גילוי האנטיביוטיקה נחשב לאחד ההישגים אשר הפחית באופן ניכר את התחלואה והתמותה הקשורה לזיהומים חיידקיים. בעקבות זאת עלתה תוחלת החיים הממוצעת כמעט ב-20 שנה. יחד עם זאת, שימוש לא נכון באנטיביוטיקה הוביל להופעה והתפשטות של זני חיידקים רב-עמידים.

קשה לדמיין את החיים שלנו ללא האנטיביוטיקה, אולם סכנה זו קיימת. "את התפתחות הזנים העמידים לאנטיביוטיקה הגדיר ארגון הבריאות העולמי כאחת הסכנות הגדולות ביותר לאנושות. מדינות רבות, ובהן ישראל, מקדמות תוכניות להדרכה וניטור בנוגע לשימוש מושכל באנטיביוטיקה, כדי להפחית את תופעת ההתפשטות של זני חיידקים רב-עמידים", אומרת ד"ר חן זיידנברג, רוקחת קלינית בהרצליה מדיקל סנטר. 

בכל שנה מדווח בעולם על מאות אלפי פטירות המיוחסות לחיידקים רב-עמידים. מנגד קצב פיתוח סוגי אנטיביוטיקה חדשות לחיידקים רב-עמידים ירד באופן ניכר. אם לא ניתן יהיה למצוא תרופות אנטיביוטיות יעילות ולייצרן בכמויות מספקות, הרי שמספר המתים יזנק למיליונים בשנה, מזהיר ארגון הבריאות העולמי.

מהי עמידות לאנטיביוטיקה? 

עמידות לאנטיביוטיקה מתרחשת כאשר חיידקים מפתחים מנגנוני הישרדות המנטרלים חלק מיעילות התרופות האנטיביוטיות. כתוצאה מכך בעת הדבקה ע"י חיידק רב-עמיד, התרופות אינן יעילות ונגרמת תחלואה גבוהה. התופעה נפוצה בעיקר בקרב חולים השוהים בבתי חולים, בשל זיהום בחיידק עמיד, שם האפשרויות לטיפול מצומצמות, משך האשפוז מתארך ויש עלייה במקרי התמותה.

כיצד מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה?

אחת הסיבות הנפוצות להיווצרות עמידות אנטי־מיקרוביאלית היא שימוש לא מושכל בתרופות אנטיביוטיות. למשל:
1. נטילת טיפול בתת-מינון;
2. הפסקת האנטיביוטיקה באמצע הטיפול;
3. שימוש בטיפול אנטיביוטי לטיפול במחלה ויראלית (כגון שפעת) ועוד.
4. היותו של העולם כפר גלובלי נגיש המייצר תנאים טובים למעבר של חיידקים עמידים מיבשת ליבשת. כך החיידקים העמידים מתפשטים במהירות בכל העולם.

ניתן להאט את התפשטות הזנים העמידים באמצעות התערבויות פשוטות, כגון שמירה על היגיינה טובה, חיסונים שגרתי, מין בטוח והכנת מזון תוך שמירה קפדנית על כללי סניטציה. מה חשוב לדעת על נטילת אנטיביוטיקה ומה לא לבקש מהרופא? ד"ר הילה וידל, מנהלת איכות ומניעת זיהומים, הרצליה מדיקל סנטר, עם התשובות למדריך המזורז. 

מתי לוקחים אנטיביוטיקה?

אנטיביוטיקה יעילה לטיפול בזיהומים חיידקיים בלבד, נטילת אנטיביוטיקה רק לפי המינון ופרק הזמן שרשם הרופא. 

מה הפרוצדורה בקבלת אנטיביוטיקה?

לעולם אין "לדרוש" אנטיביוטיקה אם הרופא אומר שאין צורך בה. לאחר שהרופא מצא שהזיהום חיידקי ונדרשת אנטיביוטיקה, מומלץ ליטול את האנטיביוטיקה לפי הנחיות הרופא או הרוקח. יש לדווח לרופא המטפל על כל בעיה רפואית, אלרגיות ותופעות לוואי בעבר לתרופות אחרות, כדי לקבל את האנטיביוטיקה המתאימה ביותר.

בתוך כמה זמן היא אמורה להועיל?

לרוב מומלץ וניתן להעריך תגובתיות לטיפול אנטיביוטי בזיהום באמצעות שיפור כללי בתסמינים וסימנים שונים כמו ירידה בחום, ערכי מעבדה שונים ועוד. שיפור קליני לרוב יהיה בתוך מספר ימים, בהתאם לסוג הזיהום ופעילות הפרמקולוגית של האנטיביוטיקה.

מתי אסור לקחת אנטיביוטיקה?

אין לקחת בשום פנים ואופן אנטיביוטיקה שנרשמה למטופל אחר או להשתמש בשאריות, אנטיביוטיקה ממחלה קודמת. יש לזכור כי חלק מהאנטיביוטיות לא מתאימות לאנשים עם בעיות רפואיות מסוימות, או לנשים בהיריון או בתקופת ההנקה. בנוסף, זיהומים ויראליים אחדים אינם מטופלים בתרופות אנטיביוטיות ולכן לא יהיה נחוץ ליטול אותן.

למי אסור לקחת אנטיביוטיקה?

יש הרבה מאוד סוגי אנטיביוטיקות ולכן יש צורך בהתאמה אישית למטופל, בהתאם למחלות רקע, רגישויות, יש להיזהר או אף להימנע משילוב אנטיביוטיקות עם תרופות אחרות מסוימות שנוטלים, ולכן חובה לדווח לרופא המטפל והרוקח לפני נטילה יחדיו של תרופות נוספות. 

 

מתי צריכה להידלק נורה אדומה?

תופעות לוואי שונות אשר מופיעות בעלון המידע, עלולות להופיע בעת נטילת אנטיביוטיקות, ומרביתן לרוב קלות וחולפות לאחר סיום מהלך הטיפול. תגובות אלרגיה לאנטיביוטיקות עלולות להופיע בחלק מהמטופלים וחלקן נחשבות תגובות קלות עד בינוניות, אך במקרים נדירים עלולה להופיע תגובה אלרגית חמורה היכולה לסכן חיים. יש להפסיק טיפול במצבים מסוימים כמו נפיחות של הפנים או הגרון, השפתיים או הלשון, קושי נשימה או בדיבור, פריחה מפושטת או כתמים אדומים על העור ולפנות באופן מידי לטיפול רפואי לטיפול

נראה כי המודעות והמאמצים הכבירים בארץ ובעולם אכן תורמים לשימוש מושכל יותר בתרופות הקיימות, עם זאת, זכרו שאנטיביוטיקה היא לא "תרופת פלא", היא עוזרת רק במחלה זיהומית חיידקית חריפה. שימוש לא נכון באנטיביוטיקה עלול להפוך ל"חרב פיפיות" ולמעשה להגביר עוד יותר את בעיית העמידות.