לא הכול מושלם: אכלתי באחד המלונות הנחשבים בעולם | מבקר בגבוה

יש מלונות שלא צריך להתארח בהם כדי להרגיש לרגע חלק מהסיפור שלהם. ריץ פריז, שנפתח בכיכר ונדום בשנת 1898 על ידי סזאר ריץ, הוא בדיוק מקום כזה. לאורך השנים הוא אירח דמויות כמו קוקו שאנל, ארנסט המינגוויי ומרסל פרוסט, ונחשב עד היום לאחד המלונות המזוהים ביותר עם עולם היוקרה הפריזאי.

הפעם לא הגעתי כדי לבדוק את אחת הסוויטות, אלא שאלה פשוטה יותר: האם ארוחת הבוקר של אחד המלונות האיקוניים בעולם באמת טובה כפי שמספרים?

כבר בכניסה קשה להישאר אדישים. נברשות, שטיחים, פרחים, מדרגות מפוארות והמון פרטים מוזהבים גורמים למקום להרגיש פחות כמו מלון ויותר כמו ארמון פעיל בלב פריז. אפילו עיצוב הידיות, כלי ההגשה והכיורים מדגישה כמה מחשבה הוקדשה לכל פרט.

ארוחת הבוקר פתוחה גם למי שאינו מתארח במלון, ובהחלט מומלץ להזמין מקום מראש. בשעות הבוקר המוקדמות היא מוגשת ב-Salon Marie-Louise והחל מהשעה 09:00 ב-Bar Vendôme, שם ישבתי.

החלל עצמו יפה ואלגנטי, אף שבהתרשמות הראשונית ציפיתי למשהו מעט מפואר יותר. מצד שני, זו עדיין הזדמנות להיכנס למלון שלא בהכרח נגיש לרוב המבקרים בפריז ולחוות חלק קטן ממנו בלי לשלם אלפי אירו על לילה.

בחרתי בארוחת הבוקר המורחבת, שעלתה בזמן הביקור 74 אירו וכללה שתייה חמה, מיץ, סלסילת מאפים, פירות, יוגורט ומנה לבחירה. הזמנתי אגז בנדיקט עם סלמון, והוספתי פרנץ' טוסט ב־25 אירו ומיץ ירוק ב-7 אירו.

מנת האגז בנדיקט הייתה מצוינת. הסלמון היה עדין ונמס בפה, הביצה עשויה היטב ורוטב ההולנדז היה עשיר, קרמי ומדויק. הלחם היה מעט קשה לטעמי, אבל זו עדיין הייתה אחת הגרסאות הטובות שאכלתי למנה הזאת.

גם סלסילת המאפים הייתה נדיבה. קרואסון החמאה היה פריך מבחוץ, רך מבפנים ובעל שכבות ברורות וטעם חמאתי עשיר, בלי להיות כבד מדי. קרואסון השוקולד היה טוב, אך מעט דחוס יותר ופחות מרשים. היוגורט עם המשמש היה קרמי ורענן, הפירות היו טריים, ואפילו הריבות והחמאה הוגשו בכלים שהפכו את הארוחה לטקס קטן.

הקפה, לעומת זאת, היה רגיל למדי. הוא לא היה רע, אבל במלון שבו שתייה חמה לבדה יכולה לעלות סכום לא מבוטל, ציפיתי לקפוצ'ינו בלתי נשכח. כאן היה ברור שחלק מהמחיר משולם לא רק על מה שיש בכוס, אלא גם על הכתובת, השירות והסמל של הריץ שמופיע כמעט על כל כלי בשולחן.

ואז הגיע הפרנץ' טוסט. זו הייתה המנה המצטיינת של הארוחה ואחת הגרסאות הטובות ביותר שאכלתי. הוא היה קרמלי ופריך מבחוץ, רך וכמעט נמס מבפנים, עם פירות אדומים ומייפל שהוסיף מתיקות בלי להשתלט. זו מנה שאוכלים קודם עם העיניים, אבל לשמחתי היא לא הסתפקה במראה יפה - גם הטעם עמד בהבטחה.

בסיום יצאתי אל הגן הפנימי של המלון, עם המזרקה והחזיתות האלגנטיות שסוגרות עליו מכל עבר. שם הבנתי שהחוויה אינה מסתכמת רק באוכל. אתם משלמים גם על האפשרות להיכנס לרגע לעולם של הריץ, לשבת בתוך ההיסטוריה שלו ולהרגיש איך אפילו ארוחת בוקר הופכת לאירוע.

האם 106 אירו לארוחת בוקר זה מחיר גבוה? בהחלט. לא הכול היה מושלם, והקפה והלחם במנת הביצים יכלו להיות טובים יותר. אבל חומרי הגלם היו איכותיים, המאפים נהדרים, האגז בנדיקט מעולה והפרנץ' טוסט היה יוצא דופן.

הציון שלי במדד: 8.5/10.

הלל אטלן הוא יוצר תוכן בתחום הלייף סטייל, המתמחה בביקורות למסעדות מישלן ולמלונות יוקרה ברחבי העולם. תכנים נוספים של הלל באינסטגרם ובטיקטוק.