1. למה כפות הידיים שלנו מתקמטות אחרי שהייה ארוכה במים?

    אחרי שחייה בבריכה או בים, שהייה ארוכה באמבטיה או שטיפת ערמה של כלים, כפות הידיים וגם הרגליים שלנו מתקמטות ומצטמקות, אולם מסתבר שזה לא קורה אצל כל בני האדם. בשנות ה-30 של המאה שעברה הבחינו חוקרים שהתהליך הזה אינו מתרחש אצל אנשים שיש להם פגיעה עצבית, וכי ידיהם נשארות חלקות גם בסביבה רטובה. אז מה הסיבה שזה קורה? מדובר בהתכווצות של כלי דם מתחת לעור, ויש לכך אפילו יתרון אבולוציוני – העור המקומט מקל עלינו לאסוף חפצים בסביבה רטובה. במחקר שנערך בשנת 2013 גילו מדענים שנבדקים עם אצבעות מקומטות הצליחו להרים במהירות גבוהה יותר חפצים רטובים (אך לא הצליחו להרים חפצים יבשים) לעומת נבדקים אחרים עם אצבעות לא מקומטות. אז אם כבר התקמטתם, מנפו את הרגע ותתחילו לסדר קצת את הבית. 

  2. למה אנחנו משהקים?

    בזמן שיהוק, שריר הסרעפת והשרירים הבין-צלעיים מתכווצים באופן פתאומי ולא רצוני. הסגירה המהירה של בית הבליעה והאוויר שנע במהירות דרך מיתרי הקול, יוצרים את הרעש הצפצפני של השיהוק. חוקרים שמו לב ששיהוקים מתרחשים בזמן בליעת אוויר, אכילה או שתייה מהירות מדי, ואילו חוקרים אחרים קושרים את השיהוקים להתרגשות, בכי או צחוק אינטנסיבי, בזמן חרדה או בשל לחץ נפשי.  
    עד היום לא גילו אם קיימת מטרה ברורה לשיהוקים בבני אדם. יש חוקרים שטוענים שמדובר בשריד אבולוציוני. הטענה הזו מתבססת בעיקר על העובדה שגם בעלי חיים אחרים משהקים וכן עוברים ברחם טרם הבשלת הריאות שלהם.
  3. למה שומעים את האוקיינוס כשמצמידים את הקונכייה לאוזן?

    "אבא חזר מאילת, והביא לי צדף אחד, אם שמים אותו ליד האוזן השנייה, שומעים גלים ולפעמים גם אונייה..." מכירים את השיר המקסים הזה של יהונתן גפן מ"הכבש השישה עשר"? ילדים קטנים (ובינינו, גם ילדים גדולים) אוהבים להצמיד את הקונכיות לאוזן ולהאמין שאנו שומעים את הים. אך בקונכיות אין ספוטיפיי, וכמובן לא את הים אנו שומעים. מתברר שצורת הקונכיות מאפשרת ללכוד את רעשי הסביבה ולהגביר תדרים מסוימים, כך שכשאתם מצמידים אותן לאוזן אתם שומעים הדים של תדרים נמוכים שמקיפים אתכם. זו גם הסיבה שלא רק קונכיות משמיעות רחשים אלו, וגם קערות ובקבוקים ריקים יכולים ליצור אפקט דומה.

  4. למה יש אנשים שמאליים?

    כ-90% מבני האדם הם ימניים, והשאר הם שמאליים או שידם השמאלית מיומנת יותר בביצוע פעולות רבות. ממצאים ארכאולגיים הוכיחו שהתופעה הזו קיימת למעלה מ-500 אלף שנה. כמו הרבה תופעות נדירות, גם השמאליות גרמה לרתיעה בקרב רבים, וכך צמחו ביטויים שליליים כמו "שתי ידיים שמאליות". בעבר ילדים שמאליים אף נאלצו לעבור "חינוך מחדש": כפו עליהם לכתוב או להשתמש ביד ימין ולא ביד שמאל הטבעית להם.

  5. למה יש כל כך הרבה צורות פסטה?

    בספר "הגאומטריה של הפסטה" משנת 2010, נאספו יותר מ-1,200 שמות של צורות פסטה. אומנם אנחנו מכירים חלק ממש קטן מהצורות שזוהו, אבל למה דווקא פסטה באה בכל כך הרבה צורות? הסיבה העיקרית קשורה לאופן שבו הרוטב משתלב עם האטריות או בתוכן. פסטות צינוריות משתלבות טוב עם חתיכות של עגבניות או בשר; אטריות ארוכות דמויות ספגטי משתלבות בצורה הטובה ביותר עם רטבים בעלי מרקם שווה על בסיס שמנת או שמן.

  6. מדוע אנחנו עונדים טבעות נישואין על הקמיצה?

    מקור המסורת של ענידת טבעת נישואין על הקמיצה הוא מצרים העתיקה. המצרים ראו בכך סמל לנצחיות והאמינו שיש וריד המחבר מהקמיצה עד ללב, שנחשב מאז ומתמיד למרכז הרגשות שלנו. היוונים והרומאים הקדמונים אימצו גם הם את המסורת הזו, והיא נשמרה עד היום.

