כולנו בלחץ ברמה כזו או אחרת. אם לא שידורי הטלוויזיה אז האזעקות. אם לא האזעקות, אז הידיעה שבן הזוג או קרוב משפחה נמצא בשטחי הכינוס בדרום או בצפון. על זה תוסיפו 180,000 נשים בהריון במציאות הנוכחית בישראל שנאלצות לעבור את התקופה המרגשת בחייהן במציאות כואבת ועמוסת חרדות ולחצים.
"מפעילות שוטפת מול הריוניות רבות אנו רואים שיש שאלות שחוזרות ונשנות", אומרת אלה טלקר, יזמת ודולה ב- Nine Plus Life. "שאלות כמו איך הסטרס משפיע לעובר/ית? איך לאכול כשאין תיאבון? איך לחשוב על לידה כאשר הראש בכלל לא שם? איך תראה הלידה שלי אם בן הזוג עדיין במילואים? איך אתמודד עם התינוק על רקע אזעקות?" ועוד שאלות רבות".
לדברי טלקר, חשוב להבין בין שני סוגי חרדה:
1. חרדה מצבית. חרדה זמנית שמתעוררת מול נסיבות ספציפיות שבסיומן נרגעת, בדרך כלל, החרדה.
2. חרדה תכונתית. זוהי חרדה שאינה קשורה לגורם ספציפי אלא עולה כתוצאה מאירוע שהתרחש בחיי האדם, היא מלווה אותו לאורך זמן והופכת למשמעותית באישיותו מעבר למצב מסוים כזה או אחר.
"כך, אנחנו מבינים שחרדה במהלך ההיריון נחשבת לחרדה מצבית, וכזו שלרוב תחלוף לאחר הלידה וסביב הדאגות והלחצים שהיו קשורים להיריון, לעובר וללידה" אומרת טלקר ומספרת כי במצב "רגיל" (כלומר לא תקופת מלחמה) 21% מהנשים יסבלו מחרדה ו-64% מהן אף המשיכו לסבול מחרדה לאחר הלידה. בנוסף, מחקרים הראו על כ- 15-25% מהנשים בהריון שסובלות מלפחות הפרעת חרדה כלשהי במהלך הריונן, כשחרדה שכיחה יותר במהלך תקופת ההיריון, מאשר אחריו".
עד כמה הסטרס שלנו משפיע על העובר?
"מחקרים מצאו כי נשים עם רמות חרדה גבוהות יותר בהיריון הראו איכות התקשרות נמוכה לעובר בהשוואה לנשים עם חרדה נמוכה, דבר המתבטא בפחות התנהגויות בריאות לטובת ההיריון (לדוגמא, הימנעות מעישון), וכן בפחות רגשות חיוביים לעובר, הרגעתו, והכנה לקראת הגעתו.
"בנוסף, אצל נשים חרדות, התעוררו יותר ספקות ביחס לאחריות הקשורה בהורות, יחד עם גישות שליליות יותר ביחס לאמהות ולעצמן כאם. רמות גבוהות של חרדה קשורות עם לידה מוקדמת יותר וכן עם קצב לב מוגבר של העובר לאורך ההיריון כמו גם יותר עיכובי גדילה כעוברים, זאת בהשוואה לתינוקות לנשים עם רמות חרדה נמוכות במהלך ההיריון".
מי הן הנשים שעלולות ללקות בחרדה?
"מחקרים שונים שניסו לענות על השאלה הזו גילו כי הנשים שעלולים ללקות בחרדה הן כאלה שסובלות מתמיכה חברתית נמוכה, שביעות רצון נמוכה מבן הזוג, הערכה עצמית נמוכה ופגיעות רגשית גבוהה. כל אלה עלולים לגרום לסיכון גבוה יותר לחוות חרדה ספציפית להיריון וללידה".
מה חשוב לעשות?
