מגדל בצורת מגף, רציפים חדשים ואולם ענק: המהפך הדרמטי של תחנת הרכבת העמוסה בישראל

תחנת הנוסעים המרכזית, הוותיקה והעמוסה ביותר של רכבת ישראל, תחנת סבידור מרכז, נמצאת בימים אלה בעיצומו של מהפך תשתיתי אדריכלי ועיצובי שישנה את פניה ללא היכר. כתחנה שמנקזת אליה מדי יום מאות אלפי נוסעים ועוברת הרחבה מאולם נוסעים, המשתרע כיום על כ-3,000 מ"ר, לשטח כולל של כ-12,000 מ"ר, היא נחשבת לאחד מפרויקטי ההנדסה המורכבים בארץ המתנהל תוך כדי תנועה.

הכניסה המרכזית לתחנת סבידור מתבצעת כיום דרך גשר יצחק מודעי. המבנה החדש בתכנון עמית מס, אדריכל ראשי ושותף מנכ"ל במשרד "מס ברחנא מילוסלבסקי אדריכלים ומתכנני ערים", מזכיר מגדל אייקוני שוכב באורך 250 מטרים, המשתרע לאורך צירי התנועה.

במסגרת העבודות המתקיימות היום להנחת מסילה רביעית, שתקפיץ את קיבולת הרכבות בציר בכל כיוון, נסגר מוּבָל הבטון של נחל איילון, שבו זרמו המים, ובמקומו מוקמת תשתית שתוסיף מסילה לאורך כל התוואי מסבידור, דרך השלום ועד לתחנת ההגנה. עבור הנוסעים המשמעות היא שני רציפים חדשים (רציפים 7 ו-8) מעל שטח הנחל המכוסה. השדרוג יכלול גם אולם נוסעים ממוזג לחלוטין ומערך דרגנועים מתקדמים, שיאפשרו הורדת נוסעים מסיבית והזרמה יעילה של קהל רב מהרציפים למטה.

"כשנחשפתי לפרויקט הרכבת לראשונה, היה ברור שהמצב הקיים פשוט קטן מכדי להכיל את הצרכים האמיתיים. מדובר בכספי ציבור, והמחויבות שלנו היא לייצר עבורו איכות תשתיתית אחרת לגמרי", אומר מס, "במיוחד כשהתחזיות הרשמיות מדברות על עומס נוסעים גדול במיוחד בכל שעה במהלך שעות השיא".

לכל הכתבות בערוץ living

המענה לכך, לדבריו, ניתן במסגרת תמ"א 65, תוכנית מתאר ארצית ממערב לנתיבי איילון, במקום שבו שוכן חניון רכבת מרכז הענקי ומסוף ארלוזורוב הקיים, שמגיעה לשלב ההפקדה וההתנגדויות בסוף אוגוסט. "זהו אירוע חשוב שבו הקו האדום, הקו הסגול, מערך האוטובוסים והרכבת מתחברים יחד, וסוף סוף זה קורה".

בתוכנית השדרוג הזו משתלב השלב האסטרטגי הבא עם מסילות 5 ו-6 של הרכבת המהירה, שנועדו לאפשר נסיעה מהירה מצפון הארץ לדרומה. התשתית החדשה ממוקמת מתחת למבנה התחנה עם מגדל בן 120-90 קומות בצורת מגף, שיקבע את קו הרקיע התל אביבי. בעומק של כ-60 מטרים מתחת לאדמה נבנים אולמות נוסעים ייעודיים עבור רציפים אלו. השלמתו המלאה של הפרויקט, הכוללת את הקמת המגדל ומתחם התחנה המערבי החדש, מתוכננת לשנת 2050.

את המהלך כולו מוביל משרד התחבורה במסגרת תמ"א 65, ומס מייצג את רכבת ישראל. "חזרתי מיפן, שם ראיתי איך תחנות רכבת הופכות למחולל עצום של תנועה, מסחר וקישוריות עירונית. בארץ, לעומת זאת, התחנות נותרות מבודדות, מנותקות מסביבתן ומעוררות רתיעה. כשהצטרפתי לפרויקט לפני שנתיים, שאלתי מיד למה אין מגדל מעל התחנה? זה הרי צו השעה לייצר עירוב שימושים של תעסוקה ומסחר ישירות מעל התחנה, כאינטרס ציבורי שמספק פתרון למצוקת התחבורה". כך נולד הרעיון להצמיח מעל מסילות 5 ו-6 מגדל שיוסט ממרכז התחנה כדי לא לפגוע בשטח הציבורי הפתוח, ומקודם לראשונה בישראל כמהלך בעוצמה יוצאת דופן מעל תחנת רכבת פעילה: "הנוסעים ייהנו מפתרון תחבורתי ללא צורך בחיפוש חנייה. הם יגיעו ברכבת מהירה, יעלו ישירות לקומפלקס ייחודי שיציע שילוב של מגורים לצד שטחי מלונאות ותעסוקה נרחבים".

