במקום לכרות: הפתרונות המבריקים שמשאירים את העץ במקומו

קשה להאמין היום שעצים במרחב נחשבו במשך שנים כסוג של מטרד או הפרעה לתכנון הסביבה. כשהפריעו לפריסת תשתיות, כשחסמו קווי בניין או אפילו מנעו ניצול של מלוא זכויות הבנייה במגרש, פשוט כרתו אותם ויישרו את השטח לטובת הררי בטון. היום מגמה הולכת ומתרחבת בעיצוב ובאדריכלות סביבתית מוכיחה שהעתיד שייך דווקא לטבע, או לפחות לדיאלוג איתו. במקום לראות בעץ גורם מעכב, המתכננים רואים בו נכס אדריכלי שמעניק אופי, צל טבעי וזהות למבנה. יתרונות העצים כוללים הפחתת עומס חום, ספיגת מזהמים, שיפור איכות החיים והבריאות ואפילו העלאת ערך הנכס בסביבתם. כדי להשאיר אותם במקומם מוצאים מיני פתרונות יצירתיים ושימושיים, אם ביזמויות קלות להתקנה של סככות ושולחנות היקפיים שנכרכים סביב גזע העץ ללא פגיעה בסביבתו, אם במבנים שמתוכננים סביב גזעים או אפילו בתמיכות לעצים או בגדרות שמשאירות להם מקום.

לכל הכתבות בערוץ living

יצחק גולדשטיין נתקל במחזה נדיר בעיר כפר סבא, שבו ענף של עץ נבט וצמח ישירות מתוך סדק בחיפוי קיר חיצוני של בית ספר יסודי. במקום להיעצר מול משטח בטון וחיפוי דמוי עץ, הציץ הגזע הצעיר מבין הלוחות, שלח ענפים ופיתח נוף ירוק ושופע המתפרש מעלה. הנוכחות המפתיעה בלב מוסד חינוכי מעניקה לתלמידים ולצוות שיעור בתושייה והסתגלות ומזכירה שהטבע תמיד ימצא את הדרך לפרוץ ולצמוח.

בבניין מגורים חדש ברחוב השרון בחיפה בחרו בפתרון מעורר השראה שמשלב את הירוק של העץ עם הבטון של הבנייה. במקום לכרות את עץ הדקל הגבוה והוותיק שעמד במגרש, התוו המתכננים חריצים ייעודיים שנחתכו בקו המרפסות לאורך הקומות. הפערים מאפשרים לגזע לעבור דרכם בטבעיות, עד למפלס הגג.

בדרך דומה עץ פיקוס עתיק נשמר במהלך בנייה של בניין מגורים ברמת אביב ג' והפך לאלמנט עיצובי שמגדיר את אופי המרפסת כפינת טבע עבור הדיירים. מפתח עגול בריצוף המרפסת ובמעקה הזכוכית תוכנן מראש כך שיאפשר לגזע העבה ולענפיו "לבקוע" דרך קומות המגורים, ומתקבל מראה שבו הבניין כביכול "צמח" מסביב לעץ.

עץ השקמה בגן יעקב היה נתון שאין עליו ויכוח, והבניין נבנה סביבו. אפילו חלקי הבטון הגבוהים מתחשבים בענפים ומאפשרים לו להמשיך לצמוח וללבלב, למרות גזע עבה ופתלתל במיוחד. תאורה נוספה בקרבת העץ על אחת הקורות, כדי להנכיח אותו בשעות החשיכה ולהתייחס אליו כאלמנט פיסולי סביבתי עבור דיירי הבניין והסביבה.

בחולון מדגימים גישה אקטיבית של שימור ושיקום צמחייה ותיקה במקום כריתה. במרכז המרחב הציבורי ניצב עץ פיקוס בוגר, שזכה לטיפול אגרונומי והנדסי מקיף בשיתוף יחידת פקיד היערות במשרד החקלאות ואגף גנים ונוף בעירייה. כדי לתמוך בענפיו הכבדים הנפרשים לצדדים ולמנוע קריסה, הותקן מתחת לזרועות הגזע עמוד תמיכה מתכתי במבנה דמוי קביים. כך התערבות מתוכננת מראש מאפשרת לעצים בוגרים להמשיך לשגשג בלב השטח הבנוי.

לפעמים הפתרונות הכי חכמים הם גם הפשוטים ביותר. במקום לבנות פרגולות יקרות או ליצוק יסודות בטון, נכרכו שולחן וסככת צל ישירות סביב גזע עץ. ההתקנה, כך אומר הסרטון, ארכה חצי שעה ולא דרשה תשתיות קבועות או פגיעה בסביבה. אם לוקחים את הרעיון צעד קדימה, אפשר למקם כך פינות ישיבה מזמינות לבתי קפה, פארקים או אפילו גינות פרטיות. גם במקרה הזה במקום לנסות לאלף את הטבע או לחסום אותו בגדרות, הרהיט פשוט מתחבר אליו ומכבד את נוכחותו. העץ נשאר במרכז, והסביבה הבנויה נעה סביבו.

במקום לחסום או לכרות עץ עתיק בעל מערכת שורשים ענפה, נבחר פתרון מעורר השראה - החומה הוגבהה מעל פני הקרקע ונבנתה כקשת תמיכה, המאפשרת לגדר להקיף את הגזע המסיבי. הניגוד בין אבני הכורכר הנוקשות לבין פריסת השורשים האורגנית מציג נקודת מבט מעניינת על יחסי גומלין עירוניים. תשתיות חכמה לא חייבת לבוא על חשבון הסביבה הטבעית. האדריכלות הפגינה גמישות וריככה את קווי המתאר שלה, והנוף זכה לשימור וזהות מלאת אופי.