הורי העולם מתחלקים לשתי קבוצות: אלה שחושבים ש"משחקי הדיונון" היא סדרה אלימה ולילדים אסור לראות אותה, ואלה שחושבים שאם יש בזה "1,2,3 דג מלוח ובובת פליימוביל ענקית", אז מה הבעיה? בסוף, כשאתה ילד, כל הכיף זה לראות מה שאסור ובפועל - משחקי הדיונון היא ממש לא הדבר הכי אלים שילדינו רואים על המסך. את מנת האלימות, הם מקבלים גם בהפסקת פרסומות בפריים טיים. כך שהשאלה הנכונה היא באיזו עטיפה הם מקבלים אותה. אז הנה אלימות בעטיפה של ספרות, כי אם כבר מכות - אז לפחות שיוכלו לעשות על זה יומן קריאה.
-
על הסכין/ ארנולד ואן דה לאר
תרגום יוסי מילוא/ תכלת
החוק הוא כזה, אם אתה משסף אנשים להנאתך - אתה פסיכופט. אם אתה עושה את זה תמורת תשלום ויש לך אמא יהודייה גאה, אתה כנראה כירורג. תולדות הכירורגיה מודגמות כאן במגוון סיפורים מהנים ומזעזעים כמו ההוא שהוציא לעצמו אבן משלפוחית השתן, ההוא שעשה לעצמו ברית מילה, והנורא מכל – ההיא שעשתה לעצמה פוני. מומלץ לכל מי שלא התעלף ביום ההוא בתיכון כשניתחו צפרדע. -
מועדון קרב/ צ'אק פלאניוק
תרגום אריאל ניצן ואלכס גורביץ'/ כנרת זמורה ביתן
החוק הראשון של מועדון קרב הוא שלא מדברים על מועדון קרב, אבל פה אנחנו כותבים, לא מדברים, אז זה לא נקרא. החוק השני הוא שכל סרט שתשימו בו את בראד פיט ואדוארד נורטון ותתנו לדיוויד פינצ'ר לביים, יהיה הצלחה. החוק השלישי הוא שאלימות היא לא התשובה, אלימות היא השאלה, ופייט קלאב הוא התשובה. ואל תחמיצו את גרסת הילדים. -
האחים סיסטרז/ פטריק דה ויט
תרגום כפיר לוי/ כנרת זמורה ביתן
לא צריך פסיכולוג בשביל להסביר למה שני אחים בשם סיסטרז במערב הפרוע יהיו הילדים הכי אלימים בכיתה, ולא צריך יועץ קריירה שימליץ להם להיות רוצחים שכירים. מה שכן צריך זה קיבה חזקה וחוש הומור, ויש לכם מערבון פוסט מודרני מעולה על אנשים שקודם יורים ואחר כך מדברים. -
ילד 44/ טום רוב סמית
תרגום הדסה הנדלר/ כתר מודן
כשמיליוני אנשים מעריצים אדם אחד, שבמקרה נחשב לאחד מרוצחי ההמונים הגדולים בהיסטוריה, מתקבל תת ז'אנר מצליח: אלימות קומוניסטית. מהאיש שסרב לעשות חילופי שבויים עם גרמניה והשאיר את בנו למות בשבי הגרמני (כן, סטאלין, אני מדברת אליך), מהמשטר שהביא לכם עבודות כפייה וחיסולים בלי משפט, קבלו את "ילד 44": רומן פוליטי מצוין, שנפתח כשילד ניצוד (לכאורה) כדי לשמש ארוחת ערב, וממשיך ברצח הורים מול בנותיהם. ספר ראשון בטרילוגיה על סוכן של משרד ביטחון המדינה בברית המועצות של סטלין, שמחליט לעשות את הדבר הנכון למרות שמסביבו מתים כל כך הרבה אנשים שמבחינה סטטיסטית הוא סתם מבזבז את הזמן. -
לנצח את מלאך המוות/ ג'וש באזל
יעל סלע־שפירו/ מטר
אדם גוסס מגיע לבית חולים, וחושד שהרופא שלו הוא בעצם מתנקש אכזרי במיוחד של המאפיה. ערימת גופות, דיאלוגים שנונים וביקורת סמויה על מערכת הבריאות בספר (פרס ניחומים למי שניחש זה הולך לכאוב/ אדם קיי) שממשיך את המסורת של הסופראנוז וגורם לנו להיות דווקא בצד של ההוא מהמאפיה. -
חיים קטנים/ האניה ינגיהארה
תרגום אמיר צוקרמן/ כנרת זמורה דביר
זה ספר על חברות, זה ספר על מערכות יחסים, זה ספר שאי אפשר לקרוא, זה ספר חובה – הרבה דברים נאמרו על הספר הזה, אבל בסופו של דבר זה ספר על התעללות ועל פוסט טראומה וצריך לשים בהתחלה אזהרה שהוא אינו מיועד לנשים בהריון ולאנשים שבכו בבמבי, כי כאן אמא של במבי מתעללת בו. -
כל כתבי סטיבן קינג
אז מה יותר אלים: ליצן רוצח סדרתי, ילד שחוזר מהמתים והורג את משפחתו, מעריצה שכורתת את כפות רגליו של הסופר האהוב עליה, ילד שרואה איך חברו נדרס ע"י רכבת, או אדם שקונה את המכונית שדרסה אותו ומכה אותה במחבט בייסבול? שלוש הדוגמאות הראשונות לקוחות מספריו של סטיבן קינג, השתיים האחרונות לקוחות מחייו ובהחלט מסבירות לא מעט. קינג כתב מעל 60 ספרים ומכר יותר מ 350 מיליון עותקים, כך שאם עוד לא הפנמתם: אלימות מוכרת. -
מקס ומוריץ/ וילהלם בוש
יהושע הפרוע/ היינריך הופמן
איזה מצחיקולים מקס ומוריץ, הם מלאים תעלולים כרימון! נכון, חלק מהתעלולים המשעשעים שלהם כוללים חנק תרנגולות וחלק גורמים לכוויות קשות או לטביעה, ובסופו של דבר שני השובבים נטחנים לחתיכות קטנות ומשמשים מזון לאווזים, אבל העטיפה צבעונית והכול ברוח טובה. גם ביהושע הפרוע הכול ברוח טובה, כולל גזיזת אצבע במספריים, ילדה שעולה באש וילד שגווע ברעב. חסרה רק בובת פליימוביל ענקית ועיבוד לנטפליקס, ויש לילדים שלכם בינג'. -
חינוך סיבירי/ ניקולאי לילין
כנרת זמורה ביתן
במחוז נידח של ברית המועצות לשעבר, כולם פושעים, אבל כאלה עם תרבות אירגונית – החינוך הסיבירי קובע כללים ברורים להתנהגות, וכל פעולה אלימה נעשית רק לפי הכללים. זה לא עושה את זה אלים פחות אלא להפך, וזה מתחיל עוד לפני שגיבור הספר מקבל את הרומח הראשון שלו בגיל שש. ולחשוב שאצלנו מקבלים ילקוט.
**ותודה לקבוצת הווטסאפ המלצות אמיתיות על ספרים