כשאמא פשוט יודעת שמשהו לא בסדר עם הילד שלה; כשאנחנו פוגשים מישהו ויכולים להגיד שהוא יהיה החבר הכי טוב או הסיוט הכי גרוע שלנו והיום הזה שמהרגע שפתחנו את העיניים אנחנו יודעים שהוא יהיה מיוחד. אינטואיציה יכולה להיראות קצת כמו קסם - הידע הבלתי מוסבר הזה שצץ לנו בראש, רק על בסיס תחושה. אבל אם אנחנו לא יודעים בדיוק איך אינטואיציה עובדת, איך אנחנו יכולים לסמוך עליה?
כשנשאל על מקור הגאונות שלו, לאלברט איינשטיין לא היו ספקות: "אני מאמין באינטואיציות ובהשראות. לפעמים אני מרגיש שאני צודק אבל אני לא 'יודע' את זה". זה יכול להיות מפתה לראות את האינסטינקטים שלנו כסוג של 'חוש שישי' מסתורי, אבל אין צורך לפנות אל מעבר לגבולות ההיגיון כדי להבין את היכולת האינטואיטיבית שלנו. בעשורים האחרונים, פסיכולוגים ומדעני מוח עשו צעדים משמעותיים בזיהוי מקורות האינסטינקטים שלנו ותפקידם בחיינו. אחד הדברים המאתגרים ביותר הוא להפריד בין אינטואיציה אמיתית לבין משאלת לב - המחקרים הבאים מספקים לנו מספר תשובות חלקיות אך מבוססות:
כשאנחנו לא יודעים מספיק על הנושא
לשאלה עד כמה ללכת רחוק עם האינטואיציות שלנו יש קשר להיקף הידע המוקדם שיש לנו באותו תחום. כך אינטואיטיבית אולי מרגיש לנו שהעולם שטוח אבל כל עוד הידע שלנו בנושא מוגבל, זו תהיה מסקנה מגוחכת.
צוות מחקר ביקש מסטודנטים לצפות בסדרה של תיקי מעצבים - חלקם מוצרים אותנטיים וחלקם זיופים. מחצית מהמשתתפים התבקשו להתעלם מהאינסטינקטים שלהם ולפרט את כל התכונות הרלוונטיות כדי לקבוע אם התיק אמיתי או מזויף. לשאר נאמר ללכת עם האינטואיציות שלהם - לאפשר לרגשות שלהם להנחות את השיפוט שלהם. החוקרים גם חקרו את המשתתפים לגבי הרגלי הקנייה שלהם והאם יש להם פריטי מעצבים רבים.
עבור המשתתפים שהשתמשו בגישה האנליטית, הניסיון הקודם שלהם לא שינה וכולם הגיעו בערך לאותן המסקנות. עם זאת, עבור המשתתפים שהתבקשו להשתמש באינטואיציה שלהם, המומחיות עשתה הבדל עצום והגדילה מאוד את הדיוק של תחושות הבטן שלהם. המומחים שהשתמשו באינטואיציות שלהם היו מדויקים יותר בכ-20% מאלה שהשתמשו בניתוח בלבד.
לקחת פסק זמן ולא לחשוב
קבלת החלטות אינטואיטיבית חיונית כאשר אנחנו מעבדים נפח גבוה של מידע מורכב שקשה לזכור אותו במדויק. במקרים כאלה, אנחנו יכולים להפיק תועלת מלתת למחשבות שלנו לנדוד לפעילות אחרת - לא קשורה - כאשר המוח הלא מודע מעבד בינתיים את הנתונים ומקבל את ההחלטה עבורנו.
בסדרת ניסויים הציגו החוקרים למשתתפים פרטים ארוכים על סדרת דירות. לאחר גיבוש הרושם הראשוני, עודדו חלק מהמשתתפים לשקול במודע את האפשרויות השונות לפני שהם בוחרים דירה ספציפית. השאר התבקשו לנסות סדרה של הסחות דעת שנועדה למנוע מהם להשתמש בעיבוד האנליטי שלהם כדי להגיע להחלטה.
החוקרים גילו שלמשתתפים שחשבו היטב על בחירתם, היה סיכוי נמוך יותר לבחור את הדירה שיש לה - באופן אובייקטיבי - את המספר הגדול ביותר של תכונות אטרקטיביות. ניסיונותיהם לנתח את האפשרויות השונות ערפלו את שיקול דעתם, והובילו אותם לבחור באחת מהאפשרויות הפחות רצויות. לעומת זאת, האנשים שדעתם הוסחה, נאלצו להסתמך על ההתרשמות האינטואיטיבית שלהם - שהתבררה כמדויקת יותר.
