אף אחד מאתנו לא צפה את המצב אליו נקלענו. כולנו הופתענו וישנו קושי אמיתי להתמודדות בבתים רבים. על אחת כמה וכמה, בבתים בהם יש ילדים ונערים עם צרכים מיוחדים. "רמת התפקוד של ילדים עם אוטיזם וילדים בחינוך מיוחד כולל את תחומי הקוגניציה: שפה ותקשורת והרגישות: חושים, והתפקוד הפיזי. מדובר למעשה בהפרעה אחת הנמצאת על פני רצף תפקודי, הנע בין ילדים הנזקקים לסיוע נרחב בשל הפרעה חמורה לבין ילדים היכולים להשתלב במסגרות הרגילות עם סיוע", אומרת ד"ר אירית בנין, מרצה ומדריכה פדגוגית בחוג לחינוך מיוחד ב"האקדמית גורדון" ומובילת ניסוי בבית ספר לחינוך מיוחד "גניגר" בחיפה.
"מדובר באוכלוסייה רגישה במיוחד, אשר מתחלקת לקטגוריות רבות ובתוכה ילדים ובני נוער בתפקוד גבוה המסוגלים להבין את המצב והסיטואציות בקלות יחסית, יחד עם כאלו בתפקוד נמוך, אשר עבורם נדרשת תשומת לב מיוחדת על מנת לתווך את המצב ולייצר תשתית תומכת ובטוחה, שתשמור על שגרה מצד אחד ועל ביטחונם האישי של הילדים מן הצד השני".
במצב המורכב בו אנו נמצאים השגרה אליה היו רגילים הופסקה בין רגע, ללא הכנה מוקדמת. מסגרות החינוך של החינוך המיוחד הופסקו והילדים והנערים נאלצים להישאר בבית. חשוב לציין, שישנם ילדים ונערים רבים שלא מתגוררים בסביבה משפחתית, אלא במעונות, פנימיות ומסגרות מגוונות. לגברי בנין, הבנת האופן שבו ילדים עם צרכים מיוחדים מתרגשים ומגיבים למצבים מתסכלים היא חיונית כדי לספק להם את הכלים והתמיכה שנדרש להצלחה, על ידי היכרות עם האתגרים הייחודיים שלהם והיכולת ליישם אסטרטגיות מותאמות, ניתן ליצור סביבת תומכת ומכילה.
ד"ר בנין עם מספר טיפים שעשויים לסייע להורים, נשות ואנשי חינוך בתקופה זו
- צרו ודאות וביטחון אודות המצב, עד כמה שניתן
"לילדים רבים על הרצף האוטיסטי קיים קושי בתקשורת מילולית ובלתי מילולית, במיוחד במצבים מתסכלים, יחד עם קושי בהבנת סיטואציות. שינויים פתאומיים או הפרעות במהלך היומיום יכולים להוות מקור ללחץ. שיחה נעימה עם משפטים ברורים וקצרים שיתנו לילדים תחושת ביטחון. "יש מסביבנו מדינות שנמצאות אתנו במלחמה, אבל יש לנו צבא חזק ששומר ומגן עלינו".
אמרו משפטים שיעבירו את המסר כמו "אני כאן איתך ואני לא הולך לשום מקום".
