הגדלת חזה או מתיחת בטן? הניתוח הפלסטי הנפוץ ביותר בישראל

יותר מ-50 אלף ניתוחים אסתטיים מבוצעים בישראל מדי שנה במסגרת תעשייה משגשגת שמגלגלת הון עתק, כך עולה מהסקר השנתי של האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית. לפי נתוני הסקר, מומחה בתחום מבצע בממוצע כ-16 ניתוחים אסתטיים בחודש, קרוב ל-200 בשנה.

הסקר, שנערך בקרב כמאה חברי האיגוד ויוצג בכנס השנתי של האיגוד ב-10-11 בנובמבר בתל אביב, מצביע גם על העדפות המטופלים: 55% מהרופאים דירגו הקטנת חזה כניתוח בעל פופולריות גבוהה, 40% דירגו כך הרמת חזה והוצאה או החלפה של שתלים, ו-37% את ניתוחי מתיחת הבטן. במקביל, כ-90% מהרופאים העריכו כי הביקוש של בני נוער להליכים אסתטיים עלה בשנה האחרונה בשיעור של עד 25%.

הנתונים האלה מלמדים עד כמה התחום נוכח בחייהם של ישראלים רבים, תחת השפעה אגרסיבית של פיד עמוס דימויים מושלמים שלפעמים רחוקים מהמציאות. אבל מעבר למראה הנוצץ, חשוב לזכור שגם כאשר הניתוח מתבצע מסיבות אסתטיות, מדובר בהליך רפואי כירורגי לכל דבר, הכרוך בסיכונים לא מבוטלים, לעיתים בהיווצרות צלקות ובתקופת החלמה ממושכת. מי שבוחר ללכת על זה, חייב לעשות זאת בעיניים פקוחות – ולכן, לפני שמקבלים החלטה, יש כמה שאלות שחשוב לשאול - שעליהן עונה פרופ' יוסי חייק, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית.

איך בוחרים את המנתח המתאים?
"הדבר הראשון שמומלץ הוא לבדוק שהרופא הוא מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית, חבר באיגוד הישראלי ובעל תעודת מומחה המוכרת על ידי משרד הבריאות. חשוב לברר מה ניסיונו בניתוח המסוים שאתם שוקלים, היכן יתבצע ההליך, מי יהיה אחראי להרדמה ומהו המענה הרפואי במקרה של סיבוך. אל תהססו לשאול גם על הסיכונים ועל החלופות האפשריות".

עד כמה הרשתות החברתיות משפיעות על ההחלטה?
"הרשתות החברתיות הפכו למקור מידע מרכזי עבור מי שמתעניין בניתוחים אסתטיים. תמונות לפני ואחרי, סרטונים של משפיענים ותיעוד של תוצאות ניתוחים יכולים לעורר עניין, אך גם ליצור ציפיות שאינן מציאותיות. חשוב לזכור שתמונות עשויות להיות ערוכות, מצולמות בתאורה מחמיאה או להציג רק תוצאות מוצלחות, בלי לחשוף סיבוכים ותקופות החלמה ממושכות.

"אני ממליץ לא לקבל החלטה על ניתוח בעקבות טרנד ברשת או רצון להיראות כמו אדם אחר. בפרט בקרב בני נוער, חשוב לבחון את המניעים לבקשה, את הבשלות הגופנית והרגשית ואת מידת ההתאמה של ההליך לגיל המטופל".

איזה מידע רפואי חשוב למסור?
"פגישת הייעוץ מחייבת שקיפות מלאה מצד המטופל. מחלות רקע, ניתוחים קודמים, אלרגיות, תרופות קבועות, תוספי תזונה, עישון ושימוש בניקוטין עשויים להשפיע על ההרדמה, על הסיכון לדימום ועל תהליך ריפוי הפצע. גם מידע על סיבוכים קודמים בהרדמה או נטייה לקרישי דם חשוב להערכת הסיכון. אסור להפסיק תרופות באופן עצמאי לקראת הניתוח. לאחר ייעוץ ראשוני, ניתן לשקול את הניתוח ואת סיכוניו. יש להצטייד במכתב מהרופא המטפל ובדיקות בסיסיות לכל פעולה כירורגית בהתאם לבדיקת הרפואה המומחה שהפנה לניתוח".

איך מתאמים ציפיות מהתוצאה?
"אחת הסוגיות החשובות ביותר היא הפער האפשרי בין התוצאה שהמטופל מדמיין לבין מה שניתן להשיג בפועל. תמונות ברשתות החברתיות יכולות להמחיש העדפות, אך אינן מבטיחות תוצאה זהה. מבנה הגוף, איכות העור והמצב הרפואי משפיעים על התוצאה. חשוב לשאול מה ניתן להשיג באופן ריאלי, היכן צפויות להישאר צלקות, מתי אפשר יהיה להעריך את התוצאה הסופית והאם ייתכן צורך בניתוח מתקן".

מתי אפשר לחזור לעבודה ולפעילות גופנית?
"תקופת ההחלמה היא חלק בלתי נפרד מתכנון הניתוח. חזרה לעבודה משרדית אינה דומה לחזרה לעבודה פיזית, וגם פעילות ספורטיבית קלה שונה מאימון כוח או מפעילות עצימה. מומלץ לברר מראש כמה ימי מנוחה צפויים להידרש, אילו מגבלות תנועה והרמה יחולו, האם יהיה צורך בעזרה בבית ומתי ניתן יהיה לחזור בהדרגה לפעילות".

מה חשוב לברר לפני שמקבלים החלטה סופית?
"אני ממליץ לכל מטופל לשאול מהן החלופות לניתוח, מה צפוי אם יבחר לדחות אותו, אילו ביקורות נדרשות לאחריו ולמי ניתן לפנות במקרה של כאב חריג, חום או תסמינים מדאיגים.

"ניתוח פלסטי יכול לשפר את איכות החיים ואת תחושת הביטחון של המטופל, אך הוא אינו מתאים בהכרח לכל אדם או לכל ציפייה. אין סיבה למהר לקבל החלטה כבר בפגישת הייעוץ הראשונה. ככל שהמטופל מבין טוב יותר את ההליך, את הסיכונים ואת מגבלותיו, כך הוא יכול לקבל החלטה מושכלת יותר".