מה שלא הורג, מגרד: על פי הנחיה שפורסמה לאחרונה על ידי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים זה "בסדר" לשלוח ילדים לבית הספר עם כינים. בהנחיה, מצוין כי כינים הן "אינן סכנה בריאותית ולא מהוות סימן להיגיינה לקויה". לעומת זאת, שליחת ילד עם כינים הביתה באמצע יום לימודים עלולה לגרום ל"סטיגמה משמעותית וללחץ פסיכולוגי".
האם כינים מפיצות מחלות? האם הן גורמות לפציעה? האם הן מעידות על היגיינה לקויה? במילה אחת: לא. הנה כמה עובדות ומיתוסים שכדאי לדעת בעיקר בזמן שאתם פוגשים בסוף היום ילד מגרד ומבויש.
-
מי את, כינה?
כיני הראש הם חרקים המעבירים את כל חייהם על קרקפות של בני אדם וניזונות אך ורק מדם 5-4 פעמים ביום. הכינים עלולות להימצא בכל חלקי הקרקפת, עם זאת הנקבות מעדיפות להטיל את ביציהן באזור העורף ומאחורי האוזניים. במהלך תוחלת חייהן של 4 שבועות, נקבת הכינים מטילה 150-50 ביצים. -
הכינים לא בררניות
כינים לא בוררות ראשים והן נמצאות בכל מקום ובכל אזור ללא קשר למצב סוציו-אקונומי. כינים גם אינן מבחינות בין אנשים בעלי אורכי שיער שונים, וההדבקה אינה מושפעת משטיפת שיער או צחצוח שיער תכופים. -
לא מדד להיגיינה
הסטיגמה החברתית של כינים. כינים קשורות לעתים קרובות לרעיון של חוסר ניקיון, אבל זה גם לא נכון. כינים לא מהוות סימן להיגיינה לקויה - הן זקוקות לדם ולא אכפת להן אם זה ממישהו נקי או מלוכלך. -
האם כינים מסוכנות?
לא. הן מעצבנות ובעיקר מגרדות יותר מכל דבר אחר אבל הן אינן מהוות סכנה לבריאות והן לא מפיצות מחלות כלשהן. -
כינים לא יכולות לקפוץ מראש לראש
הדבקה בכינים מתפשטת לרוב באמצעות מגע ישיר עם שיער של מישהו שיש לו כינים. מאוד לא סביר לחטוף כינים על ידי שיתוף והעברה של חפצים אישיים (מסרקים, מברשות, כובעים, קסדות). מחקר מצא כי כינים חיות נמצאו רק על 4% מהציפיות המשמשות אנשים עם כינים . -
כינים הן ספציפיות לבני אדם
והן לא יכולות לעבור בין ילדים לחיות מחמד. -
כינים קופאות כשהן רטובות
הן לא יכולות לשחות וזה אומר שהדרך הטובה ביותר לתפוס ולהסיר כינים היא לשמור על השיער רטוב במהלך תהליך ההסרה. אבל רק מים לא יהרגו כינים כיוון שהן יכולות לעצור את נשימתן במשך זמן רב. -
הגירוד נגרם מהרוק שלהן ולא מהזחילה
בדומה ליתושים, עקיצת כינה גורמת לתגובה אלרגית בעור שמובילה לאותו גירוד לא נוח. (עם זאת, הזחילה עצמה עלולה לגרום לתחושת דגדוג).