"אני מאמין גדול במזל, ואני רואה שככל שאני עובד קשה יותר, יש לי יותר ממנו", אמר פעם תומס ג'פרסון, ממייסדי ארה"ב. אחרי שהבנו שלא די לנו רק בחוכמה, יופי או כסף - כולנו רוצים שהמזל הטוב ילווה אותנו, ומנסים לפענח את הנוסחא שתאפשר לנו לזמן אותו לחיינו לעתים יותר קרובות. אז למה לחלקנו יש לא מעט מזל בחיים ולאחרים המזל אולי דופק על הדלת אבל מיד בורח? 

אם אתם מאמינים שהמזל הוא זה שבוחר את האדם ולא האדם בוחר במזל, אז הגיע הזמן להפוך את הצד של התקליט (או פשוט להחליף את ה-USB שלכם). ריצ'רד ויסמן, פרופסור בריטי לפסיכולוגיה ומחבר הספר The Luck Factor, חקר את הנושא והוכיח שאנחנו בהחלט יכולים להשפיע על המזל שלנו. במחקרים שערך, הוא הראה כי קיימים דפוסים מסויימים באורח החיים של ברי המזל ובכך הוכיח שאנשים לא נולדים ברי מזל או חסרי מזל, ומזל הוא לא סוג של קסם אלא בעיקר הגישה שאנו מאמצים לחיים. אם כך, התשובה טמונה ככל הנראה באישיות עצמה של כל אחד מאתנו, ופחות בכוחות מיסטיים כאלו או אחרים. הנה כמה מהסיבות שהמחקרים העלו. הבשורה הטובה: כולנו יכולים להיות "מזליסטים", מסתבר. 

  1. כי הם ממגנטים אחרים

    במסגרת המחקר שערך ויסמן, הוא הראה למשתתפים רשימה של שמות משפחה ושאל אותם האם יש להם היכרות בסיסית לפחות עם אדם אחד, על פי השם הפרטי. מבין הנבדקים שראו את עצמם בני מזל, מחצית הצליחו לסמן שמונה שמות או יותר לעומת רק רבע מהמשתתפים בקבוצת האנשים שראו את עצמם חסרי מזל. "אנשים בני מזל מדברים עם המון אנשים, מושכים אליהם אנשים ושומרים על קשר", אמר ויסמן בראיון, "ההרגלים האלה מביאים ל'רשת של מזל', ויוצרים את הפוטנציאל לחיבורים מקריים".

  2. כי הם סומכים על האינטואיציה שלהם

    בני מזל הולכים עם תחושות הבטן שלהם, כך לפי מחקר בתחום שמצא כי תחושות הבטן שלנו הן לרוב אמינות ונובעות מתגובות פיזיות אמיתיות בגופנו, כמו עלייה בקצב הלב והזעה. במהלך המחקר, המשתתפים התבקשו לנסות לנצח במשחק קלפים שלא שיחקו מעולם. המשחק תוכנן כך שלא הייתה לו אסטרטגיה ברורה, זאת כדי לעודד את המשתתפים לעקוב אחר החושים שלהם. במהלך המשחק, כל משתתף לבש מד דופק. שינויים בקצב הלב של המשתתפים השפיעו על המהירות שבה הם עשו את הבחירות הטובות ביותר במהלך המשחק, מה שסימן לחוקרים שמה שקורה בגוף שלנו מנחה את הבחירות שלנו.

  3. כי הם אוהבים לשבור את השגרה ומקבלים בברכה את הבלתי צפוי

    לדברי פרופ' וייסמן, אנשים ברי מזל פתוחים להזדמנויות חדשות, שמחים לקראתם ומנצלים הזדמנויות שנקרות בדרכן. לכן, רצוי לשאוף לפתוח את הראש לדברים חדשים: לנסות כל פרק זמן קצר תחביב חדש או לעשות משהו שלא עשיתם עד עכשיו שירחיב את התודעה, לקרוא ספרים, להאזין לפודקאסט ים חדשים, לראות סרטונים משני תודעה ועוד.

  4. כי הם מסתכלים על חצי הכוס המלאה

    באחד הניסויים שערך פרופ' וייסמן, הוא גילה שיש הבדל בין בני מזל לחסרי מזל בדרך שבה הם התמודדו עם מצבים של חוסר מזל. כדי לחקור זאת, הוא ביקש מהמשתתפים לדמיין שהם נמצאים בבנק כאשר שודד חמוש נכנס ויורה ירייה שפוגעת בזרועם. אנשים חסרי מזל נטו לומר שזה פשוט המזל המחורבן שלהם שגרם להם להיות בדיוק באותו רגע בבנק. אנשים ברי מזל חשבו שזה תמיד יכול היה להיות יותר גרוע, הם היו עלולים להיפגע בראשם, ולכן למזלם נפגעו רק ביד. פסיכולוגים קוראים ליכולת הזו לדמיין את מה שיכול היה לקרות ולא את מה שקרה בפועל, חשיבה 'נגד-עובדתית'". המחקר של ויסמן אישר שבני מזל משתמשים בקו החשיבה הזה כדי להקל על ההשפעה של חוסר מזל. במילים אחרות, הם פשוט אופטימיים.

  5. כי הם מתקשרים את הרצונות והחלומות שלהם

    רובנו לא מעזים לספר על החלומות שלנו לאחרים, כי אנחנו פוחדים להיראות פתטיים. אבל דווקא ביציאה שלנו מהארון עם החלומות שלנו טמונה הגאולה. כשאנחנו מדברים על החלומות שלנו עם אנשים אחרים, לא בטוח שהם יוכלו להתממש, אבל ההתמקדות בחלומות, ואולי הסיכוי שיש אנשים שיוכלו להושיט יד, מגדילים את הסיכוי שהם יוכלו להתגשם. יובל אברמוביץ' כתב את "הרשימה – חלומות צריך לצעוק", בה הוא מספר על רשימות החלומות שליוו את חייו וסייעו לו לקדם את הגשמת החלומות שלו. כל הקריירה המרשימה של אברמוביץ' היא תולדה של אותן רשימות שכתב כבר בגיל צעיר, ולכן הוא מעודד אחרים לעשות בדיוק את אותו הדבר.