"הפגנות כאלו לא היו מאז 1978", כתב אחד מאזרחי אירן רגע לפני שהאינטרנט במדינה הושבת ולא היה ניתן להיכנס יותר לרשתות החברתיות. "בהונג קונג היו שני הרוגים בחצי שנה, אצלנו 200 הרוגים ביומיים", כתב אחר. הציוצים הללו - יותר משהם מתארים את המצב באירן - מסמלים את הזעם של האזרחים שנחרדים מהתגובה האלימה למחאת הדלק ההמונית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אזרח נוסף האשים: "כוחות הביטחון עושים מלא נזק", ואחר כינה אותם: "חיות פרא שמנפצות מכוניות". גולשים נוספים השוו את מחאות סוף השבוע האחרון למחאה של שנת 1978 שבה המפגינים דוכאו ביד קשה, אבל היוו אז את יריית הפתיחה למהפכה.
גם היום חלקם חוזרים ואומרים "לא נשכח ולא נסלח" לתגובת השלטון ולמחדלים שקורים במדינה. אך למרות כל המהומות, ההרוגים ותגובות האזרחים, המפגינים מציינים כי המשטר מתייחס לכך שהמחאה כבר הסתיימה. "מה שקורה במדינה זה זוועה וחייבים לעזור להם, מוציאים להורג את העצורים", מספרת אזרחית נוספת.
"אין להם כבר מה להפסיד", מציינת ד"ר תמר עילם גינדין, שריכזה עבור חדשות 12 את הפוסטים והפרסומים ברשתות החברתיות באירן. גינדין מרצה במרכז האקדמי שלם בירושלים, חוקרת במרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, בעלת הפודקאסטים איראניום מועשר ואיראן בקטן, ומחברת מספר ספרים בנושא אירן'. לדבריה, "מצד שני דיכוי ההפגנות גם נהיה אלים יותר, וכך גם הקרב על דעת הקהל".