מוות הוא חלק מהחיים וככזה, ניתן לומר בבטחה עצובה שכולנו ניחמנו או ננחם בחיינו אבלים שיושבים שבעה על אובדן של בן או בת המשפחה. הגעה לבית אבלים היא מבורכת והכרחית על מנת להראות לאבלים שאנחנו פה עבורם, שאנחנו זוכרים את הנפטר.ת אולם עבור רבים מאתנו מדובר ברגע מביך שבו אנחנו לא תמיד מוצאים את המילים הנכונות. אנחנו לא בהכרח יודעים איך לנהוג, איך לנחם, מה להביא וזה נעשה מאתגר וקשוח עוד יותר כאשר מדובר בנפטר או נפטרת צעירים.

ליהי גבע היא אשת חינוך שאיבדה את בעלה בגיל צעיר נותרה עם שלושה ילדים קטנים. לאחר מותו, הקימה את המרכז הטיפולי לפרט ולמשפחה "מרכז מעין" לזכרו של בעלה והיא משתפת מנסיונה מה לעשות ולא לעשות כשמגיעים לנחם.

אז מה כן לעשות?

 

  1. אפשר לזרוק "בדיחות שחורות"

    ראשית, זכרו כי לשבעה יש המון דברים חיוביים ותחושה מחממת את הלב שאנשים מגיעים ונמצאים אולם מהצד השני זה מאוד אינטנסיבי שבאיזשהו מקום זה מציף. כשמישהו איבד בן או בת משפחה, אין לו מושג מה יציף לו באותו רגע ויוביל לבכי וקושי להתמודד עם המצב, זה יכול לקרות פתאום ואין לכך שליטה. כך שאם אתם מנחמים את האבלים - דעו להכיל זאת. קבלו בהבנה תגובות קיצוניות של האבלים כדוגמת בכי מתפרץ, השתבללות ושקט, לא לחשוב שאנחנו מיד בדיכאון ואפילו קבלו בהבנה בדיחות שחורות מצד האבלים..

  2. זכרו שקודם כל מספיק שתגיעו

    אל תרגישו חובה להביא איתכם משהו. זה באמת מספיק להגיע ולשבת שם, המעשה של הניחום מראש מראה שאיכפת לכם ופיניתם מזמנכם להגיע לבית האבלים. 

     

      

  3. אפשר ורצוי להביא משהו קטן לילדים

    אם יש ילדים קטנים בשבעה, אפשר ורצוי להביא משהו קטן עבורם לדוגמא חוברת צביעה, משחק קטן, בובה, אפילו מטבעות שוקולד. הילדים ירגישו שמתייחסים אליהם ורואים גם אותם, שלא עוסקים רק בעצב. אלא מעבירים להם את המסר שהם יכולים לצייר, הם יכולים לשחק.. לשמוח ולהמשיך גם כשאבא או אמא כבר לא נמצאים איתם פיזית. חשוב לזכור כי הילדים הקטנים לא מבינים את משמעותה של השבעה.

  4. כבדו את הזמנים

    אנא היצמדו לשעות שמבקשים האבלים. חשוב להבין כי העומס הרגשי בשבוע הזה הוא משהו שלא ניתן לתאר במילים וקשה להכלה. אם יש בקשה לשעות מסוימות חשוב לכבד זאת ולתת לאבלים את הזמן האחר להיות עם עצמם ומשפחתם הקרובה.

  5. אפשרו לאבל להתנהג כרצונו

    אם רוצה לבכות שיבכה, אם ירצה לספר על האובדן שיספר. לא צריך לעודד לדבר או לספר, פשוט להיות שם ולהקשיב. קראו את הסיטואציה. שבו ותקשיבו. הקשבתם? מרגישים את העומס הרגשי ולא יודעים מה להגיד? מספיק חיוך. מספיק מבט. 

     

      

  6. ספרו על האדם שהלך לעולמו

    הכי חשוב: דברו על הנפטר.ת אבל לא בצורה כבדה או מתישה אלא דברו על האיש, על ייחודיותו שלו, תביאו את הסיפורים המצחיקים, את הדברים שהאבלים בטוח לא ידעו. זה עושה המון!

מה לא לעשות? 

  1. אפשר חיבוק?

    לאורך השבעה ולאחריה, שימו לב אם האבלים קמים אליכם או מכונסים בעצמם, לא חייבים לגעת ולחבק אם אתם רואים שהאבל לא ניגש לכך או לא קם אליכם. זכרו שמאוד קשה לו הסיטואציה כרגע ולא תמיד נעים לו החיבוק מאנשים שלא היה רואה כרגע אילולא המצב שנקלע אליו בעל כורחו.

  2. גלו טקט

    משפטים כמו "יהיה בסדר", "הזמן יעשה את שלו", "אתם תתגברו" או מה שהכי אהבתי שאמרו לי "את נראית מעולה". איך, אני, אלמנה בת 42 אמורה להיראות? להסתובב עם שק על הראש?

  3. אל תמהרו לדבר על החיים שאחרי 

    את או אתה תמצאו כבר מישהו, אתם צעירים. רגע, שניה, הוא עכשיו רק מת! אני ממש לא רוצה לשמוע שאני צעירה וכדאי לי להכיר מישהו שימלא את מקומו ואת תפקיד האבא לילדים שלי. זה הדבר האחרון שאני רוצה לשמוע בשבעה על בעלי. 

  4. מה שלומך?

    השאלה שחוזרת על עצמה וכנראה מתוך הרגל- מה שלומך? איך את? אני חושבת שהתשובה מאוד ברורה. אני הרי לא אשיב שהכל בסדר ויותר טוב מזה לא יכול להיות. תחזרו למה כן לעשות? פשוט להקשיב ולחייך. 

     

     

     

  5. אל תהיו פסיכולוגים לרגע

    שאלות ועצות כמו איך את מטפלת בעצמך? איך את מתמודדת? אני לא חושבת שבאמת אשתף איך אני מתמודדת. הסיטואציה מספיק ברורה.

  6. מה עם טיפול?

    והשאלה שצפה לא פעם בשבעה בהמשך לשאלה הקודמת - את הולכת לטיפול? כדאי לך לשלוח את הילדים לפסיכולוג - אם אפשר בלי עצות. כשאזדקק אבקש. הסתדרנו מצוין עד כה ואני בטוח יודעת מה טוב לי ולילדים שלי.

  7. טיפ אחד לאחר השבעה

    חייבים להבין שכשהשבעה נגמרת, זה לא נגמר אצל האבלים, הם ממשיכים להתמודד עם האובדן והתחושה עדיין קשה כשהחיים ממשיכים אצל אחרים ואצלם הכל נעצר. אני מציעה לאפשר לאבלים את השקט כי בשבעה אין זמן לעבד את כל מה שקורה - אז זה הזמן לאפשר להם את השקט. לחברים ולמשפחה קרובים כמובן אני ממליצה להתקשר/לשלוח הודעה ולשאול מה צריך. לא להציב עובדה ולהגיע כי המצב כרגע רגיש מאוד והשתנה מאוד. אז פשוט לגלות את הרגישות כלפי האבלים.