מכניסים את הפלסטיק למדיח? שימו לב לאותיות הקטנות

מסוגלים לדמיין חיים בלי פלסטיק בכלל? בלי קופסאות, אריזות, צעצועים, מכשירי חשמל ובקיצור בלי פחות או יותר כל מה שאנחנו רגילים אליו. קשה, נכון? הפלסטיק, שנכנס לשימוש בשנות ה-30 של המאה הקודמת, הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, אך גם לאיום רציני על הסביבה ובעקבות תוספות כימיקלים בו גם כגורם סיכון בריאותי.

מעבר לסכנות של הפלסטיק עצמו, שהן יחסית מוכרות, המודעות לסכנות של החומרים הנלווים לפלסטיק, ובראשם משפחה של כימיקלים שנקראת פתאלטים, נמוכה יותר. הפתאלטים נמצאים במוצרים יום-יומיים רבים, בהם אפילו ציפוי של גלולות שאנחנו בולעים, ואנחנו כמעט לא יודעים שהם שם. הפתאלטים, שאמנם מתפרקים ואף יוצאים מהגוף תוך מספר שעות, עלולים גם להוביל למספר רב של בעיות בריאותיות. מחקרים מצאו קשר בין חשיפה לפתאלטים לבין פגיעה בפוריות, בהתפתחות נוירולוגית לקויה בילדים ולסיכון לאסטמה בילדים. 

ד"ר אנה הלס, המנהלת המדעית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ריכזה חמישה טיפים שכל אחד יכול ליישם, ויפחיתו את החשיפה לכימיקלים שבפלסטיק.

1. פחות זה יותר 

   

   זה אמנם לא תמיד פשוט, אבל כשניתן, ובעיקר כשמדובר במוצרים שבאים במגע עם מזון, רצוי לבחור באלטרנטיבה בריאה יותר. למשל אפשר לבחור להשתמש במוצרים באריזות זכוכית או אלומיניום ובכך לצמצם את צריכת הפלסטיק שלנו, ככל הניתן. אגב, פתרונות נטולי פלסטיק כמו מלמין או במבוק אינם בהכרח בריאים יותר. 

2. מכניסים את הפלסטיק למדיח? שימו לב לאותיות הקטנות

   שימוש בכלי פלסטיק בהתאם להוראות היצרן הוא הצעד הראשון בשימוש נכון בפלסטיק. בישראל קיים תו תקן ישראלי 5118 שהפך למחייב ב-2019, ומיישר קו עם התקנים בארה"ב ואירופה. כל מוצר שבא במגע עם מזון חייב לעמוד בתקן הזה. על מנת לוודא שאנחנו משתמשים בפלסטיק בצורה בטוחה יש להקפיד להשתמש בו בהתאם לסימונים המוטבעים עליו – למשל שימוש במיקרוגל או במדיח או בהקפאה. בכל אופן מומלץ שלא להשתמש במוצרים שעליהם לא מוטבע סימון ה"כוס- מזלג" עבור מזון.
   
   כלים שלא עומדים בתקן או שנעשה בהם שימוש לא נכון עלולים להתעוות בחימום במיקרוגל, או להיות עכורים אחרי שטיפה במדיח כלים. אם הכלי שינה את הצורה או הצבע שלו, או תפס את הצבע של האוכל עצמו, הוא כנראה לא עומד בתקן- ורצוי להפסיק להשתמש בו. במצב כזה, בו נעשה שימוש סביר במוצר אך הוא התעוות או שינה את צורתו, ניתן לדווח למינהל התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה האחראי על התקן ועל אכיפתו.  

3. זה הסימן שעליכם להיפטר/לחדש את הפלסטיק בבית

   הפתאלטים לא נקשרים בקשר כימי קבוע לפלסטיק עצמו, ולכן משתחררים בקלות מהמוצרים אליהם נוספו. חום, הסתה, זעזוע או שחיקה מביאים לשחרורם של הפתאלטים. לכן, אם כלי הפלסטיק שבידכם שחוק, בלוי או סדוק סימן שהוא הגיע לסוף חייו וזה הזמן להשליך אותו לפח או להפוך אותו לכלי אחסון לחומרים שאינם מזון. למרות הרצון שלנו להפחתת פסולת על ידי שימוש חוזר רצוי להימנע משימוש מחדש באריזות מזון שנועדו לשימוש חד פעמי דוגמת אריזות גלידה, גביעי גבינה וכו'.

4. מי נמצא בסיכון יתר בחשיפה לחומרי הפלסטיק?

   

   השפעות החשיפה לפתאלטים משמעותיות יותר בקרב ילדים ונשים בהריון. מחקר שנערך בבית החולים תל השומר זיהה נוכחות פתאלטים בקרב 90% מהנשים ההרות, ומצא כי חומרי הפירוק עשויים לעבור לעוברים ולהשפיע על התפתחותם הפיזית והנוירולוגית. מחקרים אחרים מצאו כי פעוטות וילדים החשופים לחומר נמצאים בסיכון מוגבר לפתח אלרגיות ואסתמה. רצוי להגביר את הזהירות סביב השימוש בפלסטיק  בקרב נשים בהריון, פעוטות וילדים, גם בתחום המזון, אך גם בתחומים אחרים.

5. אילו מוצרים נוספים מסוכנים לכם בבית?

   פתאלטים הם תוספים למוצרי צריכה שונים וחשיפה אליהם נעשית לא רק בבליעה, אלא גם דרך העור ובנשימה. מוצרים ביתיים "תמימים" למראה המכילים פתאלטים הם למשל וילונות אמבטיה מ-PVC עם הריח המוכר שמכיל פתאלטים שמרככים את ה-PVC. מוצר נוסף הוא דשא סינטטי ומשטחים סינטטים נוספים אשר שכיחות השימוש בהם עולה בישראל בשנים האחרונות. רצוי לשקול מחדש משטחים אלו בשימוש ביתי. אל תמהרו להחליף הדשא האמיתי בתחליף סינטטי. לא בטוח שזה נוח יותר לכיס וסביר להניח שמזיק יותר לבריאות. 
   
   הפלסטיק, כנראה, יישאר איתנו עוד שנים רבות (לנצח, למעשה, כי הוא לא מתפרק) ולא נוכל להיגמל ממנו לחלוטין. מה שאנחנו כן יכולים לעשות זה ללמוד להשתמש בו בצורה מושכלת ולמנוע חלק מהסכנות והכי חשוב: להפחית!