עם ילדים שלא מדברים אפשר להשתמש בלוח תת"ח (תקשורת תומכת חלופית) המאפשר יצירה של הסברים בסמלילים/איורים/תמונות. - דאגו שהמקלט בו שוהים הילדים יהיה בעל סביבה נעימה
"ילדים בחינוך המיוחד מתמודדים עם רגישויות חושיות גבוהות, רעשים חזקים, מקומות סגורים כמו ממדים ומקלטים יכולים לגרום להם להרגיש רמות לחץ גבוהות. מסיבה זו כדאי ונכון להפוך את המקלט לנוח ונעים עבור הילד, ולשמור עליו מרווח ככל האפשר וללא גירויים מיותרים כגון חפצים, רעשים חזקים, אור חזק, שמחזקים את תחושת חוסר השליטה". - הקפידו על משחקים המסייעים לויסות חושי
"ילדים רבים בעלי צרכים מיוחדים נמצאים פעמים רבות במצבים של קושי בהבעה עצמית, אשר יוצר תסכול ותגובה שנראית לא פרופורציונאלית לסיטואציה. חשוב לזכור שעקב השוני בין התגובות השונות של הילדים למצבי הלחץ, יש להתייחס לתגובותיהם והתנהגותם כתקשורת ייחודית למצב בו הם נתונים. פעמים רבות מה שיראה לנו כתגובה לא מותאמת, משדר את הקושי אותו חווה הילד. על מנת לאפשר לילדים לווסת את רגשותיהם ניתן להכניס לממ״ד פעילויות כגון פעילויות לוויסות חושי, כגון בצק ללישה או כדור לעיסוי, על מנת לייצר עבור הילדים תחושת רוגע ופורקן". - צמצמו את אמצעי התקשורת ברקע
צמצמו ככל הניתן את החשיפה של הילדים לאמצעי התקשורת ונסו לבצע הפוגות של מדיטציה, פעילות ספורטיבית, דמיון מודרך ועוד. גם אם אתם חושבים שילדים עם צרכים מיוחדים לא מבינים את המצב, הדיווחים הבלתי פוסקים בתקשורת והמראות הקשים משפיעים גם עליהם. - קחו יוזמה
כולנו רוצים להרגיש שאנחנו תורמים למצב, וכך מצטמצמת תחושת חוסר האונים. גם בקרב הילדים והנערים בחינוך המיוחד חשוב לעודד אותם לבצע פעילויות מועילות כמו ביצוע שיחות טלפון לקרובים כדי להתעניין בשלומם, הכנת עוגיות וחלוקה לשכנים בבניין, סידור המקלט/ממ"ד וכו'. עם ילדים בתפקוד נמוך יותר ניתן לבצע פעילויות מצומצמות ופשוטות שיסייעו גם להם לצמצום תחושת חוסר האונים.
בעת מצבי חירום עשויים להתבטא ביתר שאת קשיים קוגניטיביים, שפתיים-תקשורתיים, רגשיים והתנהגותיים. בשל מורכבות הנושא נדרשת התייחסות מותאמת למגוון האתגרים העולים ממנו, תוך חשיפה מבוקרת של התכנים ומתן כלים להתמודדות מיטבית ומעצימה עמו. ד"ר בנין עם כמה דגשים לדוגמה:
- שמירה על הרצף החינוכי והטיפולי במרחב הווירטואלי באופן מובנה וסדור.
- התייחסות מכבדת לגילו הכרונולוגי של התלמיד, תוך שימוש במונחים, תכנים ואמצעים חזותיים המותאמים לגילו ולרמת תפקודו.
- התאמה של מידת החשיפה של הנושא לתלמיד בהתאם להיכרות של הצוות עמו, ותוך רגישות ותשומת לב לתלמידים שיש להם קשיים רגשיים.
- חיבור לעולמו האישי של התלמיד – למשפחתו, לסביבתו, לחוויות שחווה וכיוב'.
- שימת דגש על ערכים חיוביים שעלו באירועים השונים, כגון עזרה הדדית, תקווה ואופטימיות, וכן על עוגנים רגשיים שיקלו על ההתמודדות .
- זימון אפשרויות להבעת רגשות ומחשבות במגוון ערוצים: בע"פ , בכתב, בכלים אמנותיים וכיוב' , תוך שמירה על אמצעים המותאמים לקהל היעד.
- היוועצות בבעלי תפקידים רלוונטיים כגון יועצת , פסיכולוגית ועובדי הוראה ממקצועות הבריאות והטיפול באמצעות אומנויות.