אנחנו מפהקים כל הזמן: כשאנחנו משועממים, עייפים, עירניים, רעבים או לחוצים. אנחנו מפהקים כאשר אנשים אחרים סביבנו מפהקים ורק קריאה או מחשבה על פיהוק גורמת לנו לפהק. למעשה, כשחושבים על זה, סיכוי גדול במיוחד שעד שתסיימו לקרוא את הכתבה הנוכחית - תפהקו לפחות פעם אחת, ולא בהכרח כי היא שעממה אתכם. מדוע זה קורה ועד כמה זה בשליטתנו?
פעולת הפיהוק משפיעה כמעט על כל הגוף. הפה שלנו נפתח לרווחה והלסת שלנו צונחת, מה שמאפשר כניסת אוויר מקסימלית. הדופק עולה משמעותית, הסרעפת מתגמשת והריאות מתרחבות. בעוד שפיהוק מדבק מתחיל בדרך כלל רק בסביבות גיל 5, פיהוק ספונטני מתרחש כבר בגיל 11 שבועות כשאנחנו בתוך הבטן, בזמן שאנחנו שוקלים כ-30 גרם.
אבל למה? ההסבר המוקדם ביותר הגיע מהיפוקרטס בסביבות שנת 400 לפני הספירה, שהאמין שפיהוק מושך פנימה "אוויר טוב" ודחק החוצה "אוויר רע", אבל עד היום אנחנו לא מבינים עד הסוף את היעילות של הפיהוק. מה שכן, תחושות של שעמום ועייפות מהווים גם היום את הטריגרים הנפוצים והמוכרים ביותר שמובילים לפיהוק אבל מסתבר שזה יותר מורכב ויש עוד כמה וכמה נסיבות פיזיולוגיות וחברתיות שמעוררות בנו את הצורך לפהק:
- פיהוק כסימן מקדים לשינוי
פיהוקים ספונטניים נוטים להתרחש כאשר אנחנו ישנוניים, משועממים או מנותקים בדרך אחרת מהסביבה שלנו - אך לא רק. אנחנו מפהקים גם בשלבי מעבר של היום כמו לפני השינה או מיד אחרי ההתעוררות. כך גם ספורטאים מפהקים לעתים קרובות לפני תחרויות. במילים אחרות, הגוף שלנו יודע שהשינוי מגיע, ומנסה להכין אותנו עם דם טרי. העובדה שאנו מתמתחים גם כאשר אנו מפהקים תומכת בכך, שכן מתיחה עוזרת להגביר את זרימת הדם. - זה הזמן להתקרר
אחת התיאוריות היותר מבוססות לגבי הסיבה שאנחנו מפהקים קשורה לוויסות טמפרטורת המוח. פיהוק שואב הרבה אוויר, שנוטה להיות קריר יותר מטמפרטורת הגוף שלנו ובכך לגרום למוח להתקרר בעת הצורך. כמה מחקרים הראו כי טמפרטורת המוח יורדת במהירות לאחר הפיהוק, וכי טמפרטורת הסביבה קובעת באיזו תדירות מתרחש פיהוק. כך מחקר שבחן את הרגלי הפיהוק של 120 אנשים מצא שפיהוק מתרחש במינונים נמוכים יותר במהלך החורף. - פיהוק ארוך? סימן שהמוח שלכם גדול
בעלי חוליות עם מוח גדול יותר מפהקים זמן רב יותר, כך עולה ממחקר של יותר ממאה מינים של יונקים וציפורים. ממצאי המחקר, שנערך על ידי צוות בינלאומי של מדענים ובחן מעל 1,250 פיהוקים מ-55 מיני יונקים ו-46 מיני ציפורים תומכים ברעיון שהמטרה העיקרית של הפיהוק הוא קירור המוח. ככל שהמוח גדול יותר או פעיל יותר, כך הוא זקוק ליותר קירור. "אולי עלינו להפסיק להתייחס לפיהוק כגסות רוח, ובמקום זאת להעריך שהאדם מנסה להישאר קשוב", כתבו החוקרים. - פיהוק אמפתי
אנחנו נוטים לפהק כשאנחנו רואים אנשים אחרים מפהקים, במיוחד אם הם קרובים אלינו. הפיהוק המדבק קשור ליכולת לחוש אמפתיה ולכן פיהוק של בן זוג ידביק בסבירות גבוהה יותר מפיהוק של אדם זר. אנשים שהיכולת האמפתית שלהם ירודה נדבקים פחות בפיהוקים. מחקרים הראו גם שתינוקות וילדים צעירים שעדיין לא פיתחו כישורי סוציאליזציה נוטים פחות לפהק אם הם רואים מישהו אחר מפהק. כמו כן, אוטיסטים, אנשים החיים עם סכיזופרניה, אנשים שעברו אירוע מוחי ואנשים עם תכונות פסיכופתיות עשויים גם הם לחוות פחות פיהוק מדבק.
חוקרים אמריקאים ערכו מחקר שבו הראו 23 שימפנזים צופים בסרטונים של אנשים שהם הכירו מפהקים לצד אנשים שהם לא הכירו. נמצא שהשימפנזים פיהקו יותר בזמן שהם צפו באנשים שהם מכירים מפהקים בהשוואה לזרים. - איך להפסיק לפהק?
לנשום עמוק
אם אתם שמים לב שאתם מפהקים יותר מדי, נסו תרגילי נשימה עמוקה דרך האף, ייתכן שהגוף שלכם זקוק ליותר חמצן.
תתחילו לזוז
שבירת שגרה יכולה גם לעזור לעורר את המוח. תחושות של עייפות, שעמום ומתח נוטים לגרום לאנשים לפהק יותר. פיהוק מוגזם עשוי לנבוע גם מצריכת יתר של קפאין.
תתקררו
אם כל זה לא עוזר נסו לטייל באוויר הצונן או למצוא חלל עם טמפרטורה קרירה יותר. אם אין לכם זמן לעשות זאת, שתו מעט מים קרים או אכלו משהו צונן.