בגיל 18, אדם בישראל נחשב למבוגר בעיני החוק. לצד החובות הכרוכות בהגעה לגיל הזה, קיימות גם זכויות; אחת מהן היא זכותם של אזרחים בוגרים לרכוש ולצרוך אלכוהול כראות עיניהם. בין שהוא נמצא בכוס בירה או בגביע יין, או אולי בכוסית ויסקי איכותי – כיצד האלכוהול משפיע עלינו?

האלכוהול שאנחנו שותים נקלט מהקיבה למחזור הדם ומפורק על ידי הכבד. משום כך צריכה מרובה של אלכוהול עלולה לפגוע בכבד, אך זהו תהליך איטי שנמשך שנים. לאלכוהול יש כמובן גם השפעות מיידיות יותר: בלילה של שתייה פרועה, הכבד אינו מסוגל לפרק במהירות את כל האלכוהול וכמויות גדולות שלו מגיעות לרקמות ולאיברים בגופנו, ומשפיעות בדרכים מגוונות על תפקוד גופנו בכלל ועל התפיסה והחשיבה שלנו בפרט.

תכולת האלכוהול בגופנו נמדדת ביחידות הנקראות BAC (ראשי תיבות של Blood Alcohol Content), שמייצגות את אחוז האלכוהול בדם, כלומר כמה גרם אלכוהול יש ב-100 מיליליטר דם. לכל רמה של אלכוהול בדם יש תסמינים אופייניים: ברמה של BAC 0.03-0.12 אנחנו שתויים קלות ועליזים; ברמה של 0.18-0.3 BAC היכולת המוטורית והיציבות שלנו ייפגעו, ואולי אף נחווה בלקאאוט ואובדן זיכרון. ברמה זו של אלכוהול בדם כבר נתחיל לסבול מתסמינים של הרעלת אלכוהול, ושתייה נוספת, שתביא את רמת האלכוהול בדמנו ל-0.45 BAC, עלולה להיות קטלנית. מחשבון לחישוב רמת האלכוהול בדם ביחידות BAC על פי נפח השתייה, סוג המשקה, משקל הגוף והזמן שחלף מאז זמן השתייה תוכלו למצוא כאן.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

בקבוקי אלכוהול (צילום: shutterstock_By Alexandru Nika)
צילום: shutterstock_By Alexandru Nika

כשהאלכוהול עולה לראש

רבות מהשפעותיו הרצויות יותר והרצויות פחות של האלכוהול נובעות מהשפעתו על המוח. תחושת השמחה הנלווית לשתייה מקורה בהפרשה מוגברת של המוליך העצבי דופמין במוח. מוליך עצבי נוסף המושפע מאלכוהול הוא GABA, שמדכא העברת מסרים בין תאי העצב במוח. האלכוהול מחקה את פעילות ה-GABA במוח, וכך גורם להפחתת חרדות. לטווח ארוך, עם זאת, עלולה להיות לו השפעה הפוכה: הוא מוביל לאיבוד הרגישות (דה-סנסיטיזציה) ולדיכוי היכולת של קולטני ה-GABA לחוש במוליך העצבי ולהגיב אליו. לכן, במצב של שימוש מתמשך באלכוהול, המוח נמצא במצב קבוע של רגישות ועוררות-יתר

לטוח קצר, יכולותינו המוטוריות נפגעות בגלל השפעת האלכוהול על מבנה במוח הנקרא מוחון או המוח הקטן (צרבלום), וקבלת ההחלטות שלנו לקויה בשל השפעת האלכוהול על קליפת המוח הקדם-מצחית, החשובה לתפקודנו הקוגניטיבי. במקרה של בלקאאוט, אובדן הזיכרון נובע מהשפעת האלכוהול על פעילות ההיפוקמפוס – מבנה במוח החיוני לגיבושם של זיכרונות חדשים. ולבסוף, אלכוהול גורם לצורך ללכת לשירותים לעיתים קרובות, גם זאת משום שהוא מפר את האיזון במוח. הורמון בשם ADH, המופרש מבלוטת יותרת המוח, מגיע עם מחזור הדם לכליות ושם הוא אחראי על צמצום נפח השתן. שתיית אלכוהול מאיטה את הפרשת ה-ADH, רמתו בדם יורדת ונפח השתן עולה. 

