בישראל חיים מעל 150,000 אנשים עם דמנציה ומעריכים כי בעולם מעל 50 מיליון איש סובלים מדמנציה. נתון מפתיע הוא כי בעולם, חיות יותר נשים המאובחנות עם דמנציה מאשר גברים עם דמנציה. האמנם נשים מועדות יותר לחלות בדמנציה? והאם המחקר המדעי שמבקש למצוא טיפול יעיל לדמנציה לוקח בחשבון את השוני בין גברים לנשים? ראשית, נבהיר את הנתון הסטטיסטי.
"מספרית, בכלל אוכלוסיית החולים המתמודדים עם תסמונות דמנציה יש יותר נשים ואולם כאשר משווים את אחוז הנשים המתמודדות עם דמנציה בגיל מסוים למספר הגברים המתמודדים עם דמנציה באותו הגיל מסתבר כי המספרים דומים", אומרת לנו לאה גולדברגר, סמנכ"לית קשרי קהילה, עמותת עמדא - עמותה הפועלת למען אנשים עם דמנציה ואלצהיימר.
לדבריה, גורם הסיכון הכי משמעותי לדמנציה הוא עדיין הגיל שלנו. כיום, תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר מתוחלת החיים של גברים ונתון זה עשוי להוות הסבר אחד לכך כי מספרית, יותר נשים מתמודדות עם דמנציה. אולם לדמנציה גורמי סיכון רבים אשר נשים חשופות יותר לגורמי סיכון אלו. הנה כמה מהם, לדברי גולדברגר.
1. השכלה והעשרה קוגניטיבית
לאורך ההיסטוריה, נשים רכשו פחות השכלה מגברים ועסקו בעבודות מגדר אופייניות כמו טיפול במשק הבית, בילדים ובזקנים. חשיפתן לאירועים חברתיים ומעשירים אינטלקטואלית היתה מוגבלת. היום ברור כי מיעוט השכלה ומיעוט העשרה אינטלקטואלית מהווים גורמי סיכון לדמנציה. ואכן, מחקרים רבים מראים שבאוכלוסיות בהן נשים אינן מקבלות הזדמנות שווה להשכלה בסיסית וגבוהה דמנציה בנשים שכיחה יותר.
2. גורמי סיכון גנטיים
לדמנציה המסתמנת בגיל המבוגר גורמי הסיכון גנטיים, נשאות לגן Apo E4 לדוגמה, המעלים את הסיכון להסתמנות דמנציה ואולם אינם מביאים בהכרח להסתמנותה. נשאות ל Apo E4 מעלה את הסיכון לדמנציה בגברים ובנשים כאחד ואולם מסתבר כי השפעתו חזקה יותר בנשים. הסיבה להשפעה הסלקטיבית עדיין לא ברורה ואולם ברור כי ממצא זה עשוי לסייע בפיתוח תרופות ייעודיות.
3. הגורם ההורמונלי
נשים שונות מגברים בפן הביולוגי-הורמונלי וחוויותיהן במהלך החיים ייחודיות (מחזור חודשי, הריון, לידה, הנקה, בלות). בגיל המעבר מתרחשת ירידיה דרסטית של ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. התפיסה המקובלת היום היא שאסטרוגנים מסייעים בשמירה על בריאות המוח. מסתבר כי קבלת מחזור בגיל צעיר והריונות חוזרים (לא ברור מספר אופטימלי) מעלים את זמן חשיפת המוח לאסטרוגן ובכך מיטיבים עם התפקודים הקוגניטיביים ואילו במקרים של ירידה באורך תקופת החשיפה לאסטרוגן (כמו כאשר יש צורך רפואי להסיר את השחלות בגיל צעיר) מסתמנת ירידה קוגניטיבית.
4. מחלות רקע, והיעדר טיפול אפקטיבי במחלות הרקע
גורם סיכון נוסף זה עלול להשפיע על המוח וכתוצאה מכך על היכולות הקוגניטיביות. מחקרים מצאו כי נשים מודעות לתסמיני מחלה ולטיפול רפואי יותר מגברים ופונות לבדיקה בעקבות סימפטומים שמטרידים אותן ואילו גברים נוטים להתעלם מתסמיני המחלה והתוויות הטיפול. מחקרים בעולם מדווחים כי רופאים לעתים אינם מתייחסים לתלונותיהן של נשים, ולעתים אינם מתייחסים כלל לתלונות על ירידה קוגניטיבית הן בגברים והן בנשים. המצב בישראל לא נבדק ואולם אנו מקווים כי המצב פה שונה.
5. ריבוי מחלות
מחלות, מכל סוג מלוות בעליה בסיכון לפתח ירידה קוגניטיבית ודמנציה.
6. עישון ואלכוהול, לחץ וסטרס
גורמי סיכון נוספים לדמנציה כמו חבלות ראש, עישון, צריכה מופרזת של אלכוהול. כל אלו שכיחים יותר בגברים. עם זאת, מצבי לחץ-סטרס אופיינים יותר לנשים. זאת משום שעדיין ב-2023, נשים בישראל לוקחות לעתים קרובות חלק פעיל יותר בטיפול בבני משפחה (caregivers), בהשוואה לגברים, תפקיד מאוד שוחק ומהווה נטל המביא לתחושות לחץ, עקה ובדידות, שאף הם גורמי סיכון לדמנציה.
הבשורה הטובה: יש מה לעשות
כ- 40% מגורמי הסיכון לדמנציה הפיכים. החוקרים מעריכים כי שמירה על אורח חיים בריא במגיל צעיר ושינוי אורחות חיים בגיל המבוגר כך מסייעים במניעת ודחיית הסתמנות דמנציה והחמרתה. גברים שונים מנשים בכל הנוגע לחוויות חיים והתפיסות שלהן בתחום הזוגיות, המשפחה והעבודה. חשוב שנבין שיש הבדלים גם בכל הנוגע לבריאות נשים באופן כללי, וגורמי הסיכון שלהם לחלות בדמנציה בפרט.
כיצד ניתן להפחית את הסיכון של נשים לחלות בדמנציה? - 10 עצות מועילות:
1. שימו לב לתזונה
התזונה שלנו משפיעה על המוח שלנו, על רמות ההורמונים ועל תסמיני גיל המעבר. תזונה עשירה בדגים שומניים, פירות, ירקות ואגוזים עשויה להפחית תהליכי דלקת, לשפר את בריאות המוח ולסייע בעיכוב מחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות.
2. צאו ליותר הליכות
נשים נוטות להתאמן בקביעות פחות מגברים. פעילות גופנית יומיומית מתונה יכולה לעכב או להפחית את הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר ובנוסף גורמת לשינויים מוחיים היכולים לסייע בהגנה מפני דמנציה.
3. הקפידו על שינה איכותית
נשים סובלות יותר מהפרעות שינה בהשוואה לגברים. שינה מספקת חיונית לבריאות המוח שכן במהלך השינה המוח מסיר רעלים וחלבונים העלולים להוביל למחלת אלצהיימר. נדרשים כ 7-8 שעות שינה על מנת להשלים תהליכי ניקוי אלו.
4. שמרו על הלב שלכן
מחלות לב הן גורם המוות מספר אחת בקרב נשים, ומהוות גורם סיכון לירידה קוגניטיבית. תזונה בריאה, ניהול מצבי מתח ושמירה על משקל תקין יכולים להגן על הלב והמוח שלנו כאחד.
5. למדו משהו חדש
שמירה על מוח פעיל עשויה להועיל בהפחתת הסיכון לדמנציה. רצוי לאתגר את המוח: לקרא ספר, ללמוד לנגן על כלי או לשחק משחק חדש – כל דבר המעורר את המוח יכול לעזור בבניית יכולת חדשה ולהדוף ירידה קוגניטיבית.
6. קחו ויטמינים
ויטמינים A, C ו-E עשויים לסייע בהפחתת עקה חמצונית במוח האישה, החשוף לדלקת ולסטרס. ויטמינים רבי עוצמה אלה יכולים גם לעזור להקל על תסמיני גיל המעבר.
7. מזערו לחץ וסטרס מיותרים
מתח מעלה את רמות הקורטיזול, העלול לגרום להצטמקות רקמת המוח ולפגיעה בזיכרון, במיוחד לאחר גיל המעבר. לכן מומלץ: לעשות מדיטציה, להקפיד על שינה מספקת, להקפיד על פעילות פיזית ולעסוק באינטראקציה חברתית – נשים נוטות יותר מגברים להיות מושפעות מבדידות וחוסר תמיכה.
8. שמרו על המעיים שלכן
המוח ומערכת העיכול מחוברים. ניתן לטפח את חיידקי המעיים בריאים על ידי שמירה על רמות האינסולין מאוזנות ואכילת פחות סוכר, פחות מזון מעובד, ויותר סיבים תזונתיים ומזונות מותססים.
9. אזנו את ההורמונים
גיל המעבר נמשך מספר שנים ועלול להתבטא בחוסר איזון הורמונלי. בנשים, גיל המעבר מתחיל לרוב באמצע עד סוף שנות ה-40. חוסר איזון הורמונלי זה עלול להתבטא בלערפל מוחי, פגמים בזיכרון והשפעות מטרידות אחרות. שוחחי עם רופא על טיפולים הורמונליים הקיימים בשוק.
10. היו קשובות לנפש
נשים נוטות פי שניים מגברים ללקות בחרדה ודיכאון, ורבות מפתחות דיכאון במהלך גיל המעבר. הדבר עלול להשפיע על הזיכרון ולגרום לסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר. אם את סובלת מדיכאון, שוחחי מיד עם רופא, שכן קיימות אפשרויות טיפול רבות.