מאז אמצע חודש אוקטובר פוקדות את שכנתנו מצפון הפגנות ענק אזרחיות בעקבות המשבר הכלכלי במדינה. המפגינים אמנם הצליחו לסלק מהשלטון את ראש הממשלה סעד אל-חרירי, אבל לא את אחיזתן של מפלגות הקואליציה השיעיות-נוצריות ובהן חיזבאללה. מי שהפך ביום חמישי האחרון למועמד לתפקיד ראש הממשלה הוא פרופ' חסן דיאב, הנתמך על ידי חיזבאללה, זרוע של אירן אם תרצו או לא. הסונים, הנחשבים קרובים יותר למערב, נשארו הפעם מחוץ לקואליציה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

חסן דיאב ראש הממשלה הלבנוני המיועד
חסן דיאב | צילום: none, רויטרס

ההפגנות לא הצליחו להביא לפי שעה לחילופי שלטון דרמטיים, וגם לא לשינוי מבני של ממשלת לבנון, אולם לבחירה במועמד חיזבאללה יכולה להיות משמעות רבה דווקא עבור ישראל. "הצעד הזה יעזור לישראל להסביר לעולם, ביום שבו נידרדר לעימות, למה אנחנו תוקפים גם יעדים של ממשלת לבנון", מעריך ד"ר דן שיפטן, ראש התוכנית הבין-לאומית לביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה.

שיקול נגד

"יש ברחוב הלבנוני שחיקה בתמיכה בחיזבאללה", מסביר שיפטן. "הציבור בלבנון מבין את הקשר בין הסנקציות על ארגון הטרור ועל פטרוניתו אירן ובין המצב הכלכלי במדינה. הם יודעים שהכספים שיכלו לשמש לרווחתם משמשים למאבק נגד ישראל. עבור חיזבאללה, המחאות הן בעיקר שיקול נגד יציאה למערכה מול ישראל".

סא"ל (במיל') אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, סבורה גפ היא שהקולות נגד חיזבאללה מתגברים. "אין ספק שהמחאה היא ‘כולנו נגד כולם׳ - הציבור נגד ההנהגה המושחתת״, היא אומרת. "חיזבאללה לא נמצא בראש סדר היום של המפגינים, אולם לאורך קצת יותר מחודשיים אנחנו רואים את הקריאות נגדו מחריפות".

מזרחי, ששירתה במשך 38 שנים במערכת הביטחון ובתפקידה האחרון שימשה כסגנית ראש המל"ל לענייני חוץ, רואה גם כן בהפגנות גורם מרסן, בזווית הישראלית. "חיזבאללה עסוק כולו במערכת הלבנונית, זה עוד גורם מרסן, צעד קטן הרחק מעימות", היא מסבירה.

צפו: נסראללה פרץ בבכי במהלך נאום
חסן נסראללה | צילום: חדשות

שינוי גישה

אבל אל תישארו שאננים. "כל קצין מודיעין יודע שחייבים לקחת בחשבון מיס קלקולציה והידרדרות של המצב", אומרת מזרחי. "בנאומו בשבוע שעבר הדגיש נסראללה שאירן היא זאת שתגיב ובעלות בריתה ישקלו את צעדיהן. זה שינוי מהגישה שלו בעבר לאור הביקורת בלבנון וכדי שיהיה ברור שהוא מגן העם ולא סוכן אירני".

גם ד"ר שיפטן מזהיר מפני הידרדרות המצב בלבנון והשלכותיה על המציאות הביטחונית הישראלית. "אם מעמדו של חיזבאללה יתערער יותר מדי הוא עלול למצוא עצמו במקום שהוא יוצא למלחמה בישראל כדי לנסות ולגייס תמיכה ציבורית, וגם כי כבר אין לו מה להפסיד", הוא אומר. "גם הידרדרות קשה במצב של אירן יכולה לייצר שינוי מגמה שלילי עבור ישראל".

פרופסור דן שיפטן
פרופסור דן שיפטן | צילום: באדיבות המצולם

מינויו של דיאב הוא אולי לשביעות רצונו של נסראללה, אבל דווקא התמיכה המובהקת הזאת עושה שירות רע לארגון. "הכוחות השיעים במזרח התיכון מעדיפים לפעול בדרך כלל בחשאי מבלי שיוודעו כל כוונותיהם האמיתיות", מסבירה מזרחי. "ההפגנות בלבנון חושפות את התפקיד השלילי של חיזבאללה בעיצוב מציאות החיים הקשה בלבנון. יש יותר ויותר קולות נגדו".

הפגנות אלימות בביירות בלבנון בעקבות החלטה על הטלת מיסים חדשים
מפגינים בלבנון | צילום: רויטרס

עדיין בזירה

שיפטן מעריך שלמרות הנחישות של המפגינים הלבנונית, לא תהיה שם מהפכה דרמטית ומעמדו של חיזבאללה במדינה לא ייפגע. "שנים קדימה נראה שחיזבאללה עדיין יהיה בזירה, וכנראה שהמחאות האלו ישובו ויצוצו מעת לעת", הוא מספק תחזית.

מזרחי מעריכה ששינוי אמיתי יתרחש רק כשמול חיזבאללה יעמוד כוח חזק ממנו. "המעורבות הגדלה של חיזבאללה בשלטון עשויה להביא את הציבור לתפוס אותו יותר ויותר אחראי למצב הקשה", היא אומרת, "ועדיין זו הסיעה הפוליטית והצבאית החזקה בלבנון. לחץ מבפנים שיפרק את חיזבאללה חייב להיות לא רק מבפנים. זה לא מספיק".

אורנה מזרחי, המכון למחקרי ביטחון לאומי
אורנה מזרחי, המכון למחקרי ביטחון לאומי | צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי