השפים חוזרים למטבח ונזכרים בביקורת שקיבלו בעבר: "חלקן היו מנוולות. חשבתי 'שילך לעזאזל'"

אחרי טבילת אש בעונה הקודמת של "מאסטר שף: נבחרת החלומות", אל העונה החדשה מגיעים השפים אבי ביטון ויובל בן נריה כשהם מבינים שמולם יעמדו בשלנים שכבר התנסו בלחץ התחרות, ושצברו ניסיון במטבחים מקצועיים, באירועים ובמתכונים שהתפוצצו ברשתות החברתיות ("מאסטר שף: נבחרת החלומות", פרק הבכורה הערב, שני, ערוץ 12).

בריאיון ל+12 חזרו השניים לביקורות שקיבלו בעבר, הסבירו איך לתת ביקורת רגישה למתמודדים שכבר עמדו במעמד – ושיתפו מה לדעתם סוד הקסם של התוכנית. "אני חושב שמדובר בכימיה של השופטים ביחד, והצופים שהתרגלו לראות בשלנים מקצועיים. ב'נבחרת החלומות' המתמודדים כבר לא צריכים אודישן, הם שפים אמיתיים שרובם עובדים בזה ביום-יום", הסביר ביטון והוסיף: "עם כל המצב היום, יש משהו בלתת לראש מנוחה, לשבת על הספה ולראות תוכנית בישול. זה נוח וכיף, אתה רואה אוכל טוב ולא חושב".

"יש דינמיקה מיוחדת שנוצרה בין השופטים. את הדינמיקה שקיימת ב'מאסטר שף' הרגיל כבר כולם מכירים. יודעים שלאייל יש את המשפטים שלו. פה יש פערים תרבותיים, וזה מתבטא יפה", אמר בן נריה. ועדיין, צמד השפים-שופטים הצעירים יחסית בתוכנית הסתכלו בהומור גם על פערים בין השופטים. "לאייל שני יש חדר לבד, ואני ויובל באותו חדר. אנחנו חברים טובים אז לא אכפת לנו", אמר בחיוך ביטון.

>> הריאיון המלא עם יובל בן נריה ואבי ביטון זמין לצפייה כעת ב+12

איך זה מרגיש לתת ביקורת למשתתפים חוזרים?
ביטון: "אני תמיד מתחיל עם הטוב, אז הדברים הלא טובים, ובסוף עוד פעם משהו טוב. אני באמת לא רוצה לפגוע חלילה, לא בפרנסה ולא במשהו, אבל אני מרגיש נוח להגיד גם ביקורת לא טובה. הסיבה פשוטה, כולנו במקצוע הזה. כל יום מבקרים אותי, אין יום שלא חוזרת מנה באחת במסעדות שלי או במעדניות שלי ובגן אירועים שיש לי קייטרינג שם. תמיד מבקרים אותי, אז אני יכול להרגיש בנוח גם לבקר אחרים. זה בסדר לבקר, מביקורת צומחים".

בן נריה: "אני כמו אבי, אבל לא מתחיל עם הטוב. בגדול, אני חושב שאם הביקורת היא עניינית ונאמרת על הטכניקה, בצורה עניינית ולא משפילה, אז היא מצוינת וככה לומדים. גם אני מקבל ביקורת כל יום, ואני נותן גם ביקורת, גם לעצמי. אבי ואני מאכילים אלפי אנשים בחודש, בסופו של דבר אתה רואה את הביקורות, חלקן ענייניות וחלקן פחות, ואתה בוחר מה ללקט ואיך לקחת את זה".

יש ביקורת שקיבלתם שאתם עדיין חושבים עליה?
בן נריה: "תמיד חששתי מביקורות, שלא יבינו, וקיבלתי כמה ביקורות מנוולות. בביקורת הראשונה שקיבלתי מאבי אפרתי (מבקר מסעדות ויין של אתר וואלה) בטאיזו ב-2013, אולי ארבעה חודשים אחרי שפתחתי, הוא כתב 'פופ נחמד'. נורא נעלבתי מזה. היום הייתי אומר, הוא צודק, שילך לעזאזל. עד היום, 15 שנה, זה עובד".

ביטון: "הביקורת הקשה באמת היא כשאחד מהאורחים שלך אומר לך: 'אכלתי אצלך, אני מאוד אוהב את האוכל שלך, היום מאוד התבאסתי'. אז אתה מבין שזו ביקורת אמיתית. כל מה שהוא אומר לי אחרי משפט כזה, אני סופג על אמת. אני יודע שהוא אוהב אותי, וזה מבאס. זה כמו שבת הזוג שלך אומרת לך: 'אני מאוד אוהבת אותך, ואנחנו נפרדים'. אתה מבואס מזה באמת כשאתה הולך לישון בלילה, ולפעמים כי הוא צודק בהערה שלו".

על דבריו של ביטון הוסיף השף בן נריה כי בעבורו כואב יותר כשאחד האורחים אומר לו שמרגישים שהוא לא נמצא מספיק במסעדה. לכן בן נריה, וגם ביטון, עובדים קשה כדי שבכל מסעדה שלהם השפה והידע שלהם יקבלו ביטוי. "בכל מסעדה שאני נמצא בה, אם זה לחצי שעה או לחמש שעות, אני משאיר אימפקט מסוים. אני עובר על הדברים, מרגיש שאני עושה איזשהו שינוי. גם אם זה שינוי קטן, אני חושב שכל פעם שאתה נכנס למטבח ואתה עומד על משהו שנראה לא נכון ומתקן אותו, זה פלוס. אני צובר פלוסים כאלה לאורך השבוע, וזה מה שמחזיק את המסעדות ברמה", הסביר בן נריה.

"אצלי פרודוקטיביות לא נמדדת בכמה שעות ביליתי בתוך המטבח ועשיתי סרוויס. פרודוקטיביות אצלי נמדדת בזה שאני יכול להגיע למסעדה וללמד את התורה שהייתי רוצה שהצוות שלי ילמד. אני חושב שזה הרבה יותר חשוב היום, כשיש לך כמה מסעדות ואתה שף שחולש על כמה מקומות. אם אתה שם בפנים זה מגניב וטעים כי אתה עוד מבשל את זה. החוכמה היא ללמד לעשות את זה, וזה מבחינתי הפרודוקטיביות הכי משמעותית שיש למסעדה ולשף", התייחס השף ביטון.

היה לכם מקרה שממש התעצבנתם במטבח?
בן נריה: "אצלי במטבח אפשר לראות שקעים במקררים מבעיטות שנתתי מרוב עצבים, אבל בגדול מה אפשר לעשות? פעם בתור טבח היו זורקים עליי כוסות וצלחות. מישהו, אני לא אגיד שמו, זרק עליי פירה לכיוון הפנים, הייתה תרבות כזאת. היום אם אתה לא מחייך לטבח, הוא הולך הביתה. התחרות כל כך גדולה, זה לא עובד ככה".

ביטון: "תנאי הקבלה אצלי זה דופק. ברצינות, אין הרבה צוותים וטבחים. אני זוכר שפעם כשמישהו עשה פדיחה, אמרו לי 'לך הביתה וקח מישהו איתך'. היום זה יותר סלחני, ופשוט אומרים לך לבוא מחר אם עשית פדיחה".

בן נריה וביטון הדגישו כי הרמה בתחרות גבוהה במיוחד, וביטון העיד על עצמו כצופה אדוק של התוכנית. מבחינתו, כשהוזמן לשפוט, היה הדבר לסגירת מעגל. אבל, האם לדעתם היו יכולים להצליח גם כמתמודדים? "אני חושב שאייל שני היה עובר יופי כמתמודד. אצלי מעטות המנות שאני חושב עליהן ומצליח להעביר אותן בפעם הראשונה", אמר בן נריה. "בדרך כלל זה תהליך של כמה שבועות שמנסים ומשנים חומרי גלם וטכניקות. קשה לי עם הספונטניות אבל הייתי מנצח". ביטון היה קצת יותר מסויג: "אני תחרותי, לא סובל להפסיד, אבל לא חושב שהייתי עומד בלחץ".