נראה שיש יתרון בדחיית ההחלטה כאשר במקביל אנחנו מתמקדים בפעילות אחרת. ההפסקה מאפשרת למוח הלא מודע ליצור תמצית מדויקת מהמידע המורכב שהוצג, מה שיגביר את הדיוק של השיפוט האינטואיטיבי שלנו לאחר מכן.
אינטואיציה מגדרית
האם יש אנשים או ליתר דיוק נשים שיודעות יותר מאחרים? המושג 'אינטואיציה נשית' רווח לא מעט שנים אך בהתחשב בעובדה שהמחקר הזה לא הצליח למצוא שום הוכחה לכך, כנראה שיש לפערים האלו סיבות אחרות, לא בהכרח כאלו שיכולים להצביע על הבדל אמיתי בין המינים.
אחת התיאוריות המוכרות טוענת כי ההבדלים בין המינים הופיעו במהלך האבולוציה האנושית: נשים, שהופקדו באופן מסורתי על טיפול בילדים, התפתחו להיות בעלות אינסטינקטים חזקים ומדויקים יותר כדי להגן טוב יותר על צאצאיהן מכל איומים פוטנציאליים.
באופן מעשי יותר זה לוקח אותנו לסטיגמה שמציגה נשים כרגשיות וגברים כרציונליים והיא זאת שמייצרת את הציפייה מגברים להתנתק מהאינטואיציה שלהם. המחקר הזה מצא שנשים קיבלו ציון טוב יותר מגברים במבחני אמפתיה רק כשהן נזכרו בסטריאוטיפ שנשים הן אמפתיות יותר. "התוצאות מצביעות על כך שהבדלים בין המינים בביצועי דיוק אמפתי הם תוצאה של הבדלי מוטיבציה ואינם נובעים מהבדלים פשוטים של יכולת בין גברים לנשים", כתבו החוקרים. אז האם גם ביחס לאינטואיציה מדובר בסך הכול בהטיה תרבותית שניתנת לשליטה?
התמקדות באושר הורסת אותו
הנה עובדה שפחות תעבוד עם האינטואיציה הראשונית של רובנו. פסיכולוגים מאוניברסיטת קליפורניה בדקו איך חשיבה על אושר משפיעה על תחושת האושר הסופית. על פי החוקרים, "אנשים שמעריכים אושר במידה קיצונית נוטים פחות להשיג אושר הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך".
המחקר הראה שהערכת יתר של אושר קשורה לרגש חיובי נמוך יותר ברגעים ספציפיים ולרמות נמוכות יותר של רווחה פסיכולוגית ושל שביעות רצון מהחיים באופן כללי. לשם המחשה, החוקרים הראו לקבוצה אחת של משתתפים כתבה מזויפת בעיתון המתמקדת באושר כדי לגרום להערכת אושר, בעוד שקבוצה אחרת קראה על נושא שאינו קשור לאושר. המחקר מצא שאנשים שהתעסקו באושר היו פחות מאושרים מאלה שבקבוצה השנייה. "תשומת לב יתרה לתחושות האושר והסיפוק שלנו גורמת לנו להתמקד ב'מה אם' ו'למה לא' של החיים במידה לא מועילה", מסבירים החוקרים.
בנוסף, החוקרים מציינים טעות נפוצה נוספת שאנשים נופלים בה במרדף אחרי אושר. רוב האנשים מאמינים שהוצאת כסף על עצמם (לעומת מישהו אחר) תגרום להם להיות יותר מאושרים אבל מחקר אמפירי מצביע על ההפך: אנשים שמוציאים כסף על עצמם אינם מאושרים כמו אלה שמוציאים אותו על אחרים.
סיוטים קיימים כדי לשפר את חיי הערות שלנו
עוד אתגר לאינטואיציה. לכולנו יש חלומות מוזרים ומטרידים והדבר הראשון שאנחנו רוצים לעשות אחרי שהתעוררנו משינה טרופה הוא לשכוח מהם לגמרי, אך מחקר מראה שלסיוטים מטרידים יש דווקא תפקיד רגשי חשוב בחיי הערות שלנו. על פי החוקרים, הסיוטים והחלומות הרעים עוזרים לנו למקד את תשומת הלב שלנו בשליליות הנפשית שיש לנו ובמצוקות שונות שמובילות לאותם סיוטים מה שמוביל אותנו לעבד את אותם רגשות ולנסות לפתור אותם.
אם חוויתם סיוטים מטרידים לאחרונה, לחוקרים יש טיפ מעניין איך לעבוד איתם ביעילות: לכתוב את החלום או להדגים אותו בפירוט. בין אם מילולית או ויזואלית, לאחר מכן תוכלו לשנות את סוף החלום. לאחר מכן, כל ערב לפני השינה, תוכלו לספר את החלום החדש בקול רם, לא את החלום הישן, במשך כ-10-20 דקות.