חזרה לשגרה רגועה ושלווה לכולנו. עם זאת, אם חייתם כאן בעשרים שנה האחרונות (וכמובן יותר מזה), אנחנו הלוא יודעים שמצבים בטחוניים מסוג "עלות השחר" לא נעלמים ומושמדים ביום אחד ולצערנו, סיכוי סביר שעוד נשמע מהם מתישהו בעתיד (נקווה שברחוק מאוד, אם בכלל). שוב יהיה כנראה סבב צבאי/בטחוני בישראל, שוב הגבלות והתראות ודומה שבכל פעם מחדש, עולה השאלה מה הן הזכויות שלנו במצבים כאלו? מה קורה כשהמציאות משפיעה על העבודה שלנו, על התפקוד שלנו? פינו לעו"ד דפנה שמולאביץ, מומחית לדיני עבודה, שותפה מייסדת במשרד רובין – שמואלביץ כדי להבין למה אנחנו זכאים בתקופות המיוחדות הללו. וכמובן, שלא נדע ושלא נזדקק. אבל ידע זה כוח, תמיד.  

  1. מה קורה אם לא ניתן לבצע עבודה בגלל מלחמה/ מצב בטחוני שהוכרז?

    מלחמה נחשבת "כח עליון" שאינו בשליטת הצדדים ליחסי העבודה. לפי חוק ההתגוננות האזרחית כאשר מוכרז מצב מיוחד בעורף, הגורמים הביטחוניים רשאים לתת הוראות בנוגע לסדרי העבודה. ההוראות יכולות להיות סגירה מוחלטת של מקום העבודה, או צמצום המשמרות.במצב כזה – חוזה העבודה נחשב "מסוכל" – בלתי ניתן לביצוע - והמעסיק פטור מלשלם לעובד שכר.

  2. האם מותר להכריח אותי לצאת לחופשה כפויה עקב המצב הבטחוני?

    מעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה מהיום למחר בתנאי שאורך החופשה הינו פחות משבוע. חופשה ארוכה יותר טעונה הודעה מראש של שבועיים. בכל מקרה, נראה כי נושא החופשה ייבחן על פי הנסיבות: ישנם עובדים רבים שממילא תכננו לצאת לחופשה במחצית השניה של אוגוסט (תקופה בה מסתיימות הקייטנות; מקומות עבודה רבים נמצאים בהדממה; לעתים גם תוכננו מלכתחילה חופשות מרוכזות במקום העבודה) ולכן לא יושפעו מהמצב הבטחוני. ישנם כאלו שהתכוונו לעבוד – ולגביהם תהיה הסדרה מאוחרת בחוק או בהסכם. 
  3. מי ישלם לי עבור ימי ההיעדרות עקב המצב הבטחוני?

    שאלת התשלומים למעסיק ולעובדיו עקב פגיעה בעבודה על רקע מצב בטחוני מוסדרת לרוב בסיום תקופת החירום, בתקנות מיוחדות, בהסכם כללי או בצו הרחבה. בעבר (מלחמת לבנון השניה; מבצע עופרת יצוקה) - נקבעה בחוק נוסחת פיצוי בגין ההיעדרות ו/או סגירת העסק, כאשר המדינה השתתפה במימון חלק משכרו של העובד על אף העדרותו, כמו גם במימון הפסד ההכנסות של בעל העסק. במבצע "שומר חומות" הוסדר התשלום לעובדים שנעדרו מהעבודה למשך 11 יום בשל הוראת פיקוד העורף, בהסכם קיבוצי כללי בין המדינה להסתדרות. הוראות ההסכם הורחבו על כלל העובדים במשק בצו שניתן ממש לאחרונה, ביום 26.7.22. נקבע כי המעסיק מחויב לשלם לעובד שכר בגין העדרות עקב המצב המיוחד, לרבות עבור קיצור משמרות, אם נעדר בשל העסקה בטווח האזור המיוחד; סגירת מוסד חינוך בו הועסק; השגחה על ילדו וכו'.

  4.  האם אקבל את מלוא השכר שהפסדתי בגלל היעדרות עקב מצב בטחוני?

    הגדרת השכר לתשלום עקב היעדרות מצויה בתקנות המיוחדות שקובעות את הפיצוי, או בהסכם קיבוצי/ צו הרחבה. בצו האחרון (מבצע שומר חומות) נקבע כי העובד זכאי לשכר יומי ברוטו, כולל הפרשות סוציאליות, אך ללא תשלומים מותנים כגון החזרי הוצאות; שעות נוספות, פרמיות תפוקה וכו'. 
  5. לא הגעתי לעבודה בשל ההפגזות בדרום, האם מותר לפטר אותי?

    על פי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה בשל הוראות הגורמים הביטחוניים. נטל ההוכחה שהפיטורים נעשו שלא עקב המצב הביטחוני מוטל על המעסיק, כל עוד הפיטורים נעשו בתקופה של עד חודשיים מתום המצב הביטחוני.

  6. גוייסתי למילואים עקב המצב/נאלצתי להפסיד מבחני מיון כמועמד לעבודה - האם ניתן לפטר אותי? 

    חוק חיילים משוחררים קובע איסור על פיטורי עובד בשל שירות מילואים, זימונו לשירות מילואים או שירות מילואים. פיטורים כאלו הם בטלים, ובכל מקרה עצם הכוונה לפטר עובד במילואים, גם מסיבות אחרות – טעונה אישור מיוחד של ועדת תעסוקה מטעם משרד הבטחון. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על הפלייתם של מועמדים לעבודה מחמת שירותם במילואים או קריאתם לשירות במילואים. בנסיבות בהן המועמד אינו יכול להתייצב למבחני המיון בשל שירות במילואים, על המעסיק לקיים לו את המבחנים לאחר תום שירות המילואים. 

  7. האם ימי המילואים באים על חשבון החופשה?

    סעיף 5 לחוק חופשה שנתית קובע שימי המילואים לא ייחשבו כימי חופשה. לעניין זה לא חשוב אם העובד נקרא למילואים טרם יצא לחופשתו או נקרא למילואים במהלך החופשה: אסור למעסיק לנכות ימי חופשה מעובד הנמצא בשירות מילואים פעיל. האיסור נובע מכך שמטרת חוק חופשה שנתית היא לאפשר לעובד לנוח ומטרה זו אינה יכולה להיות מוגשמת כאשר אדם נקרא למילואים כדי לסייע בהגנה על המדינה ותושביה.