האם אתם נמצאים במערכת יחסים מתעללת בעבודה?
מתעוררים כל יום לעבודה בתחושה חנוקה, מדוכדכת וקשה? אם כך המצב, השאלה שחשוב לשאול את עצמכם היא מי אשם בחוסר שביעות הרצון שלכם: האם הסיבה טמונה בכם או שמא משהו בעבודה גורם לכם לתחושת ערך עצמי נמוכה? אורטל דוידי, פסיכולוגית ארגונית ופסיכותרפיסטית, עם שאלות עצמיות שכדאי לשאול
ואיך זה קשור למקום העבודה?
חלוקת המעמדות בעבודה עלולה להביא למערכת יחסים מתעללת
"מקרה שני, שלצערי כאמור נפוץ אך לא מספיק מדובר, קשור לחלוקה למעמדות בעולם העבודה מעצם היות ארגונים מוגדרים במבנה הירארכי (מבנה מיושן אגב לטעמי). הכוח שיש בידי כל מנהל שלעתים הוא גם אותו כח שאפשר לו להתקדם לדרג ניהולי, עלול להחליש את הערך העצמי של העובדים תחתיו, מבלי שתהיה לו כוונה לעשות זאת או מבלי שיהיה מודע לכך. זאת בעיקר כשתחושת הכח מבוססת על תחושת השליטה שלו, הן בתפוקות והן באנשים.
הוכח מחקרית כי ככל שמנהל עולה בכח ההשפעה והשליטה שלו, תחושת האמפתיה שלו, עלולה לרדת בהתאם. הדבר שהכי מונע ירידה באמפתיה, הוא להסתכל לשטח בעיניים ולהרגיש אותו. בדיוק כמו שהייתי ממליצה להורים לקחת את ילדיהם להתנדב אצל אוכלוסיות מוחלשות כדי לפתח אמאפתיה, כך הייתי ממליצה למנהלים, להרבות בלראות, לצפות, לחוות ולהקשיב לאנשים שלהם – שהם לא אוכלוסיה מוחלשת אלא המשאב וההון האנושי שבלעדיו אין תפוקות.
ומה החלק של העובד במעמד הכוחות?
אך מה עם הצד השני באינטראקציה? העובד שעלול להרגיש ירידה גדולה בערך עם תחושת אחריות בלתי סבירה? "כאן נכנס/ת המטפל/ת לתמונה, עם המשימה הלא מובנת מאליה, לאתר האם הסיטואציה שהמטופל נמצא בה קשורה לתנאים הצרים שלו לתחושת הערך שלו, או האם הוא/היא נמצאים במערכת יחסים נרקיסיסטית של מנהל מתעלל ועובד קורבן. בשתי הסיטואציות למטופל יש אפשרות לעשות עבודה שתגרום לו להרגיש שליטה ובחירה גדולה יותר כיצד לפעול מבלי שהדבר יפגע בתחושת הערך שלו. אך בעוד בסיטואציה אחת עליו ללמוד כיצד 'ללמוד לחיות עם מה שיש', בסיטואציה של התעללות – עליו ללמוד לשקם את הערך העצמי, להנמיך קולות של ביקורת עצמית וללמוד לשים גבולות לביקורת שמטרתה להקטין או לשלוט במקום ללמוד ולהתפתח", אומרת דוידי.
בחן את עצמך: האם את/ה נמצא במערכת יחסים מתעללת בעבודה?
- האם את/ה מרגיש/ה שמפעילים עליך מניפולציות ("שמערבבים" אותך) ומוצא/ת את עצמך נסוג/ה מעמדתך ואפילו מתנצל/ת עליה?
- האם כשאת/ה מרגיש/ה שהצלחת במשימה כלשהי, דווקא אז מגיעה ביקורת מוגזמת על פרטים שוליים בעיניך?
- האם השיח כלפיך מזלזל ומקטין?
- האם יש מקום לביקורת שלך כלפי הצד השני?
- האם את/ה מוצא/ת את עצמך דרוכ/ה ונזהר/ת במילים מול הצד השני או משתדל/ת לא לפגוע באגו שלו?
- האם יש שימוש במשפטים שמבטלים את התחושות שלך ("את/ה רגיש/ה מדי", "זה בראש שלך", "את/ה מגזימ/ה" , "את/ה פרנואיד/ית")
- האם את/ה מרגיש/ה שמשקרים לך באופן תדיר?
- האם הצד השני נוטה להזכיר לך שהוא יודע דברים שאת/ה חושב/ת שהוא לא ("הכל מגיע אלי", "אני רואה הכל")?
הימצאות בקשר כזה עלוהל להוביל לחרדה, עצב, ביטחון עצמי נמוך, כאבים גופניים ועוד.
אם זיהיתם תשובות שמאפיינות קשר מתעלל, אתם בחצי הדרך.
אין טעם להוכיח את הצד השני, אלא לפנות לטיפול שיסייע לכם להתמודד עם דפוס אישיות כזה ולקבל כלים כיצד לזהות כזה דפוס בעתיד.
אז אם לנסות לענות על השאלה מי אשם בחוסר שביעות הרצון שלי? האם זה/זאת אני או האם זו העבודה שלי? התשובה שכך או כך, עליכם לקחת אחריות בריאה על מה שאפשר לקחת – שהיא כמובן אתם עצמכם. ללמוד איך להטיב עם עצמכם כמו עם אחרים באופן ששם אתכם ראויים ושווים בין שווים. ורצוי לעשות זאת עם תמיכה של מטפל או מטפלת.
אורטל דוידי היא פסיכולוגית ארגונית ופסיכותרפיסטית, חברה בקהילת המטפלים SomeBuddy - אתר להתאמת מטפלים מתחומי הנפש, הרגש, הזוגיות והתעסוקה.