רבים מאיתנו מנהלים חשבון בנק משותף, בין עם זה עם בן או בת זוג או עם שותף אחר. הכול טוב ויפה אבל מה קורה כשאחד השותפים לחשבון הולך לעולמו. האם נוכל להמשיך להשתמש בחשבון כרגיל, מה עם הכסף של השותף שאיננו ואיך ניתן להימנע מראש מסיבוכים אפשריים במקרה כזה?
למשוך כסף, כן - לקבל בעלות, לא
"חלקו של הנפטר בכספים שבחשבון המשותף עובר ליורשיו ולא לשותף בחשבון שנותר בחיים", מדגישה עו"ד רות דיין וולפנר, מייסדת משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה וירושה. לדבריה, "בכל חשבון בנק משותף נכלל לרוב "סעיף היוותרות בחיים", שקובע שעם פטירת אחד השותפים, השותף הנותר בחיים יוכל להמשיך לפעול בחשבון כרגיל, כולל למשוך ממנו כסף. אבל הסעיף מציין שאין בכך כדי לקבוע לגבי שאלת הבעלות בחשבון. כלומר, יש להבחין בין היכולת הטכנית למשיכת כסף לבין קבלת בעלות על הכסף. השותף שנותר בחיים יוכל להמשיך ולנהל את החשבון אך אם יתברר לאחר סיום הליכי הירושה, שהוא לא היורש החוקי של הנפטר, יהיה עליו להשיב את הכסף שמשך לאחר הפטירה, ליורשים המוכרזים".
ועד שיתבררו ההליכים המשפטיים, השותף יכול לרוקן את החשבון. מה אז?
"בעבר היו מקרים שהדבר נעשה וזה גרם לסכסוכים רבים בין היורשים לשותף בחשבון. כיום הבנקים מאוד זהירים והם מאפשרים לשותף שנותר למשוך רק סכומים הכרחיים. למשל, כסף שנדרש להלוויה ולקבורה. אם הנותר בחיים הוא בן זוג של המנוח (בעל או אישה) הבנקים מאשרים למשוך גם סכומים למחייה בסיסית עד אשר יהיה צו ירושה תקף".
מה הדבר הכי נכון לעשות כדי למנוע מריבות ומחלוקות וכדי לא לשתק חשבון משותף?
"אם שותף בחשבון רוצה להבטיח שלאחר מותו השותף האחר יקבל את הכסף שבחשבון, עליו לערוך צוואה ולקבוע זאת במפורש. במקביל, החוק קובע שאם בטופס פתיחת החשבון מופיע סעיף היוותרות בחיים, מדובר בסעיף בעל תוקף משפטי ואם הבנק פועל על פי הסעיף ומאפשר לשותף הנותר בחיים למשוך כסף, היורשים לא יוכלו לתבוע את הבנק".
"כמובן שלא חייבים להסכים לסעיף הזה ובעלי חשבון משותף רשאים לבטל את הסעיף ולקבוע שהנותר בחיים לא יוכל להמשיך לפעול בחשבון. במצב כזה לא תבוצע כל פעולה בחשבון אלא בהסכמת יורשי המת".
מה ההבדל בין יורש לבין שותף בחשבון?
"שותף הוא מי שרשום בבנק ככזה. כל עוד השותפים בחיים, שניהם רשאים לפעול בחשבון על פי זכויות החתימה שנקבעו כשהוקם החשבון. לאחר פטירת אחד מהם, המצב משתנה והשותף שנותר בחיים יכול להמשיך לפעול בחשבון רק אם השותפים חתמו על סעיף היוותרות בחיים".
"יורש הוא דבר אחר לגמרי מבחינה משפטית – הוא מי שיירש את כספי המנוח לאחר מותו. אם המנוח השאיר צוואה, הרי שיורשיו הם מי שכתובים בצוואה. אם לא, אז החוק קובע מי הם היורשים (בדרך כלל אלה בני הזוג והילדים) ומה חלקם בירושה".
אני ואשתי שותפים בחשבון. אם חס וחלילה אחד מאיתנו יילך לעולמו, הכסף יעבור אוטומטית לבן הזוג שנותר?
"לא בהכרח. במצב כזה הבנק כאמור יאפשר לבן הזוג הנותר לפעול בחשבון (בתנאי שחתם על סעיף היוותרות), אולם אין הדבר מקנה לו בעלות בחשבון. הבעלות בחשבון תעבור ליורשיו על פי צוואה או על פי חוק".
ומה קורה אם השותפים בחשבון הם שותפים בעסק מסוים?
"גם במצב כזה השותף הנותר יוכל להמשיך למשוך כספים הכרחיים, כמו למשך לצורך תשלום שכירות, חשבונות וכו', אבל בניגוד לחשבון בין בעל ואישה, בחשבון בין שותפים עסקיים קיימת חזקה שהכספים מתחלקים בין השותפים באופן שווה, כך שהשותף שנותר בחיים יהיה זכאי למחצית מהכספים, ויורשי המנוח למחצית השניה. צריך לזכור שגם החובות הם משותפים והכסף שבחשבון ייועד בראש ובראשונה לכיסוי החובות, ככל שיש".
הייתה לי אמא קשישה שפתחתי איתה חשבון משותף כדי לעזור לה להתנהל עם הכסף. היא נפטרה לאחרונה. האם הכסף שייך לי או גם לאחים שלי שאינם רשומים בחשבון?
הכסף אינו שייך לבן או לבת שרשומים בחשבון אלא הוא יימסר ליורשי האם כדי שיתחלקו בו באופן שווה. לעתים אמנם יש רצון של ההורה לתת את הכסף לילד שטיפל עבורו בחשבון, אולם קשה מאוד לשכנע את בית המשפט שמדובר במתנה שהועברה לאותו ילד, אם הדבר לא מצוין במפורש בצוואה.
כיצד בתי המשפט מתייחסים למצב בו השותף משך כסף וליורשים לא נותר דבר?
"בית המשפט העליון כבר נדרש לסוגיה הזו בעבר במקרה שעסק ביורשיה של מנוחה שלא הותירה אחריה צוואה. בחזקתה של האישה היה חשבון בנק ובו כספים רבים, ואליו היא צירפה את אחותה, כשותפה, זמן קצר לפני פטירתה. ביהמ"ש לענייני משפחה פסק, כי בכוונת המנוחה היה להעניק לאחותה מתנה עוד בחייה, ולכן קבע כי מחצית מכספי החשבון שייכים לאחות והמחצית השנייה תחולק בין יורשיה (האחות שהייתה בחשבון ואחות נוספת)".
"היורשת השנייה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, שקיבל אותו וקבע כי המנוחה התכוונה להעניק לאחותה מתנה רק לאחר מותה ולא בחייה. לפיכך, מתנה כזו תקפה רק באמצעות צוואה. כיוון שלא הייתה צוואה, נקבע שכל הכספים בחשבון יתחלקו שווה בשווה בין שתי האחיות היורשות".
"לסיכום, הצירוף לחשבון לבדו אינו מספיק על מנת להקנות בו זכויות. האפשרות היחידה העומדת בפני אדם להסדרת הכספים בחשבון הבנק לאחר מותו, היא באמצעות צוואה בלבד. כל הסדר אחר עלול ליצור אי בהירות בשלב שבו המנוח אינו יכול להבהיר את עמדתו".