מותר האדם מן המכונה, אָיִן? בינה מלאכותית היא ממש לא דבר חדש אבל התאוצה שלה בשנים האחרונות ובעיקר ההנגשה שלה (ChatGPT, כמשל) לכל אחד ואחת שיושב בבית או במשרד ורק רוצה לכתוב עבודה אקדמית או לעצב ציור טבע, עוררו את כל הפחדים האפשריים. לצד הגרסאות שמתעדכנות כל הזמן בחודשים האחרונים, מומחים מנסים לסרטט את גבולות הגזרה. מצד אחד, יש לנו כלי שכבר מעורב בלוחמת סייבר והצליח לגלות תרופה חדשה, מצד שני ונכון לעכשיו, יש עוד כמה יכולות אנושיות שלא ברור מתי ואם בכלל יימצא להן תחליף.

מה בכל מקרה יישאר משוק העבודה?

דו"ח שפורסם במרץ האחרון העריך שבשנים הקרובות בינה מלאכותית תוכל לעשות רבע מכל העבודות שנעשות כיום על ידי בני אדם. בכל רחבי האיחוד האירופי וארה"ב, מציין הדו"ח, 300 מיליון משרות עלולות ללכת לאיבוד. אבל רגע לפני שאתם שוברים קופות חיסכון, חשוב לזכור שיש תחומים "אנושיים" שעדיין זקוקים לכם.

מערכות של בינה מלאכותית מתוכנתות בדרך כלל לבצע משימות ספציפיות אבל הן לא יכולות לייצר רעיונות חדשים או לפתח פתרונות חדשים בעצמן. היא יכולה לכתוב קוד, לספר סיפור ואפילו להמליץ על בקבוקי יין בהתאמה אישית אבל עדיין יש דברים שבינה מלאכותית לא מסוגלת לעשות, בעיקר משימות שכרוכות בתכונות אנושיות מובהקות כמו אינטליגנציה רגשית וחשיבה מחוץ לקופסה. מגבלה מרכזית נוספת של AI, היא הקושי שלה לשאול שאלות ולחפש ידע חדש. בניגוד לבני אדם, היא לא יכולה לתהות, להסתקרן ולחפש ידע חדש בעולם. למרות היכולות המרשימות של AI, הסקרנות האנושית היא זאת שמניעה רעיונות חדשים ומעוררת כיוונים חדשים.

מרטין פורד הוא מומחה לבינה מלאכותית שכבר ב-2021 הוציא ספר: כיצד בינה מלאכותית תשנה הכל?. בשיחה עם ה-BBC הוא פירט אלו עבודות הולכות להיות בטוחות יחסית בעתיד הנראה לעין. "ראשית, עבודות שהן באמת יצירתיות". זה לא אומר בהכרח שכל העבודות שנחשבות 'יצירתיות' בטוחות. תחומים כמו עיצוב גרפי ותפקידים שקשורים לאמנות חזותית עשויים להיות בין הראשונים להיעלם, ואלגוריתמים בסיסיים יכולים לכוון בוט לנתח מיליוני תמונות. אבל, לדברי פורד יש עדיין ביטחון ביחס לסוגים מסוימים של יצירתיות: "במדע, ברפואה ובמשפטים, אנשים שתפקידם להציע אסטרטגיה משפטית או עסקית חדשה, אני חושב שזה ימשיך להיות תפקיד של בני אדם".

הקטגוריה הנוספת לדבריו כוללת עבודות שדורשות יחסים בין אישיים מתוחכמים. הוא מצביע על אחיות, יועצים עסקיים ועיתונאים. אלו עבודות, הוא אומר, "שדורשות הבנה עמוקה מאוד של אנשים. אני חושב שיעבור זמן רב עד שבינה מלאכותית תהיה מסוגלת לקיים אינטראקציה בדרכים כאלו שמצליחות לבנות מערכות יחסים". התחום השלישי כולל, "משרות שדורשות הרבה ניידות ויכולת פתרון בעיות בסביבות בלתי צפויות". למשל חשמלאים, שרברבים ורתכים. "אלו סוגי עבודות שבהן אתה מתמודד כל הזמן עם מצב חדש. הם כנראה הדבר הכי קשה לבצע בו אוטומציה. כדי להפוך עבודות כאלה לאוטומטיות צריך את ה-C-3PO של מלחמת הכוכבים".

איך לגרום ל-AI לעבוד בשבילנו (אילוסטרציה) (אילוסטרציה: Midjourney ו-Freepik. עיבוד: סטודיו מאקו)
איך לגרום ל-AI לעבוד בשבילנו (אילוסטרציה) | אילוסטרציה: Midjourney ו-Freepik. עיבוד: סטודיו מאקו

ואיך ההומור של הבינה המלאכותית? 

הומור הוא אחת התכונות החמקמקות גם במושגים אנושיים. הוא בלתי צפוי ודורש את האמפתיה, התזמון והטון הנכונים. מחקרים מצאו שאנשים מדרגים הומור כאחד התחומים שבהם הם סומכים על בני אדם הרבה יותר מבינה מלאכותית, לצד כתיבת מאמרי חדשות, הלחנת שירים ונהיגה במשאיות.

