לא מספיק לשטוף: זו הדרך הנכונה לבשל אורז
אורז הוא מהמזונות האהובים בכל בית, אבל מעטים יודעים שהוא סופג מהאדמה ארסן, חומר מסרטן מוכח. ירדן עובדיה, דיאטן קליני, מסביר כמה ארסן באמת יש באורז, למי זה צריך להדליק נורה, ואיך מבשלים אותו בצורה הטובה והבטוחה ביותר


כמעט בכל מטבח בישראל יש שקית אורז בארון. מודדים כוס אורז, מוסיפים כוס וחצי מים, מכסים, ואחרי רבע שעה יש תוספת מוכנה לצד העוף או השניצל. רבים גם מקפידים לשטוף את האורז קודם, ומרגישים שבזה עשו את שלהם.
לאחרונה מסתובב ברשתות טיפ שמבטיח "לנקות" את האורז מארסן, ואחריו מגיעות שאלות מבוהלות: האם מותר עוד לתת אורז לילדים? האם צריך להפסיק לאכול אותו? התשובה הקצרה: לא צריך להיבהל, אבל כדאי להכיר את הנתונים, כי יש קבוצות שבשבילן שינוי קטן בבישול באמת משנה.
אורז סופג יותר ארסן מכל דגן אחר
ארסן הוא יסוד שנמצא באופן טבעי באדמה ובמים. הצורה האנאורגנית שלו מוגדרת על ידי הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן כחומר מסרטן ודאי לבני אדם. החשיפה הממושכת אליו קשורה לסרטן עור, ריאה ושלפוחית השתן.

הבעיה המיוחדת של אורז היא הדרך שבה הוא גדל. שדות אורז מוצפים במים, ובתנאים האלה, בלי חמצן, הארסן שבאדמה משתחרר ונעשה זמין הרבה יותר לצמח. שורשי האורז קולטים אותו באותם ערוצים שדרכם הם קולטים סיליקון, יסוד שהצמח צריך. התוצאה: אורז צובר פי 10 יותר ארסן אנאורגני בהשוואה לדגנים אחרים. מסיבה זו, האורז הוא אחד ממקורות הארסן העיקריים בתזונה, במיוחד אצל מי שאוכלים אותו הרבה.
אז אורז מסרטן? הנתונים מרגיעים
כאן חשוב לעצור, כי בלי הקשר הנתון הזה פשוט יוצר פאניקה. השאלה האמיתית היא לא אם יש ארסן באורז, אלא אם אנשים שאוכלים אורז באמת חולים יותר.
מחקר אמריקני גדול עקב אחרי יותר מ-200 אלף גברים ונשים במשך עד 26 שנים. מי שאכלו 5 מנות אורז בשבוע ויותר לא חלו בסרטן יותר ממי שאכלו אורז פחות מפעם בשבוע. ביפן, שבה אוכלים הרבה יותר אורז, מחקר שעקב במשך 11 שנים אחרי כ-90 אלף איש מצא שגם מי שצרכו הכי הרבה ארסן מהתזונה לא חלו יותר בסרטן באופן כללי. החריג היה סרטן ריאות אצל גברים מעשנים.
כלומר, לאדם בריא שאוכל אורז פעם או פעמיים בשבוע אין סיבה לדאגה. הסיפור משתנה כשהכמות גדלה, או כשמדובר באוכלוסייה רגישה.

