תובעת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג הודיעה ביום שישי האחרון כי יש חשד סביר שישראל ביצעה פשעי מלחמה בשטחים וישנה עילה לפתוח כנגדה בחקירה. אם באמת תפתח חקירה, פוליטיקאים ובכירי מערכת הביטחון הישראלית יהיו חשופים לצווי מעצר ב-123 מדינות ותנועתם בעולם תוגבל. מומחה לדין בינלאומי מסביר את כל המשמעויות והגורמים שהובילו למצב הזה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

אל"מ במיל' עו"ד לירון ליבמן, לשעבר התובע הצבאי הראשי וראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל והיום חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר מה הוביל את התובעת להודעה.

כיצד הגיעה התובעת להחלטה ומה בדיוק היא אומרת?

"התובעת מנהלת בדיקה מקדמית שהמטרה שלה להחליט אם יש סמכות לפתוח בחקירה כבר כמעט 5 שנים מינואר 2015, בין היתר בעקבות פניה פלסטינית", הסביר ליבמן. "התובעת אספה במהלך הבדיקה חומר עובדתי ובסופה היא הכריזה כי הגיעה למסקנה שיש יסוד סביר להניח שבוצעו פשעי מלחמה גם על ידי ישראל וגם על ידי חמאס".

ליבמן מציין כי בהקשר הישראלי התובעת מתייחסת לשלושה מקרים בהם יש חשד לפגיעה לא מידתית באזרחים בצוק איתן ופגיעה בסמלים מוגנים. "ככל הנראה הכוונה לצוותים רפואיים", הסביר. "לבנייה בהתנחלויות במהלך אותה תקופה וכן לצורך לבדוק את ההתנהלות במהלך המחאות על הגדר. את חמאס התובעת קובעת שיש עילה לחקור על הירי לעבר אוכלוסיה אזרחית בצוק איתן וכן על חיסול משתפי פעולה במהלך המבצע".

האם הצהרות ויוזמות סיפוח של פוליטקאים ישראלים הזיקו?

המומחה מסביר כי לאמירות ויוזמות החקיקה של הפוליטקאים הישראלים יש השפעה על החלטתה: "הראייה הפשוטה לכך היא שבבקשה מוזכר במפורש ההתבטאויות של נתניהו על סיפוח חלק מהשטחים אחרי הבחירות - הן בטח לא הועילו".

בנימין נתניהו
"ההצהרות של הפוליטיקאים השפיעו" | צילום: רויטרס

"היא מזכירה את זה בהקשר של הדיון אם פלסטין היא מדינה, מה שחיוני על מנת לקבוע שבית הדין יכול לפתוח בחקירה", הוא מציין. "היא מתייחסת לתזה שאפשר להקל בדרישות להכרה במדינה מקום שבו בצעדים לא חוקיים נשללת זכות ההגדרה העצמית. אני לא יכול לומר שלולא האמירות וההצהרות האלו הייתה מתקבלת החלטה אחרת, אבל זה בוודאי בעל משקל ומוסיף לחצים על התובעת".

מהם הצעדים הבאים?

"התובעת החליטה לפנות ולבקש הליך של קדם משפט, הליך בו בית המשפט בהרכב שונה מזה שידון בתיק לבסוף יקבע מה סמכותה לביצוע החקירה", מסביר ליבמן. "היא ביקשה שבית הדין יתן את החלטתו ב-120 הימים הבאים, אך בית הדין לא כפוף ללו"ז שקבעה, זה בטח לא עניין של ימים. בתחילה בית הדין יחליט האם הוא מגביל את עצמו לבקשת התובעת, לקבוע את התחום הגיאוגרפי של החקירה או לדון באופן כולל בשאלה אם לפתוח בחקירה".

לדבריו של ליבמן, התובעת ביקשה לקיים את ההליך הקודם למשפט לכאורה משיקולי יעילות משפטית: "כדי שלא יווצר מצב שהיא תשלים את החקירה ולבסוף יקבע שכלל לא הייתה לה סמכות - אבל אני חושב שזה צעד נבון שמבטיח לה גב של בית הדין בחקירה". 

אל
אל"ם (מיל') עו"ד לירון ליבמן | יח''צ: המכון הישראלי לדמוקרטיה

מתי יוצאו צווי מעצר בין-לאומיים ואילו ישראלים נמצאים בסכנה?

"לא יקרה שום דבר לפני שערכאת קדם המשפט תקבל החלטה", מרגיע ליבמן. "אחר כך צריך לזכור שלבית הדין אין משטרה משלו, חוקת בית הדין מחייבת את כל המדינות החברות, 123 מדינות, לשתף פעולה עם בית הדין בחקירה, מעצר והסגרה. אם בית הדין יוציא צו מעצר לישראלי מסוים, כל המדינות האלו מחויבות לבצע את ההחלטה וביניהם מדינות רבות באירופה. זה וודאי יגביל בכירים ישראלים בנסיעות לחו"ל".

"בית הדין הוא ערכאה של מוצא אחרון ומשאביו מוגבלים, הוא לא מכוון לחיילים זוטרים, קצינים זוטרים וגם לא לקצינים בדרג ביניים. אלא לראשי מדינות, פוליטיקאים, שרים ודרג גבוה של גנרלים וראשי מערכת הביטחון. זו יכולה להיות מגבלה משמעותית על שרים לנסוע בעולם. ראש מדינה זה סיפור מורכב יותר משפטית".

האם מדובר בקרב אבוד מראש או שישראל תוכל להשפיע על התוצאה?

"אני לא חושב שצריך להרים ידיים ולחשוב ששום דבר לא ישפיע", אומר ליבמן. "אני יכול לציין שני דברים שיכולים לסייע - אחד הוא החשיבות של שימור מערכת המשפט העצמאית הישראלית והטיפול באירועים של חשד להפרת דיני הלחימה. כאן חשוב להזכיר את דרישת 'המשלימות', בית הדין אמור להיכנס לפעולה רק כשמדינה שיש לה סמכות ואחריות לא בודקת משפטית את עצמה, כלומר שמערכת המשפט לקויה. זה כנראה לא יעזור לנו בסוגיית ההתנחלויות אבל לגבי האירועים בצוק איתן התובעת טרם קבע אם מתקיים עקרון המשלימות ביחס לישראל וכן קבעה שהוא מתקיים ביחס לחמאס".

"הדבר העיקרי שמרחיק ישראלים מבית הדין, הוא מערכת המשפט הישראלית", הוא מדגיש. "אם עצמאותה של מערכת המשפט תפגע בשנים הקרובות, קרי פגיעה בעצמאות שופטים, בעצמאותה של המערכת וצמצום אפשרות לטפל בפשעי מלחמה כמו בהצעות למתן חסינות לחיילים, אלו פעולות שאפשר לומר באופן וודאי שיזיקו".

"הדבר השני, הוא שאומנם מדובר בהליך משפטי אבל בית המשפט חי במציאות פוליטית", הוא מסביר. "מוטב שלא להזניח את היחסים הדיפלומטיים עם מדינות חברות בית הדין שלאו דווקא נגד ישראל כמו בריטניה וגרמניה". לדבריו, "דבר חשוב נוסף שכדאי לעשות הוא הורדת פרופיל של התבטאויות מזיקות של פוליטיקאים".