במאמר שפורסם לאחרונה בוושינגטון פוסט תחת הכותרת: ChatGPT" עלול להרוג את כולנו... עם בדיחות של אבא" – מתואר ניסוי של מספר סטנדאפיסטים בסן פרנסיסקו שביקשו מהקהל לנחש אלו בדיחות הם כתבו ואלו נכתבו על ידי הצ'אט. הקהל לא הצליח תמיד לקלוע אבל הסטנדאפיסטים ציינו שהיה פער משמעותי (לדעתם לפחות) בין רמת ההומור שלהם לבדיחות שהצ'אט הצליח להנפיק.

רוב הבדיחות של הצ'אט היו מבוססות על משחקי מילים (ולכן גם פחות רלוונטיות בתרגום לעברית). הנה למשל אחת - "למה האיש שם את כספו בבלנדר? הוא רצה לגרום לזמן לעוף". ועוד אחת - "מה מיוחד באוכל של מטוסים? הטעמים כל כך פשוטים. והמחירים בשמיים". זה יכול להצחיק אבל אם זה המקסימום אז תעשיית הסטנדאפ יכולה לעת עתה להיות רגועה.

כמו עם בני אדם, הומור הוא כלי חשוב בדרך להפוך רובוטים מדברים לנגישים יותר. והדרך עוד ארוכה. נעמי פיטר, חוקרת באוניברסיטת אורגון סטייט וחובבת סטנדאפ בנתה את "ג'ון הרובוט" ויצאה איתו לסיבוב הופעות בכמה עשרות מועדוני קומדיה בלוס אנג'לס ובאורגון. את הבדיחות עצמן פיטר כותבת אבל עם הזמן ג'ון "למד" לזהות את תגובות הקהל ולהתנהל בהתאם. "הייתם קהל נהדר", אומר ג'ון לקהל בסרטון. "אם אהבתם אותי, בבקשה תזמינו אותי ועזרו לי לקחת את העבודה שלכם".

בהופעות הראשונות ג'ון תוכנת לחכות חמש שניות בין בדיחה לבדיחה ללא כל התחשבות בתגובת הקהל. בהמשך, פיטר תכנתה את ג'ון כך שיוכל לשמוע את הצחוק ולחכות עד שהוא יסתיים לפני שהוא עובר לבדיחה הבאה. בין היתר ג'ון משתף את הקהל שהוא עושה הרבה אודישנים אבל מתקשה לקבל הזמנות לאירועים. "הם תמיד חושבים שאני רובוטי מדי," הוא אומר. במקרה של צחוק סוער כתגובה הוא ממשיך: "אנא ספרו לסוכני ההזמנות כמה הבדיחה הזו הייתה מצחיקה". במקרה שאף אחד לא צוחק, ג'ון יכול לזהות שהבדיחה לא עבדה וצריכה הסבר. 

למה כל כך קשה לצייר ידיים אמיתיות?

איך זה שמכונה שמסוגלת ליצור תמונות ריאליסטיות של דוב בטוקסידו רוכב על אופניים באלפים השוויצרים, עדיין מתקשה עם משהו פשוט כמו יד? בלא מעט תמונות שנוצרו בחודשים האחרונים על ידי כלי AI, אפשר לזהות עיוותים שונים בידיים, מאצבעות בולטות בזוויות לא אפשריות ועד שש ושבע אצבעות בכל יד. אותה בעיה מתרחשת לפעמים כאשר AI מנסה להציג אלמנטים קטנים כמו אוזניים או שיניים שיושבות בצורה לא נכונה בפה.

מורכבות היד נובעת ממאפיין ביולוגי בסיסי: זהו חלק הגוף עם הכי הרבה מפרקים בשטח קטן (צורת יד של אדם עשויה לשמש כזיהוי ביומטרי אמין אפילו יותר מתווי פנים). לצייר ידיים באופן משכנע תמיד היה אחד האתגרים הידועים לשמצה באמנות פיגורטיבית - בין היתר, להתאים את הזוויות והפרופורציה של כל אצבע ולחבר את האגודל לכף היד. וכשמדובר על כלים אוטומטיים חלק מהאתגר קשור לעובדה שרוב התמונות של האנשים באינטרנט לא מתמקדות בידיים. הכלי יכול לחשב שלידיים יש אצבעות אבל קשה יותר לאמן אותו לדעת שצריך להיות רק חמש. בנוסף, אם AI יוצר כתף לא מדויקת זה לא משנה הרבה, אבל אם האגודל או אצבעות אחרות ממוקמות לא נכון או בגדול לא טבעי זה בהחלט בולט ולא אנושי.

 

Midjourney, אחת מפלטפורמות שיתוף התמונות הפופולריות ביותר בתחום, שחררה לאחרונה את הגרסה החמישית שלה, כאשר אחד השינויים הבולטים שהיא מציעה - בין הבטחה לצבעים חדים, ניגודיות וקומפוזיציות טובות יותר - היא ההצהרה שלא יהיו יותר אנשים בעלי שש אצבעות.