בניגוד למה שרבים נוטים לחשוב, סרטן העור נחשב לסרטן הנפוץ ביותר בקרב המחלות הממאירות. בעשור האחרון, בעיקר במדינות המערב, ניתן לראות עלייה חדה במספר המאובחנים החדשים בכל שנה. בישראל מאובחנים מדי שנה כ-1,500 בני אדם עם מלנומה ויותר מ-10,000 עם סרטן עור שאינו מלנומה. לקראת חודש המודעות לסרטן העור, הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על הסרטן השכיח ביותר בישראל.
לא צריך להישרף בשמש כדי לקבל ויטמין D
הגורם העיקרי לסרטן העור הוא חשיפה לשמש. חשיפת יתר לשמש – בכל גיל – מעלה את הסיכון לחלות בסרטן העור. למרבה הצער, צעירים נוטים לחשוב שלחשיפה לשמש אין השלכות, אך למעשה התוצאות של אורח חיים שכזה עלולות להופיע בגיל מאוחר יותר. במאה הקודמת רווחה התפיסה שלפיה חשיפה מרובה לשמש מעלה את רמות ויטמין D וכי עור שזוף הוא סימן לבריאות – אך הדבר לא נכון. חשיפה רבה לשמש מייצרת זיכרון ביולוגי לקרינת אולטרה סגול, דבר שעלול לעודד פיתוח של תאים סרטניים בהמשך. כמו כן מרבית האנשים מקבלים מספיק ויטמין D מחשיפה אקראית לשמש של כמה דקות בלבד ביום.
שליחים של וולט נמצאים בסיכון מוגבר
ישנם מקצועות שמטבעם כוללים חשיפה מוגברת לשמש, כמו חקלאים, נהגי מונית, רוכבי אופניים ואפילו שליחים של וולט, והעוסקים בהם נדרשים לזהירות מוגברת. גורמי סיכון נוספים הם גוון עור בהיר, נמשים ושיער אדמוני או בהיר. כמובן, הסיכון לסרטן עולה משמעותית עם הגיל. אנו מוצאים יותר נגעים על העור החל מגיל 50, ובייחוד אחרי גיל 70. נוסף לכך, דיכוי חיסוני – שנפוץ בעיקר בגילים מבוגרים יותר – הוא גורם סיכון לתחלואה בסרטן העור. לעתים ישנו גם גורם גנטי שמגביר את הסיכון לתחלואה, כך שאם ישנם קרובי משפחה שאובחנו עם סרטן העור, עליכם להקפיד במיוחד על בדיקות שגרתיות אצל רופא עור.
סרטן עור הוא לא רק מלנומה
לסרטן העור יש שתי קבוצות עיקריות: מלנומה – סוג הסרטן האגרסיבי והמוכר יותר. זהו סרטן שמקורו בתאים מלנוציטים, תאי פיגמנט המצויים בשכבת המעבר בין האפידרמיס לדרמיס; וסרטן עור שאינו מלנומה – סוג הסרטן הנפוץ יותר שכולל תתי סוגי גידולים, העיקריים שבהם הם קרצינומה של תאי הבסיס (BCC) – תאי אפיתל שמקורם בשכבת הבסיס, וקרצינומה של תאי קשקש (SCC) – תאי אפיתל היוצרים את שכבות התאים של האפידרמיס.
>> כך תפחיתו סיכונים לסרטן עור
פשוט יותר מממוגרפיה או קולונוסקופיה
בסרטן עור שאינו מלנומה – הסרטן הנפוץ והשכיח יותר – יש סיכוי של יותר מ-95 אחוז ריפוי, ולכן אבחון מוקדם והסרה הם הטיפול הטוב ביותר. ההמלצה היא שכל אדם בכל גיל ייבדק אצל רופא עור אחת לשנה. מדובר בבדיקה למיפוי שומות (נקודות חן) באמצעות מכשיר הנקרא "דרמוסקופ" – מכשיר שמאפשר לרופא עור להסתכל לעומק ולאתר שרטוט פיגמנט מחשיד בנגעי עור. מדובר בבדיקה פשוטה ולא פולשנית שהיא קלה מאוד בהשוואה לבדיקות סקר אחרות. לאנשים ולנשים עם שומות ונמשים מרובים, או לחלופין לכאלו שנחשפו שעות רבות לשמש במהלך חייהם, מומלץ להיבדק אפילו פעמיים בשנה. כמו כן, לבעלי היסטוריה משפחתית של סרטן העור כדאי להקפיד על בדיקות תכופות יותר על פי המלצת הרופא.
מומלץ גם להסתכל מפעם לפעם במראה כדי לבחון אם קיימים שומות או כתמים ששינו את צורתם. חשוב מאוד לשים לב לכל שינוי בעור, ואם מתעורר חשד יש לפנות לרופא העור בהקדם.
בלי רנטגן או אולטרסאונד
בניגוד למחלות סרטן אחרות, סרטן העור שאינו מלנומה ניתן לאבחון בצורה פשוטה. העור הוא איבר חיצוני ולכן במרבית המקרים אין צורך בבדיקות הדמיה כמו רנטגן או אולטרסאונד כדי להבחין בגידול על פני העור. אם עולה חשד שמדובר בנגע מסוכן מתבצעת כריתה מקומית של הגידול בהרדמה מקומית ושולחים ביופסיה, פיסת רקמה, למעבדה הפתולוגית לצורך אבחון סופי. בהתאם לדו"ח של הפתולוג ייקבעו תוכנית טיפול והמשך מעקב במידת הצורך. במרבית המקרים אין צורך בטיפול נוסף מעבר לכריתה מקומית.
קיימים טיפולים גם לשלבים מתקדמים
במקרים של מלנומה הטיפול תלוי בהיקף הגידול ובמידת התפשטותו. הטיפול שיינתן תלוי בסיווג חומרת המלנומה ועשוי לכלול הסרה כירורגית, טיפול מוכוון מטרה כנגד מוטציה אופיינית או טיפולים אימונותרפיים (תרופות שגורמות למערכת החיסון לפעול נגד הגידול) או שילוב של כמה מהם.
במקרים של סרטן העור שחוזר למרות הסרה או מאובחן בשלב מתקדם, הטיפול יהיה לרוב באמצעות קרינה. במקרים מתקדמים יותר, או בכישלון קרינה וטיפול מוכוון מטרה, ניתן לתת טיפול באמצעות תרופה אימונותרפית, המפעילה את מערכת החיסון כנגד הסרטן. תרופה זו נמצאת בסל התרופות בישראל עבור חולים שהאופציות האחרות לא יעילות עבורן. תרופות אלו נבדקו בקבוצות חולים גדולות והצליחו לשפר את הישרדות החולים.
הבדיקה בחינם – גשו להיבדק
אם טרם נבדקתם על ידי רופא עור בשנה האחרונה, מומלץ לקבוע תור. לקבוצות הנמצאות בסיכון שהוזכרו לעיל מומלץ להיבדק אפילו פעמיים בשנה. לגברים ונשים המשתייכים לקבוצת הסיכון כדאי לעשות בדיקה עצמית אחת לחודש. לסקירה עצמאית ניתן להשתמש במראה או להיעזר בבן הזוג או בבת הזוג. זכרו, אבחון מוקדם מציל חיים.
פרופ' מיכל לוטם היא מנהלת יחידת מלנומה ואימונותרפיה בבית החולים הדסה בירושלים