כמה חם זה חם מדי? המחקר שמזהיר מפני גבול חדש ומפתיע

ההכבדה בעומסי החום היא כנראה אחת מבין רבות שנחווה הקיץ. האם הגוף שלנו "יודע" להתאים את עצמו לחום הזה? מתברר שהתשובה מורכבת. מחקר מצביע על כך שגם תנאי טמפרטורה שלא נראים קיצוניים במיוחד עלולים להעמיס על הגוף עד לנקודה שבה הוא מתקשה לווסת את עצמו. על רקע שינוי האקלים שמגביר את החום ואת פוטנציאל הלחות באוויר, גלי החום הופכים לאתגר בריאותי שהולך ומתעצם.

לא רק טמפרטורה

אנחנו רגילים להעריך כמה חם באמצעות מדד אחד: טמפרטורה. אבל למעשה יש מדד נוסף שמשפיע מאוד על תחושת החום שלנו והוא הלחות. "הגוף שלנו מתחמם בעקבות תהליכים פיזיולוגיים פנימיים וגם מהחום שאנחנו קולטים מהסביבה", מסבירה פרופ' מיה נגב, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, וחברת פורום מדעני ומדעניות האקלים. "יש לנו שני אמצעים עיקריים לקרר את הגוף. הראשון הוא הזרמה של דם לעור כדי להקל על הגוף לפלוט את החום החוצה, והשני הוא הזעה. אלה שני מנגנונים יעילים מאוד אבל גם מוגבלים. כלומר, הם לא יכולים להגן עלינו בכל מצב. למשל, ככל שהלחות בסביבה גבוהה יותר, כך הזיעה מתאדה פחות ביעילות, וקשה יותר להיפטר מהחום", היא מסבירה.

במסגרת המחקר נחשפו הנבדקים לתנאים סביבתיים מבוקרים של חום ושל לחות. החום והלחות הועלו בהדרגה עד לנקודה שבה טמפרטורת הגוף של הנבדקים החלה לעלות באופן עקבי – הסימן לכך שהגוף כבר לא מצליח לווסת את החום בתנאים אלו. המחקר התבסס על מדד שמשלב טמפרטורה ולחות, ושקובע שבטווח של 26–31 מעלות צלזיוס הגוף מתקשה לווסת את החום.

לאחר מכן בדק צוות המחקר מה קרה כשהנבדקים שהו במשך זמן בתנאים שהם מעט מתחת לנקודה שבה הגוף לא מצליח לווסת את החום, ומעט מעליה. התוצאות הראו הבדל חד: מתחת לנקודה הזאת, הגוף עוד מצליח בקושי לשמור על איזון, אך מעליה טמפרטורת הגוף ממשיכה לעלות ללא עצירה – מצב שעלול להוביל למכת חום בתוך שעות. כלומר, המחקר הראה שקיים גבול פיזיולוגי ברור ליכולת של האדם להתמודד עם עומס חום, והוא נמוך יותר מכפי שהעריכו בעבר.

נגב מסבירה כי בעומס חום, מכת חום היא אומנם סיכון קצה, אך יש סיכונים בריאותיים נוספים: "יש עלייה בסיכון לתמותה בעיקר בגיל המבוגר, עלייה בסיכון להתקפי לב ועלייה בסיכון לשבץ. מי שחולים במחלות כרוניות כמו לחץ דם גבוה, סוכרת, השמנת יתר, מחלות לב וכליות רגישים יותר. נוסף על כך, נשים בהיריון, תינוקות וילדים צעירים פגיעים יותר. יש מי שנפגעים ויש מי שנפגעים יותר. בחום קיצוני בישראל כולם נפגעים, אבל אנשים שחיים בעוני, אנשים שעובדים בחוץ ובאופן כללי האוכלוסיות המוחלשות יותר בחברה – הן פגיעות יותר ויש להן פחות אמצעים להגן על עצמן. שינוי האקלים מגביר את הפערים הבריאותיים, הכלכליים והחברתיים, וחלק מהותי ממה שאנחנו צריכים לעשות זה לצמצם את הפערים האלה".

>> ההשפעות הקשות של חום קיצוני על הגוף והנפש

70 מעלות ב-11 בבוקר

נגב מסבירה כי במזרח התיכון, ובישראל בפרט, אנחנו באזור שנמצא בסיכון גבוה ביחס לאזורים אחרים בעולם, מה שנקרא "hotspot" (נקודה חמה, או מוקדה) של שינוי האקלים. "כבר היום אנחנו חשופים לטמפרטורות גבוהות וללחות גבוהה באזורים רבים בארץ, ולפי התחזיות זה צפוי להתגבר. לכן חשוב להיערך לכך", היא אומרת ומוסיפה שיש דרכים רבות להיערך לעומסי חום, בייחוד בערים, שבהן הבעיה חמורה יותר. "אפשר לתכנן מבנים בצורה יעילה יותר ולהפחית את התלות במזגנים. מזגן אומנם מגן מחום, אבל גם פולט חום החוצה – וכשמשתמשים בו בצורה מוגזמת הוא תורם להתחממות הסביבה. אפשר להשתמש במזגן בצורה מתונה יותר כך שישמור על הבריאות בלי לקרר יתר על המידה", מסבירה נגב.

"גורמים נוספים שמגבירים את עומס החום בערים הם המכוניות עצמן שפולטות חום, והכבישים והחניונים שסופגים קרינה ומתחממים. הפחתת השימוש ברכב לצד פיתוח תחבורה ציבורית, שבילי הליכה ושבילי אופניים יכולים לצמצם את הבעיה". נוסף על כך, "לצל יש תפקיד מרכזי בנושא כי במקומות לא מוצלים כמו מדרכות וגני שעשועים, הטמפרטורה יכולה להגיע ל-70 מעלות כבר ב-11 בבוקר. הטמפרטורה שאנחנו חווים מושפעת לא רק מהאוויר, אלא גם מהקרקע – ואותה אנחנו יכולים לווסת באמצעות הצללה", היא מסבירה.

"למערכת הבריאות בישראל יש היום אתגר גדול והוא להיערך לשינוי האקלים. המערכת מתמודדת עם כל כך הרבה אתגרים של חירום שהיא מתקשה להגיע לטפל גם בנושא הזה. אבל אין ברירה כי אם לא נערך לזה, בהמשך העומס יהיה הרבה יותר גדול והוא לא ייפול רק על מערכת הבריאות. מה שמאפיין את שינוי האקלים הוא שהוא פוגע בכל הסקטורים. לכן זו יכולה להיות הזדמנות לשינוי פרדיגמה ולחשיבה משותפת על איך הסביבה שלנו יכולה להיות טובה יותר ובריאה יותר, גם כשהאקלים משתנה", מסכמת נגב.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה