בעיצומם של הכאוס וההרס של המלחמה הנוכחית, קיים קשר עמוק בין בני האדם לבעלי החיים. ניתן היה לראות זאת באופן הכי מרגש ועצמתי כאשר חיילי צה"ל ואזרחים רבים הצילו כלבים ובעלי חיים מתוך הקיבוצים בזמן לחימה. גם הם, ההולכים על ארבע, נאלצים להתמודד עם מציאות לא פשוטה ולא מוכרת בשעת אזעקות. בעוד הממ"דים נועדו להגן על בני אדם מפני נזק, הם עלולים להפוך לסביבות לא מוכרות ומפחידות עבור בעלי חיים. איך מזהים חרדה בקרב בעלי החיים ומה לעשות שהם לא "מתפנים" מהסלון לטובת המרחב המוגן? ד"ר טל שפיצן, וטרינר ויועץ לחברת פורינה, עם מדריך חשוב מאוד.  

  1. מהם סימני חרדה אצל חיות מחמד?
    "אצל כלבים סימני החרדה הם ניסיון בריחה למקום שקט, נשימה מהירה, אישונים מורחבים, רעד, בכי ואפילו עשיית צרכים בבית. במקרים חמורים יותר סימני החרדה יבואו לידי ביטוי בצורה של נביחות ויללות, התרוצצות בבית ואף סימני תוקפנות וניסיון בריחה מהבית.
    "אצל חתולים סימני החרדה לרוב הם בריחה והסתתרות באזור חבוי מתחת לספה או בתוך הארון."
  2. מה לעשות עם החתול שלי בזמן אזעקה?
    "חוש השמיעה של החתולים מפותח משלנו (בני האדם) ולכן הוא מפחיד אותם יותר. בשל כך, הרבה מהחתולים לא ירוצו אחרינו לממ"ד אלא ינסו להסתתר במקומות המסתור שלהם בבית (מתחת לספה, מתחת למיטה ועוד). מובן שאם מדובר במרחב מוגן קומתי נוצר לחץ גדול יותר בהבאת חתול לשם.
    במקרה שאין דרך לקחת את החתול לחדר מוגן, לא מומלץ להפעיל לחץ נוסף על מנת להכניסו, צריך לדעת לרוב כי גם אם חלילה יהיו פגיעה והריסות בסביבה, לחתולים ישנם סיכויים גבוהים לשרוד מאשר לבני אדם".
  3. איך מכינים את הממ"ד לחתול?
    "ניתן לסדר בממ"ד פינה נוחה לחתול או על ידי מתקן שהחתול אוהב או בפינה שיוצרת מחילה ואזור נעים. ניתן לשים בפינה חטיף או צעצוע אהוב על מנת ליצור קישור חיובי לנקודה זו וכמובן מים ואוכל זמינים".
  4. מה לעשות עם הכלב בזמן אזעקה?
    "אם יש ממ"ד בבית, יהיה יותר קל להכין בו פינה עם מזון ושתייה, צעצוע וחטיפים שהוא אוהב. אם מדובר במקלט או בחדר מיגון קומתי, לא תמיד יהיה קל לגרום לכלב לבוא אתנו בגלל הרעש החזק בחוץ ולכן כדאי יהיה להרגיע אותו הרבה לפני היציאה למרחב המוגן המשותף. כמו כן, כדי שנוכל לבצע זאת בזמן אמת בצורה חלקה יותר, יש לתרגל הליכה לממ"ד או למקלט בזמן שקט ללא אזעקות ברקע. יש לדאוג שבעת התרגול החדר כבר מאובזר עם הדברים הנעימים שציינו. בעת הישיבה במרחב המוגן, אם ראינו כי הכלב חווה לחץ וחרדה, יש להרגיע אותו בליטוף, להציע לו חטיפים טעימים ולהיות קשובים לתגובה שלו. כמו כן, ניתן להשתמש ברעשי רקע ממסכים".