כמה מהשפעותיו של האלכוהול הן זמניות וחולפות, אך צריכה קבועה וממושכת עלולה להביא לשינויים קבועים, ולהשפיע על המבנה והתפקוד של המוח גם בטווח הרחוק, אפילו בצריכה מתונה.

שתייה מרובה של אלכוהול בפרק זמן קצר מכונה שתיית בינג', והיא מוגדרת כצריכה של חמישה משקאות או יותר במהלך יום אחד. נמצא כי שימוש מוגזם שכזה לאורך זמן קשור להתכווצות של חלקים מהמוח. עיקר ההתכווצות נובע מצמצום ברקמה הנקראת "החומר הלבן", שמורכבת ברובה מהשלוחות המקשרות בין תאי העצב במוח. שלוחות אלה, הנקראות אַקסונים, מצופות בחומר בשם מיאֶלין, שצבעו לבן. האם הרקמה החשובה הזאת משתקמת אחרי תקופה של הימנעות משתייה? ייתכן, אך הראיות לכך אינן חזקות. נוסף על כך, נמצא כי שימוש מופרז באלכוהול מביא גם לירידה בנפחו של החומר האפור במוח, המכיל את גופי תאי העצב עצמם. ירידה זו עלולה לגרום לפגיעה קוגניטיבית, כלומר לפגיעה בתפקוד השכלי. אנשים השותים אלכוהול בכמות מופרזת עלולים לסבול גם מתסמונת ורניקה-קורסקוף, הכרוכה בהפרעה בזיכרון. תסמונת זו נובעת מחוסר בתיאמין (ויטמין B1), בגלל פגיעה של האלכוהול בתאים המצפים את מערכת העיכול, ולפיכך ביכולתם לקלוט ויטמינים ולהעבירם למחזור הדם.

שתיית אלכוהול בזמן היריון כרוכה בסיכון גבוה לעובר; אפילו צריכה מתונה של אלכוהול עלולה לגרום לעובר לנזק מוחי. האלכוהול שבמחזור הדם של האם חוצה את השליה ומגיע גם לדמו של העובר שברחמה. הכבד של העובר עדיין אינו מפותח מספיק כדי לפרק את האלכוהול, כפי שעושה כבד של מבוגר, ולכן התינוק המתפתח עלול לסבול מהפרעות שילוו אותו בהמשך חייו. הסיכון עולה ככל ששותים יותר, אך מומלץ לא לצרוך אלכוהול כלל במהלך ההיריון.

הכתבה פורסמה במקור באתר דוידסון

בחורה שיכורה יושבת על הבר במועדון (צילום: liwei12, 123RF‏)
בחורה שיכורה במועדון | צילום: liwei12, 123RF‏

שתייה בגיל ההתבגרות

בהתחשב בהשפעות המתועדות של אלכוהול על מבנה המוח, הגיוני יהיה לשער שצריכת אלכוהול מוגזמת בגילים צעירים תהיה מסוכנת אף יותר מצריכתו בבגרות. במהלך ההתבגרות, מוחנו מתעצב ועובר שינויים עמוקים. החיבורים שבין תאי העצב עוברים עריכה קפדנית, ורק החשובים שבהם נותרים ומתחזקים. מחקרים רבים שעקבו אחר התפתחות המוח של נערים ונערות הראו כי צריכת אלכוהול מוגזמת פוגעת בעיצובו, וכי מוחם של נערים שצרכו כמויות גדולות של אלכוהול שונה בצורה מובהקת ממוחם של נערים אחרים.

