בלוטות הרוק שלנו הן חלק ממערכת ההפרשה החיצונית של הגוף. הפרשת הרוק בפה מתרחשת בכל רגע נתון, וגוברת בעקבות גירויים שונים בהם: הכנסת מזון לפה, ריח של אוכל ואפילו עצם המחשבה על מזון תורמת לכך. אדם בריא מפריש בין ליטר אחד לשניים של רוק ביום.
מהם תפקידי הרוק?
- עיכול מזון ושמירה על היגיינת הפה.
- ויסות ואיזון רמות החומציות בחלל הפה (איזון החומציות ומניעת חומציות יתר שומר על אוכלוסיית החיידקים הטבעית בחלל הפה ומגן על השיניים מפני עששת)
- תורם לפעילות נוגדת חיידקים מזיקים.
- מעודד היצמדות של מינרלים חיוניים לזגוגית השן וקליטתם בשן.
- מסייע לתאים קולטי טעם (לכן הוא חיוני לחוש הטעם).
- תורם לסיכוך חלל הפה (מסייע לדיבור).
- מאפשר ניקוי מכני של חלל הפה וסיוע בסילוק שאריות מזון.
הרוק מרוכב ברובו (כ-99.5%) ממים בעוד ה-0.5% הנוספים מורכבים מאלקטרוליטים, אנזימים ורכיבים נוספים שלהם תפקידים חיוניים במערכת החיסון ובפירוק חיידקים. חלק מהריריות מפרישות רוק צמיגי וחלקן רוק מימי יותר. בנוסף, קיימות בלוטות רוק קטנות המפוזרות בשאר חלל הפה, בלחיים, בחך, ברירית השפתיים ובלשון. כאשר הפעילות של בלוטות אלו נפגעת מסיבה כזאת או אחרת נרגיש יובש בפה. מדובר במצב שיכול להעיד על ירידה עובדתית בעת מדידת כמות הרוק בפה (Hyposalivation), או תחושה סובייקטיבית של פה יבש (Xerostomia ). בשני המצבים האלה נשאף לטפל כדי לשפר את תחושת היובש בחלל הפה ולאפשר תפקוד תקין.
מה קורה כשחסר לנו רוק?
רוק הוא אחד דברים שמרגישים בעיקר כאשר הוא חסר. מצב של ירידה בהפרשת הרוק שכיח בעיקר בגיל המבוגר (אחד מכל 5 מעל גיל 65) ויותר בקרב נשים; והוא מוביל לקושי בפעולות שגרתיות ויומיומיות כמו: אכילה, בליעה ודיבור. המחסור ברוק פוגע בחוש הטעם, עלול לגרום לזיהום פטרייתי וגם למחלת עששת בעיקר באזור שורשי השיניים. יתרה מכך, אנשים עם שיניים תותבות עלולים לחוות קשיים בהרכבה והיאחזות של התותבות הנשלפות אל הלסת, וכאשר מחברים את כל החסרונות האלה אנשים יחושו בירידה משמעותית באיכות החיים ובמקרים מסוימים עד דיכאון של ממש.
יובש בפה – למה זה קורה?
יובש בפה יכול להופיע בשל סיבות מגוונות החל מתגובה תרופתית ועד מצבי לחץ ודחק (סטרס).בעיות רפואיות: סיורגן למשל, היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את בלוטות הרוק, ובעקבות כך ישנה ירידה בהפרשת הרוק. במחלה זו נצפה יובש גם בריריות אחרות בגוף כמו העיניים והנרתיק. גם סוכרת בלתי מאוזנת, אבנים בבלוטות הרוק, גידולים בבלוטות הרוק, הקרנות לאזור ראש והצוואר ואפילו מצבי לחץ וחרדה – כל אלה יכולים להשפיע על הפרשת הרוק. טיפול תרופתי: מצב זה אופייני מאוד לגיל מבוגר. פעולת בלוטות הרוק עלולה להיפגע בשל נטילת תרופות הניתנות למצבי שונים, ובכללן תרופות המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם, בחרדה ובדיכאון. גם אנטיהיסטמיניים ותרופות מרפות שרירים עשויים לגרום לפה יבש. כמו כן, טיפול כימותרפי יכול לגרום להפרשת רוק סמיכה יותר ובעקבות כך לתחושת יובש פה.
איך מטפלים?
אם אתם חשים בירידה בכמות הרוק בפה, כדאי שתפנו אל רופא השיניים ותשתפו אותו בתחושת היובש. הרופא יידע לאבחן את המצב ולהפנות אתכם בהתאם לצורך להמשך בירור. בנוסף, תוכלו להיעזר בטיפים הבאים:
- הקפידו על שתיית מים מספקת במשך היום, ונסו להימנע ככל שניתן ממשקאות המכילים קפאין המעודדים תחושה של יובש.
- שימוש בסוכריות חמוצות ללא סוכר יכול לגרום לגירוי, ובעקבות כך לעלייה בהפרשת הרוק - הביאו את זה בחשבון והימנעו משימוש בהן אם אתם סובלים מהבעיה.
- תחליפי רוק מלאכותיים יכולים לסייע להפחית את תחושת היובש. התחליפים מגיעים בצורות של ג'ל או ספריי אותם ניתן לרכוש ולהשתמש לפי הצורך.
- מטופלים המרכיבים שיניים תותבות חשופים יותר לזיהומים, לרבות התפתחות של פטרת קאנידידיאסיס. לכן מומלץ להקפיד על ניקוי באופן תדיר של התותבות.
- הפחיתו במזון המכיל פחמימות (סוכרים), המוכר כגורם סיכון למחלת העששת.
מעבר לכל אלה, חשוב להקפיד על היגיינה אורלית מיטבית, הכוללת צחצוח שיניים פעמיים ביום, טיפולי שיננית לצורך ניקוי שיניים והסרת אבנית אחת ל-3–6 חודשים וכן בדיקות שיניים שגרתיות אצל רופא השיניים אחת לשנה.
ד"ר ליאור יניב, רופא שיניים ומנהל רפואי בכללית סמייל רוטשילד ראשון לציון, ומתמחה במחלקה לרפואת הפה של אוניברסיטת תל אביב