רהיטים מארמון האליזה, יצירות אומנות ושלושה חתולים: הצצה לפנטהאוז יפואי יוצא דופן

בעלת הבית, אישה בגיל השלישי, העבירה פרקים משמעותיים מחייה בישראל, בפריז ובקוריאה, ובעיקר בין ערים ותרבויות שונות. במהלך השנים עבדה כרוקחת, כעיתונאית ולאחר מכן כציירת – עיסוק שבו היא ממשיכה לעסוק עד היום. עם השנים שבה ארצה וניהלה את חייה בין ישראל לפריז, לונדון ורומא, שבהן מתגוררים שלושת ילדיה ובני משפחותיהם.

את ביתה בארץ היא חולקת עם שלושה חתולים, שהם דיירים לכל דבר ועניין ואף זכו למקום של כבוד בתהליכי קבלת ההחלטות התכנוניות והעיצוביות. כשהילדים הרחיבו את משפחותיהם, ביקשה לעבור לדירה תל אביבית שתכלול שני חדרי אירוח: האחד עבור ילדיה והשני עבור נכדיה. לאחר שנשבתה בקסמה של יפו, בחרה לרכוש דירת פנטהאוז בפרויקט התחדשות עירונית בעיר. בפרויקט נוספו שתי קומות מגורים מעל בניין רכבת ישן, ובראשן הדירה. אלא שבמקום לנתק את הפנטהאוז החדש מן המבנה שעליו צמח, ביקשה המעצבת ליצור זיקות חומריות ותרבותיות שיחברו בין שורשיו של הבניין, מיקומו והעבר שלו לבין החיים החדשים שנבנו מעליו.

הדירה משתרעת על שטח של כ-97 מ"ר ומוקפת בכ-120 מ"ר מרפסות. "הפרויקט נמשך ארבע שנים, והחל עוד בשלב גיבוש חוזה הרכישה מול החב' היזמית", מספרת מעצבת הפנים שנרתמה למשימה, מירב כהן קניאס, "הוא כלל תכנון ועיצוב הן של הפנים הן של החוץ, והושלם בדצמבר".

לכל הכתבות בערוץ living

בין יצירותיה של בעלת הבית, ובהן ציורים המתארים אתרים בפריז, מעוטרים חללי הדירה. בין היצירות בולט ציור שיצרה במיוחד עבור הבית, וזכה במדליית כסף בתחרות היוקרתית של סלון האומנים הצרפתים (Le Salon des Artistes Français) בפברואר האחרון. לציור יועד מראש מקום של כבוד מעל הפסנתר.

לצד יצירותיה מוצגות בבית גם עבודות של אמנים נוספים, ובהם יצירותיו של ז'ורז' פאז'ה-בנאר (Georges Faget-Bénard), שהיה מנטור ודמות משמעותית בהתפתחותה כציירת. עבודותיו נכללות באוספים מוכרים ונחשבים.

לצד יצירות האומנות השזורות ברחבי הדירה, גם הרהיטים והאביזרים הם יצירות בפני עצמם. בכניסה ניצב שולחן אר-נובו של לואי מאז'ורל (Louis Majorelle), לצד ציור של בעלת הבית, המסתיר את ארון החשמל ומהווה הומאז' משעשע ל"בגידת הדימויים" של מגריט. מן העבר האחר תלויות שתי מנורות קיר של לאליק (Lalique). בסלון ניצבים כורסת Pumpkin והדום בעיצוב פייר פולן (Pierre Paulin), שעוצבו במקור עבור ארמון האליזה בתקופת נשיאותו של ז'ורז' פומפידו. את גני אותו ארמון ציירה בעלת הבית בשלושים גוונים של ירוק; הציור מוצב בנקודת המפגש בין שני מסדרונות הבית.

בתהליך התכנון ביקשה כהן קניאס לשלב בבית אלמנטים השואבים מן המרחב הגיאוגרפי. כך נבחרו אריחי טראצו בגוון חול, לצד פרקט עץ, והפכו למרבד אחיד – מעין מצע חול הנפרש בכל חדרי הבית. על גבי הבסיס הזה נשזרו ברחבי הדירה אלמנטים בגוני כחול וירוק: הם מופיעים בספרייה, במטבח, בחדרי האירוח, בטפט ובחיפויי הקירות בחדר המאסטר – כל אחד בגוון, בחומר ובמינון אחרים.

בין כל אלה מקשרות המשרביות, הנפרשות לאורך חזיתה המרכזית של הדירה ומלוות את התנועה בין חלליה. הן מתכתבות עם גוון הים התיכון ומסננות את האור ואת המבט.

למרות שזו דירת פנטהאוז, ולמרות העושר התרבותי וההשפעה הפריזאית הניכרת מכל עבר, המקום הזה נטוע עמוק בסביבתו. זוהי יפו.

עיצוב פנים: מירב כהן קניאס