנושאים נוספים שאנשים עלולים לנצל, ויוכלו להתבסס עליה במקרים מסוימים ואלו שעושים את ההפגנות יגידו: הנה, יש גוף כאילו אובייקטיבי ששם רשימה שחורה על החברות האלו".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

ד"ר פרידר מבהיר שלא צפויה פגיעה בחברות בזמן הקרוב: "בטווח המיידי והקצר אין שום משמעות לא על רמי לוי ולא על בנק הפועלים ולא על חברה שמעסיקה פלסטינים. החברות נותנות להם לא רק פרנסה, אלא גם את כל הזכויות שמגיעות להם ומשכורת טובה יותר ממה שהם מקבלים במפעלים לא ישראליים".

חלק ממוצרי חברת סודהסטרים
מפעל סודה סטרים | צילום: רויטרס, חדשות

לעומת זאת, ישנן חברות כמו סודה סטרים, שבחרו בעקבות לחץ בינלאומי להעביר את המפעלים שהוקמו ביהודה ושומרון לתוך שטחי הקו הירוק. "סודה סטרים בזמנו לקחה את האיום ברצינות", מפרט ד"ר פרידר. "היה איום ספציפי שגרם להם לקבל את ההחלטה להעביר את המפעל שלהם. אבל הם מארגנים אוטובוסים וממשיכים עם העסקה של אותם עובדים וממשיכים אותו הדבר. אבל בגדול כן נכנעו".

למרות שלא צפויה להיות השפעה מיידית ד"ר פרידר מזהיר מפני תהליכים עתידיים: "רק כמות ההפגנות של אלו שרוצים לפגוע בישראל יגידו... הערכה אובייקטיבית שבעתיד המצב יכול להתפתח למשהו אחר ואז יהיה צורך לטפל בזה. ברמה הפוליטית צריך לטפל שלא יהיו צעדים נוספים ושלא יהיה לזה המשך. התעשיינים צריכים להציג את האבסורד שבזה ולהציג את העובדות".

"אם היו מגיעים לראות את המציאות בעיניים, הרשימה השחורה הייתה הופכת מהר מאוד ללבנה"

מרבית החברות המופיעות ב"רשימה השחורה" גינו את הפרסום והפצירו כי אין בכוונתן להפסיק את פעילות העסק מעבר לשטחי הקו הירוק, כפי שהסביר משה לב רן סמנכ"ל במפעל טוויטו פלאסט שבאזור התעשייה ברקן: "קיבלתי ממועצת זכויות האדם של האו"ם מכתב הדורש שנודה שאנחנו מענים את הפלסטינים וכופים את עצמנו עליהם, השבתי להם בכתב כי אם היו מגיעים פעם אחת לבקר ולראות את המציאות בעיניים הרשימה השחורה הייתה הופכת מהר מאד ללבנה".

עובדים פלסטינים ביקב ברקן
פלסטיני עובדים במפעל יקב ברקן | צילום: רויטרס

עופר מאיר, מנכ"ל ובעלים של מפעל עופרטקס, דורש מהמדינה לעמוד לצד החברות המופיעות ברשימה: "אנחנו מצפים ממדינת ישראל להפוך אותנו לשווים בין שווים עם שאר החברות והמפעלים בארץ, תמיכה בנו היא תמיכה הן במדינת ישראל הן בהתיישבות והן  בפלסטינים שמתפרנסים כאן, זהו קידום של כל האינטרסים, גם של ישראל וגם של אירופה המעוניינים בשקט ובדו קיום באזור. בסופו של דבר, דרך הכלכלה אנחנו נביא את השלום".

_OBJ

"לרשימה אין משמעות משפטית ישירה"

מחברת ליפסקי שמפעלה ממוקם בברקן נמסר: "אהוד אולמרט תייג ב-2004 את אזורי התעשייה ביו״ש, מאז כל יצואן לאירופה משלם 7 אחוז מס, נכון שהממשלה מחזירה מס זה, אך אנחנו כבר מתוייגים, פרסום הרשימה לא ישפיע עלינו, רק בישראל התקשורת תרעיש קצת. התקווה למזרח תיכון חדש מתקיימת בפועל באזורי התעשייה ביו״ש. זאת התקווה הבלעדית לחיים משותפים של שני העמים בארץ הקשה הזאת".

פרופ' יובל שני, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, הדגיש כי "הנציבות הבהירה כי אין לראות ברשימה משום קביעה משפטית שהחברות הכלולות בה הפרו זכויות אדם, אך ההחלטה מ-2016 קוראת למדינות באו״ם להסביר לתאגידים הפועלים משטחם מהם הסיכונים המשפטיים של המשך פעילותם בהתנחלויות.". לדבריו, "תהליך הכנת הרשימה התמשך גם משום שהנציבות אפשרה לגופים שנכללו ברשימה הראשונית שגובשו לטעון טענות נגד הכללתם ברשימה, ואכן הרשימה שנתפרסמה בסופו של דבר קצרה משמעותית מהרשימה ההתחלתית".

לדברי פרופ' שני, "היו גם לחצים כבדים פוליטיים על הנציבות לעכב את פרסום הרשימה, בעיקר מצד ישראל וארה״ב, והדבר גם האט כנראה את תהליך הפרסום. לרשימה אין משמעות משפטית ישירה, שכן היא אומצה בהליך שאינו הליך משפטי, ואין בה קביעה משפטית לגבי אופי פעילות התאגידים. החשש העיקרי של התאגידים היא שהכללתם ברשימה תקשה עליהם למשוך משקיעים ולשתף פעולה עם גופים עסקיים אחרים העלולים להירתע מזיהוי איתם, וזאת עקב הפגיעה התדמיתית הנלווית להכללה ברשימה".

מתנועת אמנסטי אינטרנשיונל נמסר בתגובה: "התנועה סבורה שפרסום הרשימה של יותר מ-100 עסקים שמעורבים בפעילות עסקית בהתנחלויות הבלתי חוקיות בשטחים הפלסטיניים הכבושים הוא צעד חשוב לקראת נשיאה באחריות לפעילות זאת. בנוסף, אמנסטי קוראת למוסדות האו"ם להבטיח את עדכונה של הרשימה בפרקי זמן קבועים על בסיס מעקב ובדיקה של ההתפתחויות".

"הושבת אזרחי הצד הכובש בשטחים הכבושים מהווה הפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי שמגיעה לכדי פשע מלחמה", אמר סאלח חיג'אזי, סגן מנהל אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה באמנסטי אינטרנשיונל. "קריאה בשמותיהם של העסקים שמרוויחים בהקשר הזה מהמצב הבלתי חוקי מעבירה מסר ברור מהקהילה הבינלאומית לפיה אין לנרמל לעולם את ההתנחלויות. החברות הללו מרוויחות מהפרה שיטתית של זכויות האדם של הפלסטינים ותורמות לה". 

כרמל ליבמן ועמית ולדמן השתתפו בהכנת הידיעה.