מי צריך להקפיד במיוחד?
מי שאוכלים אורז כל יום: מה שקובע הוא כמה ארסן נכנס לגוף לאורך שנים, ולכן ככל שהאורז נמצא בצלחת לעיתים קרובות יותר, כך הבישול הנכון משמעותי יותר.
נשים בהיריון: ארסן עובר דרך השליה, ומחקרים מצאו שכשהאם אוכלת אורז בהיריון, רמות הארסן אצל התינוק גבוהות יותר. לכן, בהיריון כדאי להפחית את החשיפה ככל האפשר.
תינוקות וילדים קטנים: הגוף והמוח שלהם עדיין מתפתחים, והם אוכלים יותר ביחס למשקל הגוף שלהם. סקירה מקיפה מ-2025 הגדירה את הגיל הצעיר כחלון זמן קריטי לחשיפה לארסן מהתזונה, ובמחקר מספרד, מוצרים על בסיס אורז, בעיקר דגני תינוקות ודגני בוקר, היו המקור העיקרי לחשיפה של תינוקות לארסן. בבריטניה, למשל, שירות הבריאות הלאומי ממליץ לא לתת לילדים מתחת לגיל 5 משקאות אורז ("חלב אורז") במקום חלב אם, תמ"ל או חלב רגיל.
ומה עם אורז מלא?
אורז מלא נחשב לבחירה הבריאה יותר, ובצדק: יש בו יותר סיבים, מינרלים וויטמינים. אבל דווקא בו יש יותר ארסן, כי הארסן מתרכז בשכבות החיצוניות של הגרגר, אותן שכבות שמוסרות בליטוש, כשמכינים ממנו אורז לבן. במחקר שבדק אורז שנמכר בספרד, באורז מלא נמצא ארסן בריכוז של 189 מיקרוגרם לק"ג, לעומת 132 באורז לבן.
זו לא סיבה לוותר על אורז מלא, שהיתרונות התזונתיים שלו ממשיים. זו סיבה לבשל אותו נכון. וגם סוג האורז משנה: מטא אנליזה של 120 מחקרים מצאה שבזני אורז ארומטיים, כמו בסמטי ויסמין, יש בממוצע בערך חצי מכמות הארסן שבזנים אחרים, ואף פחות.
איך מבשלים נכון?
החדשות הטובות הן שארסן מתמוסס במים, ולכן אפשר להוריד חלק גדול ממנו כבר בסיר.
שטיפה לבד לא מספיקה
שטיפה טובה של אורז לפני הבישול מורידה את העמילן שעל הגרגרים, אבל משפיעה על הארסן רק מעט, בערך 10% בבסמטי, ופחות מזה בסוגים אחרים. באורז מועשר היא גם שוטפת חלק מהברזל והוויטמינים שהוסיפו לו.
הרבה מים, ולשפוך
מבשלים את האורז כמו פסטה: בהרבה מים, בערך 6 עד 10 כוסות מים לכל כוס אורז, ובסוף מסננים ושופכים את המים. השיטה הזו מורידה 40-60% מהארסן האנאורגני, תלוי בסוג האורז. החיסרון: באורז מועשר, השיטה מורידה גם 50-70% מהברזל ומהוויטמינים מקבוצת B שהוסיפו לו.
השיטה הכי יעילה: 5 דקות רתיחה ואז מים חדשים
שיטה שפותחה באוניברסיטת שפילד בבריטניה משלבת בין השתיים: מרתיחים מים, מוסיפים את האורז ומבשלים 5 דקות. שופכים את המים, מוסיפים מים נקיים בכמות הרגילה, ומבשלים על אש נמוכה עם מכסה עד שהמים נספגים, כמו שמבשלים אורז תמיד. במחקר, השיטה הורידה 73% מהארסן האנאורגני באורז לבן ו-54% באורז מלא, ואיבוד המינרלים בה היה דומה לבישול בהרבה מים, או קטן ממנו. מחקר המשך מ-2024 הראה ירידה של 54-58% באורז לבן ובאורז מלא.
ויש גם טיפ שרוב האנשים לא מכירים: בגלל שהאורז סופג את המים שבהם הוא מתבשל, גם המים עצמם משנים. במקומות שבהם מי השתייה עשירים בארסן, כמו אזורים בבנגלדש ובהודו, בישול במים האלה מעלה את הארסן באורז במקום להוריד אותו. בישראל איכות מי השתייה מפוקחת ונבדקת באופן קבוע, כך שמי ברז רגילים מתאימים לבישול.
אם אתם אוכלים אורז פעם או פעמיים בשבוע, תבשלו אותו איך שנוח לכם. אבל אם הוא על השולחן כל יום, אם יש בבית אישה בהיריון, או אם אתם מכינים אורז לילדים קטנים, 5 דקות של רתיחה ושפיכת המים הן שינוי קטן שמוריד חצי מהארסן ויותר.
ירדן עובדיה הוא דיאטן קליני (RD), מרצה, מנהל קליניקה לתזונה ויוצר תוכן תזונה ברשתות החברתיות.
