N12
פרסומת

היא לובשת רק שחור ומרוויחה 7,000 דולר בחודש מהשכרת שמלות שאף פעם לא נגעה בהן

Pickle, אפליקציית בגדי יוקרה שגייסה 12 מיליון, בנתה שוק שבו כל ארון הוא חנות. במנהטן כבר רבע מהנשים הצעירות רשומות אליה

אפרת נומברג יונגר
פורסם: | עודכן:
אפליקציית פיקל
הקישור הועתק

קט פריידי לובשת שחור מהבוקר עד הערב, לא מתעניינת באופנה ועובדת בתפעול הכנסות בחברת פינטק. בפברואר 2025 היא נתקלה בסרטון טיקטוק שהציג אפליקציה בשם Pickle, פתחה אותה כדי לחפש כמה שמלות לחופשה קרובה, וגילתה עולם שלם.

הפריט הראשון שהעלתה להשכרה לא היה בגד אלא מצלמת קנון G7 X שישבה על מדף בדירתה ואספה אבק. המצלמה, ששווייה כאלף דולר, הושכרה ב-150 דולר לשבוע. "אני אף פעם לא משתמשת בדבר הזה ואנשים מתים על מצלמות כאלה", סיפרה פריידי למגזין פורצ'ן. "קיבלתי מיד כמה השכרות, ואמרתי לעצמי: בואו נעלה עוד דברים".

מהמצלמה היא עברה לחולצות ושמלות שבקושי לבשה, ובשלב מסוים התחילה לקנות פריטים "טרנדיים" במידות שונות, שהיא מכנה "פריטי השקעה", ייעודיים להשכרה. שמונה חודשים אחרי שפתחה חנות באפליקציה פריידי כבר מטפלת ב-25 עד 30 הזמנות בשבוע, שוכרת מחסן בגודל תשעה מ"ר, ומחפשת עובד ראשון. הכנסותיה: 7,000 דולר בחודש, במקביל למשרה מלאה.

Pickle היא פלטפורמת השכרה עמית-לעמית, משהו כמו אירביאנבי לארון הבגדים: בעלות הפריטים הן המשכירות, והשוכרות הן לקוחות שמחפשות בגד ספציפי לאירוע בלי לשלם את מחירו המלא. כובע קש של מיו מיו שנמכר ב-825 דולר? באפליקציה אפשר לשכור אותו ב-50 דולר. שמלת זימרמן פרחונית שמחירה עולה על 1,200 דולר? 230 דולר בלבד.

"הדרך שבה אנחנו מתארים את העסק היא מקום להשכרה וקנייה, משהו כמו אירביאנבי אבל לדברים שבבעלותך", אמר מקמהון לפורצ'ן. לפי נתוני החברה, הפלטפורמה מציעה יותר מחצי מיליון פריטים, ומאז ההשקה כשוק מקומי בניו יורק התרחבה לכל 50 המדינות בארצות הברית. ריכוזי המשתמשות הגדולים נמצאים בניו יורק, מיאמי, לוס אנג'לס ובוסטון.

פרסומת
אפליקציית פיקל

גישה במקום בעלות

הקהל של Pickle הוא בעיקר דור Z ומילניאלס, צעירות שעוקבות אחרי טרנדים ברשתות אבל לא תמיד יכולות לעמוד במחירים. לפי Boston Consulting Group, דור Z צפוי להוות 40% מצרכני האופנה בארצות הברית בעשור הקרוב, וביקוש ליוקרה רק עולה: שוק מוצרי היוקרה העולמי צפוי להגיע ל-700 מיליארד דולר עד סוף העשור, לפי McKinsey. ארצות הברית היא השוק הגדול ביותר בעולם בתחום.

הפער בין הרצון ליוקרה לבין הכיס הוא בדיוק מה ש-Pickle מנסה לפתור. "הדורות האלה מעריכים גישה מעל בעלות", אמרה ג'וליה אומרה, המייסדת-שותפה, לפורצ'ן. "אפשר ללבוש פריט פעם אחת, בלי רגשות אשם, להחזיר אותו ולנסות דבר חדש".

פרסומת

מארטינה ויאצ'ק, עובדת פרסום בפינטרסט, שמעה על Pickle מחברה והתחילה להשכיר שמלות כלה ובגדי אורחות לחתונות. היום היא מרוויחה בין 2,000 ל-3,000 דולר בחודש. "אחרי שמשכירים פעם או פעמיים, זה ממכר", סיפרה לפורצ'ן. "מתחילים לחשוב מה עוד אפשר להוסיף".

ויאצ'ק מדמה את החוויה להשאלת בגדים לחברה, ואומרת שבנתה קהילה של לקוחות חוזרות מהשכונה. "אנשים תמיד אוהבים את הרעיון לשכור משהו שהם הולכים ללבוש רק פעם אחת", אמרה. לפי נתוני Pickle, יותר ממחצית המשתמשות הפעילות השנה השכירו לפחות פריט אחד בשבוע. במנהטן, לפי החברה, 25% מהנשים בנות 18 עד 35 רשומות לאפליקציה.

אפליקציית פיקל
פרסומת

4,000 נסיעות ברכבת תחתית

בריאן מקמהון וג'וליה אומרה הכירו בענקית ההשקעות בלקסטון, והקימו את Pickle ב-2021 כאפליקציית סקרים חברתית שעסקה בקניות. כשהבחינו שמשתמשות בתגובות מציעות זו לזו פריטים מהארון, הם הבינו שהשוק האמיתי הוא בהשכרה ושינו כיוון.

בשנתיים הראשונות הם היו העובדים היחידים: מקמהון תכנת ובנה את הפלטפורמה, אומרה ניהלה שיווק ופנייה ללקוחות. את ההזמנות הראשונות מסרו בעצמם ברכבת התחתית של ניו יורק, יותר מ-4,000 נסיעות כפי שסיפרו לפורצ'ן, עוד לפני שגייסו עובדים. "רצנו ברחבי העיר במשך שמונה חודשים, עשינו את כל המשלוחים כדי לדבר עם כל הלקוחות, ללמוד כל פידבק, ואז חזרנו הביתה ויישמנו הכל", אמר מקמהון.

מאז Pickle גייסה 20 מיליון דולר, כולל סבב A בהיקף 12 מיליון דולר במרץ 2025 בהובלת FirstMark, עם השתתפות Craft Ventures, Burst Capital ו-FJ Labs. ב-2023 היא פתחה חנות פיזית בשכונת West Village בניו יורק, ומשתפת פעולה עם משפיעניות כמו האלי קייט, שיש לה יותר משני מיליון עוקבים. אבל לדברי מקמהון, כלי השיווק הטוב ביותר הוא עדיין מפה לאוזן: "כשמישהי שוכרת פריט מ-Pickle, היא יוצאת ולובשת אותו למקום חברתי. מישהי תגיד 'אני אוהבת את הלוק, מאיפה זה?', והיא תסביר שזה מ-Pickle".

פרסומת

ופריידי? היא כבר לא רק משכירה. אחרי העבודה היא סוחבת תחנת כוח ניידת למחסן כדי להפעיל מגהצים ומאדי קיטור, ושוקלת לשכור דירת סטודיו עם משכירות אחרות כדי לנהל משם את החנויות. "תמיד יש דברים לנקות", אמרה לפורצ'ן. "תמיד יש הזמנות לארוז. תמיד יש הזמנות לאשר".