"צריך להבין שהסטרס שלנו מושפע מחוסר הביטחון ומחוסר הוודאות שאנו חווים. לזה צריך להוסיף את ההורמונים בהריון שגם כך משתנים בתדירות גבוהה וגורמים לכך שהאישה חדה יותר, האינטואיציה שלה גבוהה יותר והיא רגישה יותר. בנוסף, בתקופת הסטרס אותן נשים חוות עלייה באדרנלין. זהו הורמון ההישרדות. הורמון זה היה משרת אותנו נהדר במצב הישרדותי כשהיינו נשארים לבד על ההר ואריה היה תוקף אותנו. הורמון זה גם מופרש כשנשים חוות חוסר בטחון, ומתבטא בלחץ וחרדה, רעד בגוף, היסטריה בלתי נשלטת וחזרה על מילים כמו בלופ. ההורמון שנמצא מעבר לאדרנלין, זה שיכול לאזן אותו, נקרא אוקסיטוצין, הורמון האהבה, הביטחון, ההרמוניה. כשהורמון האוקסיטוצין מופעל אז האדרנלין יורד. הלחץ יורד".
אם כך, כיצד נגביר את הורמון האהבה?
"יש מספר דברים שהוכחו כמגבירים את הורמון האוקסיטוצין. כך, למשל, ניתן למנות חיבוק מעל 20 שניות, אכילת שוקולד, אננס, מקלחת. נשימה איטית ועמוקה ושמנים אתרים מסוגים שונים כמו לבנדר לדוגמא.
בנוסף, כדי "לשמור" על עצמנו מומלץ לסגל כמה כללים בסיסיים. הכלל הראשון הוא להרגיש טוב ולדאוג בעצמנו – לעצמנו. לכן, זה בסדר גמור להפחית במדיה, להחליט על זמנים קבועים לעדכון בלבד ואז לעשות דברים אחרים. החליטו על המקור שממנו תרצו לקחת את המידע, החליטו על הזמן ותמשיכו משם.
העסיקו את עצמכן במשהו. נכון, המצב לא קל ואצל רבים גם אין עבודה ועדיין נסו למצוא משהו שתוכלו לעשות, כל אחת לפי המסוגלות האישית שלה. מישהי תחפש להתנדב, אחרות יכולות לבשל או לעשות סדר אצל אחרים. העיקר לעשות משהו, לצאת מהמיטה.
זה לא יהיה קל אבל מותר לך לחייך ואפילו לצחוק! מותר לך לשמוח. העצימי את עצמך כדי לשדר רוגע גם את לתינוק או התינוקת שלך ולגלות יחד את כל הטוב, את האחדות ואת הסיפורים המרגשים של גיבורים, סיפורים טובים שמחזקים ושומרים עלינו בתקופה כל כך מטלטלת.
ועדיין, מותר לך גם לבכות, מותר לך גם לצעוק. מותר לך להגיב בכל דרך שהגוף שלך זקוק על מנת לפרוק החוצה את הרגשות.
הקפידו לאכול ולשתות. נכון שהנטייה בזמנים כאלה היא או ללכת לפחמימות ולסוכרים כדאי להתנחם או מנגד לצום בגלל התחושות הקשות אך שתיהן תופעות בעייתיות, בטח בתקופת הריון. בתקופת ההריון יש תופעות שעלולות להופיע בעקבות הצום, כמו צירים מוקדמים, לכן שימו לב שאתן מקפידות על תזונה מאוזנת ומסודרת.
ומה לגבי הרך הנולד?
טלקר: "אם ננסה להיכנס לראש של תינוק נבין שהוא עובר תהליך - דרך תעלת הלידה, סחיטה ולראשונה פוגש באוויר העולם, נושם ומשמיע קול. אלו המון חושים שפועלים עבורו יחד ולכן הוא זקוק למגע עור, חום של גוף, ריח של אמא, פעימות הלב המוכרות, הקול שלה וכמובן הקולוסטרום - טיפות החלב הראשונות שהן בכלל מלוחות בדיוק כמו מי שפיר מהבית הקודם או הפורמולות הקיימות בשוק. לכן, המצב האידיאלי מבחינתו הוא לקבל בטחון בעולם באמצעות אמא שצמודה לו ומספקת לו חום והזנה בדמות הנקה. במידה וזה לא מתאפשר הוא צריך מישהו שיהיה צמוד לו וייתן מענה לצרכים שלו".