על פי פרסום משותף של נאס"א ומנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA), פורסם השבוע כי החור באוזון מעולם לא היה קטן יותר, לפחות מאז שנודע על קיומו. זאת, בעקבות דפוסי מזג אוויר חריגים באטמוספירה העליונה שהגבילו את התדלדלות האוזון, שתפקידו להגן עלינו מפני קרינה אולטרה סגולה. המדענים ממהרים לצנן אופטימיות: זה לא מעיד על התאוששות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"אלו החדשות נהדרות לחצי כדור הארץ הדרומי" אמר פול ניומן, המדען הראשי למדעי האדמה בנאס"א, אך הסביר: "חשוב להבין שמה שאנחנו רואים השנה נובע מטמפרטורות חמות יותר – זה אינו סימן לכך שהאוזון בדרך להתאוששות".

עשן ממפעל פלדה בסין (צילום: Kevin Frayer, GettyImages IL)
עשן ממפעל פלדה בסין | צילום: Kevin Frayer, GettyImages IL

על פי בדיקות המדענים ב-8 לספטמבר הגיע החור באוזון לשיא: כ-16 מיליון מטר רבוע, ופתאום התכווץ לפחות מ-10 מיליון. זאת בניגוד לציפיות, שצפו שיגדל ויגיע ל-20.5 מיליון מטר רבוע.

על פי נתוני נאס"א, החור באוזון נוצר בכל שנה בסוף החורף, בחצי כדור הארץ הדרומי. הסיבה להיווצרותו, היא אינטראקציה של קרני השמש עם האוזון, עם תרכובות מעשה ידי אדם כמו כלור או ברום.

ההסבר לשינוי להתכווצותו של החור באוזון, מצוי בעננים: חלקיקי הענן בשכבה הקרה מובילים לתגובות שהורסות את מולקולות האוזון. כאשר הטמפרטורות חמות יותר – העננים לא נוצרים, ומכאן הריסת האוזון מוגבלת.

זיהום אוויר (צילום: ThinkStock)
זיהום אוויר | צילום: ThinkStock

זוהי הפעם השלישית ב-40 השנים האחרונות בה טמפרטורות חמות במזג האוויר סייעו להגביל את החור האוזון, הסבירו בנאס"א. הפעמים הקודמות נצפו בשנים 1988 ו-2002. אולם, המדענים טוענים כי לא ידוע שיש קשר בין הדפוס לשינויי האקלים.

סוזן סטרהאן, מדענית אטמוספרית בנאס"א, אמרה כי זהו אירוע נדיר שהמדענים עדיין מנסים להבין. סטרהאן הוסיפה, כי "אם ההתחממות לא הייתה מתרחשת, סביר להניח שהיינו מסתכלים על חור אוזון טיפוסי בהרבה".

זיהום אוויר בהודו (צילום: SKY NEWS)
זיהום אוויר בהודו | צילום: SKY NEWS

על פי התחזיות, שכבת האוזון מעל אנטארטיקה צפויה להתאושש עד שנת 2070, כשתרכובות שתפקידן לקרר את השכבה ישקעו. צעדים אלו הוסדרו לפני כ-32 שנים בפרוטוקול מונטריאול – האמנה הבינלאומית להגנת שכבת האוזון.