  5. מה לעשות כשהשכנים מסרבים להכניס את הכלב למקלט המשותף?
    "חשוב לדעת, כי החוק מאפשר הכנסת בעל חיים למרחב מוגן משותף".
  6. מה לעשות כשהכלב מפסיק לאכול בעקבות המלחמה?
    "ראשית, יש להבין אם מדובר בחוסר אכילה בעקבות לחץ וחרדה מהמצב הביטחוני ולא בגלל גורם אחר. אם אכן מדובר בשל המצב, יש להעניק לכלב חטיפים ומזון טעים ואף לשקול שימוש בחומרי הרגעה טבעיים. הכלב מרגיש אם אנחנו חווים לחץ וחרדה ולכן זאת הזדמנות מצוינת למשחק משותף עם הכלב שיעביר לנו את הזמן ביחד וירגיע את שנינו".
  7. האם כדאי לתת לחיית המחמד תרופות הרגעה בעת מלחמה?
    "
    ניתן להשתמש בחומרי הרגעה טבעיים שונים ולבחון תגובה אליהם ורק לאחר מכן במידת הצורך לפנות לווטרינר שיבדוק אם מתאימות לחיית המחמד שלכם תרופות הרגעה עם מרשם".
  8. מאז תחילת הלחימה החתולה לא יוצאת מתחת לספה.
    "חתולים מרגישים שאנחנו בסטרס ולכן רצוי להיעזר בהם להתגבר על הלחץ שלנו בעזרת משחק משותף בבית. פעולה זו תעביר לנו את הזמן, תעזור לנו להתחבר יותר ותעזור להרגיע אותנו ואת החתול. חשוב מאוד שלא להתעקש או להפעיל כוח להוצאת החתול. רצוי להציע לו מזון טעים ואף להשתמש באזור המחבוא בריחות מרגיעים של פרומונים סינתטיים".
  9. מאז תחילת הלחימה החתול לא עושה צרכים בארגז והכלב עושה פיפי בבית.
    "ראשית, מומלץ לפסול בעיה רפואית שעשויה לגרום לכך שבעל החיים לא עושה צרכים כרגיל. באם מדובר במצב סטרס, מומלץ לנסות לעזור לחיית המחמד באמצעות הרבה חום, ליטוף ואהבה כדי להוציאה מהסטרס".
  10. מאז תחילת המלחמה הכלב מסרב לצאת לטיולים וכשהוא יוצא הוא עושה צרכים ובורח הביתה.
    "אין טעם להכריח את הכלב לצאת לטיול, יש לאפשר לו יציאה קצרה בלבד. כמו כן, יש לשים לב שלא מתפתחת בעיה ארוכת טווח של חרדה מפני יציאה מהבית. במקרה שכזה יש לפנות לווטרינר או מומחה להתייעצות".
  11. מה לעשות כשיוצאים מהבית, האם להשאיר את הכלב סגור בממד?
    "יש לשקול סיכון מול תועלת. לרוב סגירה בממ"ד תגרום ללחץ מיותר לחיית המחמד ועל כן ברוב המקרים אינה מומלצת".
  12. לסיכום – מהן דרכי הטיפול בחיות מחמד הסובלות מחרדה?

    * עזרה סביבתית – הכנה מראש של המקום המוגן כמרחב ידידותי: הרגלת כניסה, חטיפים, פרומונים סינתטיים בממ"ד, משחקים אהובים, שמיכה או מיטה ושימוש ברעשים ממסכים.

    * עזרה התנהגותית – ליטוף, חיבוק, עטיפה (אך רק במקרה שאכן עוזרים ואינם מחמירים).

    * תרופות הרגעה טבעיות – רסקיו (אם ידוע שיעיל), לקטיום, קולרים וטיפות מסחריים המכילים ולריאן.

    *תרופות הרגעה לטווח קצר הדורשות מרשם – רק בייעוץ וטרינרי.