האתגר הגדול היה מציאת פתרון הנדסי לביסוס זכויות בנייה בהיקף כזה מעל רציפים, ובמשרד האדריכלים פתחו פתח להקמת מאות אלפי מטרים רבועים לטובת הציבור על גבי תשתית מסילות. "זה אפשרי, זה הכרחי ואלו הפתרונות לעירוב שימושים שאני מקדם כעת מול משרד התחבורה במישור הסטטוטורי עבור עולם התחבורה והנדל"ן בישראל", מדגיש מס.

מס, שהיה שותפו של האדריכל אילן פיבקו במשך כ-20 שנה וחתום על פרויקטים מוכרים בהם מתחם BLUE , רביעיית פלורנטין, מלון YACHT ומגדל הזהב בבת ים, מביא איתו גישה של אדריכלות המעצבת מבנים אייקוניים המותאמים למרקם המקומי. בעוד שבפרויקטים קודמים עוצבו המבנים כגושים פיסוליים בלב המרחב העירוני, המגרש הנוכחי הציב אתגר שונה לחלוטין בשל היותו ארוך, צר ואופקי. "הגיאומטריה המיוחדת הזו הולידה שפה אדריכלית שמדמה מנהרת רוח ותנועה מתמדת, המאפשרת לצפות במבנה מכל כיוון. הנוסעים בכבישי איילון והצופים ממגדלי הסביבה יחוו את התחנה בשיא תפארתה. השפה של 'אדריכלות בתנועה' תבוא לידי ביטוי גם במגדל האנכי, המעוצב בצורת מגף, וגם בתנועת התחבורה לאורך המסילות", מסביר מס.

החזון האדריכלי שלו לא נעצר במעטפת החיצונית, אלא מבקש להגדיר מחדש גם את חוויית השהות בתוך אולם הנוסעים הראשי, שבו ישולב בית קפה פנימי כחלק בלתי נפרד מהחלל. על פי ההצעה, במקום דוכנים מסחריים לממכר טלפונים ניידים כמו היום, האדריכלות מכוונת למשוך קהל באמצעות שילוב תרבות ואומנות שיעניקו כבוד והשראה לנוסעים. "השאיפה היא להכניס חיוך ועידון לחללי ההמתנה והכניסה באמצעות ציורי קיר ומיצבים פיסוליים רחבי ממדים של פירות, דוגמת אגסי ענק". ההשראה לכך נובעת מתחנות רכבת מובילות בעולם ומאמנים פורצי גבולות, ובהם יאיוי קוסמה, היוצרים שפה חזותית שמעניקה חוויה תרבותית ייחודית כבר עם הצעד הראשון במתחם.

"נתיבי איילון הופכים לקרקע יקרה שאי אפשר עוד לבזבז. מדינת ישראל סובלת ממחסור חמור בקרקע, והעלייה לגובה היא כבר מזמן צורך קיומי ולא פריבילגיה", הוא מסכם. "מתחת למתחם נוסעות מכוניות בנתיב תחבורה עצום, ובעולם כבר מזמן הבינו שתחנות רכבת הן מזרז עירוני שחייבים לנצל לטובת האזרחים. המודל של בנייה מסיבית מעל תשתיות הסעה מוכּר היטב בארצות הברית, כמו בניו יורק, שם ניצבים מגדלים שלמים מעל תחנות רכבת פעילות. בישראל פזורות תחנות מבודדות המוקפות במאות דונמים של חניונים פתוחים. במקום להפקיע שטחים פתוחים מהציבור, המטרה היא להפוך את המגרשים הללו לחניונים מקורים שמעליהם ייבנו מגדלים בעירובי שימושים. מהלך כזה מובל כעת בתחנות טירה וטייבה, והכוונה לאתר מוקדים נוספים שיהפכו למרכזים העירוניים של המחר".