  7. למה אנחנו אוכלים עוגה בימי הולדת?

    גם כאן, הקרדיט ניתן למצרים הקדמונים. אלו האמינו שכאשר פרעונים בשר ודם הוכתרו לאלים, הדבר מייצג את "לידתם" כאל ויש לחגוג את היום. היוונים הקדמונים שאלו את המסורת והחליטו שיהיה אפילו טוב יותר עם תוספת של פינוק מתוק. הם הכינו פשטידות בצורת ירח לכבוד ארטמיס, אלת הירח, והוסיפו נרות דולקים כדי לגרום לעוגות לזרוח כמו הירח. משם אנחנו מקבלים נרות יום הולדת.
    מכיוון שהמרכיבים להכנת עוגה היו די יקרים, המסורת לא הפכה פופולרית עד סביב המהפכה התעשייתית, שבעקבותיה המרכיבים החלו להיות זמינים בשפע. עוגת יום ההולדת עם הנרות הפכה למנהג בימי הביניים בגרמניה.

  8. למה אנחנו אומרים "הלו" כשאנחנו עונים לטלפון?

    ב-1827 המילה hello הייתה מקובלת בהקשר שונה לחלוטין – היא נאמרה כדי להביע הפתעה או למשוך תשומת לב. השימוש במילה "הלו" כשאנו עונים לטלפון מיוחס לתומס אדיסון, שהיה מי שהציע למתקשרים לומר "הלו" כשהם רוצים להודיע לאדם האחר על הקו שהם מוכנים להתחיל לדבר איתו (אל תתבלבלו, תומס אדיסון לא המציא את הטלפון, אלא גרהאם בל, שלא כל כך אהב את ההצעה של אדיסון, והציע במקום זאת להשתמש במילה "אהוי", שכאמור לא ממש תפסה).

  9. מדוע עיתונים ישנים מצהיבים?

    אם יש בכם מעט אגרנות וקמצוץ נוסטלגיה ויצא לכם לשמור עיתונים במשך זמן רב, כנראה הבחנתם שהם בסופו של דבר מצהיבים. הנייר משנה את צבעו בשל תהליך החמצון, אשר מתרחש כאשר עיתונים נחשפים לאוויר ולאור השמש.

  10. למה רמזורים מאירים בצבעים אדום, צהוב וירוק?

    צבע אדום תמיד היה מקושר עם סכנה, מלחמה ומוות, משום שזה צבע הדם. לכן, רק טבעי שצבע אדום נבחר כדי לסמן לנו לעצור, אחרת נהיה בסכנה. בצבע הירוק נעשה שימוש בתעבורה ימית, והאמת היא שגם באדום. למעשה, אמצעי התחבורה הראשון אשר השתמש בצבעים כדי לקבוע סדר עדיפות לתנועה הוא הספינה. על דופן צד ימין של כל ספינה יש אור ירוק, ועל דופן צד שמאל – אור אדום, כך שכאשר שתי אוניות מתקרבות זו לזו, כל אחת תראה צד אחר של שכנתה ועל פי צבע האור היא תאט או תעצור (אדום) או תמשיך בתנועה (ירוק). בהמשך אומצו צבעים אלו גם בכלי התחבורה היבשתיים.

    בתחילה, במהלך המאה ה-19, סימני הרכבת היו שלושה: אדום = עצור; ירוק = זהירות (בדומה לאור הצהוב בימינו); ואור לבן (של עששית) = סע. אך הסימנים הללו יצרו בעיות ואף גרמו לתאונות קשות. נהגי קטר לעיתים פירשו אור של עששית שבא ממקור אחר כסימן לנסוע, ובפעמים אחרות, אם מסנן הצבע של סימן ה"עצור", לדוגמה, היה נופל, האור הלא מסונן, הלבן, היה מתפרש כסימן "סע". זו הסיבה שהחליטו לבסוף לשנות את הסימנים המוסכמים הללו, להחליף את האור הלבן באור ירוק ולהוסיף אור צהוב מהבהב כסמן זהירות. הרעיון מאחורי בחירת הצבע הצהוב הוא שצבע זה בולט מאוד ויחסית ניגודי לצבעים אדום וירוק.

  11. למה אנחנו ישנים?

    אנחנו מבלים כשליש מחיינו בשינה, ואיננו יכולים לתפקד ולחיות ללא שינה. במחקר שנערך ברוסיה בשנות ה-80 על גורי כלבים, גילו כי היעדר שינה הרבה יותר קטלני לבעלי חיים מאשר היעדר מזון. המוח שלנו זקוק לשינה כדי לחזק קשרים עצביים חדשים, המאפשרים לנו לזכור את מה שלמדנו, ולהעלות את ספירת תאי הדם הלבנים, המסייעים למערכת החיסון להילחם בזיהומים ומחוללי מחלות. חוסר שינה לטווח ארוך עלול לגרום להזיות, פסיכוזה, מחלות לב וחוסר תפקוד של המערכת החיסונית, והוא גם מקדם מחלות כמו אלצהיימר.