חוקרים הראו, למשל, כי קיים קשר בין צריכת אלכוהול לבין התפתחות לקויה של החומר הלבן וירידה בנפח החומר האפור בכמה אזורים חשובים בקליפת המוח ובהיפוקמפוס. באחד המחקרים נמצא שנפח המוחון (הצרבלום) של נערים שצרכו אלכוהול בצורה מוגזמת היה נמוך ביחס לנפח המוחון של נערים אחרים. היו גם מחקרים שדיווחו על ירידה בנפחו של הקורפוס קולוסום – מבנה חשוב המחבר בין שתי אונות המוח ומאפשר תיאום של פעולותיהן. 

מלבד ההשפעה על מבנה המוח, אלכוהול משפיע כנראה גם על אופן פעילותו. במחקרים שבדקו את פעילות המוח של נערים ונערות באמצעות סריקות fMRI נמצא כי כאשר הם מבצעים מטלה הדורשת שימוש בזיכרון, פעילות המוח של בני נוער צורכי אלכוהול הייתה שונה מזו של בני נוער אחרים. עם זאת, ברמת ביצוע המטלה דווקא לא נצפה הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות. 

לילה של שתייה

אך האם אלכוהול גורם נזקים לטווח ארוך רק אם שותים כמויות גדולות לאורך זמן? קשה לענות על שאלה כזאת בלי לערוך ניסוי, וניסוי כזה כמובן בעייתי מבחינה מוסרית. אבל במחקר שהתפרסם לאחרונה הצליחו החוקרים למצוא נסיבות שיאפשרו לבדוק את הסוגיה בלי לערוך ניסוי שכזה. המחקר, שנערך בארצות הברית, בדק את מוחם של נבדקים לפני ואחרי הגעתם לגיל 21. בארצות הברית, גיל 21 הוא הגיל שהחל ממנו מותר לקנות ולשתות אלכוהול, וצעירים המגיעים לגיל זה נוהגים לקיים מסיבה גדולה לציון המעמד המיוחל. במסיבות אלו המשתתפים שותים לעתים קרובות כמויות גדולות של אלכוהול, ובמקרים רבים החוגגים מפגינים שתיית בינג' ומגיעים לרמות BAC מסוכנות. החוקרים ניצלו את המנהג הזה כדי לבחון את השפעתו הנקודתית של מאורע שתייה מסיבי אחד על מבנה המוח, והממצאים שפרסמו אינם מעודדים. בעקבות השתייה נמצאה ירידה בנפח הקורפוס קולוסום, עם מתאם חיובי בין גודל הירידה לבין כמות השתייה. כלומר, ככל שהחוגג שתה יותר, כך הירידה בנפח הקורפוס קולוסום שלו הייתה חמורה יותר. המשתתפים במחקר זה נבדקו פעם נוספת לאחר חמישה שבועות, ובפרק זמן זה לא נמצא שיפור בנפח הקורפוס קולוסום שלהם. אמנם מדובר במחקר קטן, של 50 משתתפים בלבד, אך הוא מצביע על האפשרות שלשתיית בינג', גם אם חד-פעמית, יש השפעות של ממש על מוחנו.

לחיים

אלכוהול הוא סם פופולרי והשימוש בו מקובל חברתית, אך שתייה מופרזת מסוכנת למשתמש ואף לסובבים אותו. מעבר להשפעות המסוכנות שתועדו על פעילותו ועל מבנהו של המוח, נלווית לשתייה גם השפעה התנהגותית מרחיקת לכת שמובילה במקרים רבים להתנהגות מסוכנת. דוגמה ברורה לעניין זה היא נהיגה בשיכרות שמגבירה מאוד את הסיכון לתאונות דרכים. ההתמכרות לאלכוהול מסוכנת אף היא, ובמקרים קיצוניים הגמילה ממנו קשה ויש לה השלכות על הגוף ועל המצב הנפשי. כעת נראה כי גם לשימוש מוגזם חד-פעמי באלכוהול יש השלכות על מבנה המוח, ועלינו להיות מודעים להן ולשתות במתינות ובאחריות.

מכון דוידסון